פחונים וחלומות

גם עשרות שנים לאחר המאורעות עצמם מעוררת המילה "מעברות" רגשות עזים בקרב אזרחים ישראלים רבים. האם נכון נהגה המדינה הצעירה באזרחיה החדשים בהצבת המעברות כפתרון דיור? האם התקיימה אפליה בין העולים מארצות ערב לעולים מאירופה? למרות השנים שעברו ועשרות הנסיונות לספק תשובות מוחלטות לשאלות אלה, נראה כי רק מעטה דקיק של שכחה מכסה את כאבם של יוצאי המעברות וצאצאיהם, כה דקיק כי די באזכור הנושא על מנת לגרום לרוחות ללהוט שוב.

למרות אופיו המוחלט לרוב של המידע האנציקלופדי, הפעם אין בכוונתינו להציג תשובות סופיות לשאלות שהוצגו לעיל ועל כן נסתפק באזכור כמה עובדות מוסכמות ובעיקר בהצגתו הראשונה של סרטון וידאו נדיר (באדיבות ארכיון מונוסון), המתעד את שגרת החיים במעברות בישראל בראשית שנות ה-50. גם סרטון זה כמו הקודמים לו בסדרת הכתבות "אני היתי שם בצבע" צולם על ידי האמריקאי פרד מונוסון, שערך סיור במספר מעברות בישראל וכהרגלו תיעד את המראות במצלמת 16 מ"מ.

מזהים את אחת הדמויות המופיעות בסרטון? כתבו אלינו או פרסמו תגובה ושתפו את כולם.

המוני העולים שהגיעו אל מדינת ישראל הצעירה לאחר הקמתה הביאו להכפלת האוכלוסייה בין השנים 1949 - 1951. על אף שמרבית העולים הגיעו ביוזמת או לפחות בעידוד המדינה, הגעתם המזורזת ומספרם יצרו מספר בעיות לא פשוטות עבור ישראל, אחת העיקריות בהן - מתן פתרונות דיור הולמים. בצוק העתים החליטה הנהגת ישראל, לאור דלות המשאבים הלאומיים, לשכן רבים מן העולים במבנים זמניים: פחונים, אוהלים, צריפים וכו'. מבנים אלה זכו לכינוי - מעברות.

ככלל לא אופיינו תושבי המעברות במוצא עדתי אחד ונמנו ביניהם עולים ממרוקו, מעירק ומלוב לצד עולים מרומניה, מגרמניה, מבולגריה וכו'. עם זאת טענה מקובלת היא כי תקופת שהייתם של העולים מאירופה במבנים הזמניים היתה בממוצע קצרה יותר מזו של יוצאי מדינות ערב, זאת ככל הנראה בשל סיוע מקרובי משפחה ששהו כבר בארץ ומתוקף היכרותם הטובה יותר את התרבות השלטת באותם ימים בישראל.

מבצע העברתם של תושבי המעברות לדיור קבע לא בוצע בן לילה. בשנת 1953 ישבו במעברות כ-225,000 נפש. עד ראשית שנות ה-60 הוקמו במקום רבות מהמעברות יישובי-קבע או שכונות מגורים ליד ערים ועיירות. מעברות אחרות חוסלו ויושביהן הועברו למקומות אחרים.  

מי אתה פרד מונוסון?

בשבועות הבאים נציג בפניכם סרטונים בלעדיים נוספים מתוך אוסף סרטיו של פרד מונוסון. מי היה מונוסון? באילו נסיבות צילם את האירועים החשובים ביותר בתולדות המדינה לפני הקמתה ובשני העשורים הראשונים שלה? כיצד ניצל ארכיון סרטיו ברגע האחרון מהשמדה? את התשובות לשאלות אלה ואחרות וחשיפה של סרטיו הצבעוניים הנדירים כינס הבימאי אבישי כפיר (מנהל ארכיון מונוסון) לכדי סרט תעודי בשם "אני הייתי שם בצבע" (סרטם של אבישי כפיר ויצחק רובין), שיוקרן בקרוב בערוץ הראשון. מידע נוסף אודות הסרט.

אנציקלופדיה ynet מכילה מגוון עצום של ערכים וחיונית לתהליכי למידה והעשרה כמקור מידע מוביל, אמין ובטוח. ערכי האנציקלופדיה נכתבים ונערכים על-ידי צוות עורכים מקצועי, ומשולבים בהם סרטונים, מצגות ועוד.

                         לרכישת מינוי לאנציקלופדיה ynet