כדורסלן ומוזיקאי: וויימן טיסדייל מת בגיל 44

כמעט שני עשורים עברו מאז שנות השמונים והשבוע ביכה ה-NBA את לכתם בטרם עת של שניים מגדולי הדור, לפחות באייטיז. בסוף השבוע שעבר הלך לעולמו מאמנם האגדי של הדטרויט פיסטונס, צ'אק דיילי, שהפסיד במלחמתו בסרטן הלבלב בו לקה. בן 78 היה במותו. בסוף השבוע הנוכחי גבתה מחלת הסרטן קורבן נוסף מקהילת הכדורסל האמריקנית - וויימן טיסדייל. בן 44 היה במותו.

טיסדייל אולי לא זכה באליפויות, או בתארים רבים ב-12 שנותיו כשחקן NBA, אולם נודע בליגה כאחד הסקוררים הגדולים בנמצא במחצית השנייה של האייטיז ובתחילת הניינטיז. מאז נבחר על ידי אינדיאנה פייסרב שני בדראפט 1985 (אחרי פטריק יואינג) ככוכב אוניברסיטת אוקלהומה, המשיך לככב גם כמקצוען וקלע 15.3 נק' בממוצע למשחק לאורך תריסר שנותיו בפייסרס, סקרמנטו קינגס ופיניקס סאנס.

וויימן טיסדייל בדראפט 1985. אלוף אולימפי, סקורר מקצוען (AP)

הוא התנשא לגובה 2.06 והיה שחקן פנים מוכשר לכל הדעות, אולם את שמו עשה בזכות יד שמאל הקטלנית מחצי מרחק. הוא עשה בה שימוש יעיל במיוחד בימיו בסקרמנטו (בין השנים 1988-94) - שנות השיא שלו היו מקבילות לאלו של הפיסטונס של דיילי. בעונת האליפות הראשונה של המאמן (1988-89), קלע טיסדייל 19.8 נק' ו-9.6 למשחק, בעונת האליפות השנייה (1989-90), רשם את העונה הטובה ביותר בקריירה שלו עם 22.3 נק' ו-7.7 ריב' למשחק.

ב-1994 נשלח טיסדייל בטרייד ביחד עם מיטש ריצ'מונד לפיניקס סאנס - שם סיים את הקריירה בתום שלוש שנים בקבוצה ואחרי העונה החלשה ביותר בקריירה. מאז פנה טיסדייל לנתיבים אחרים בחייו - והחל להתמסר ליצירה מוזיקלית, בה החל עוד ב-1995. עד היום הוציא לאור לא פחות משמונה אלבומי ג'אז וזכה להערכה רבה כיוצר.

הקריירה המוזיקלית של טיסדייל נקטעה במרס 2007 לאחר שנפל בביתו ושבר את רגלו. בדיקות שנערכו לו האלו ממצאים מדאיגים בנוגע לגידול סרטני בברכו. הגידול הוסר, אולם כשנה לאחר מכן נקטעה רגלו כדי למנוע הישנות הסרטן. לרוע המזל, גם הליך זה לא עזר וביום שישי מת שחקן העבר בביתו שבטולסה, אוקלהומה - המדינה אותה שירת גם כחבר בלשכת התיירות.

"אוקלהומה איבדה את אחד מבניה האהובים", ספד לטיסדייל, מושל המדינה בראד הנרי, "וויימן טיסדייל היה גיבור על המגרש ומחוץ לו. אפילו בזמנים הקשים ביותר, היה לו חיוך להציע לאנשים והיתה לו היכולת הנדירה לגרום לכל הסובבים אותו לחייך". טיסדייל השאיר מאחוריו אישה וארבעה ילדים.

"על המגרש הוא היה מכונת התקפה, שידעה לייצר נקודות כמו הטובים ביותר", נזכר נשיא דאלאס מאבריקס, דוני נלסון, ששימש כעוזר מאמן בסאנס בעת שטיסדייל שיחק. הטוב ביותר באספקת נקודות באותם זמנים היה כמובן מייקל ג'ורדן - חברו של טיסדייל לנבחרת ארצות הברית לאולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. לצד השניים בלטו גם כריס מאלין וסם פרקינס. "הוא היה חבר אמת, ששמר על הגב שלך והיה עושה הכל בשבילך. החיוך שלו היה כובש אותך".

עד כמה מפרגן ותומך היה טיסדייל, גם לאנשים אותם לא הכיר מקרוב, ניתן לראות גם בקשר המיוחד שקשר עם בלייק גריפין, יוצא אוניברסיטת אוקלהומה. ב-1997, הוצאה הגופיה מספר 23 מהסבב של ה'סונרס' לאות הערכה לטיסדייל שנהג ללבוש אותה. לבקשת גריפין, הסכים שחקן העבר לאפשר לו ללבוש את הגופייה לאורך השנתיים שלו בקמפוס.

"שוחחתי עמו בתדירות גבוה לאורך השנה האחרונה והוא עזר לי בדרכים, שהוא אפילו לא היה מודע אליהן", סיפר גריפין. ב-25 ביוני ייבחר הפורוורד המפלצתי ראשון בדראפט ה-NBA - אולי אפילו על ידי סקרמנטו קינגס, בעלת המאזן הגרוע בליגה. אם זה יקרה, תהייה זו סגירת מעגל מרגשת במיוחד.