שתף קטע נבחר

אופנה שלא כתובה בתורה

בראשית היו בגדי וינטאג', בשמות בגדים לחופשה בסיני ובויקרא התכנסו קורבנות האופנה. לרגל חג מתן תורה, מדור "קצת צניעות" משדך את המראה הנכון לכל אחד מחמשת החומשים

על חמישה חומשי תורה נאמר כבר לא מעט. דורות של פרשנים כתבו תילי-תילים של מילים על האות הראשונה או השנייה, ורש"י אפילו שאל במקום. גם אחרים הקשו בעניין זה. או אחר. אבל איש לפנינו עוד לא קישר בין חמישה חומשי תורה לבין ארון הבגדים. לא אונקלוס ולא אבן עזרא, לא הראשונים ולא האחרונים עלו על הקשר בין הטקסט לטקסטיל. מדובר בפרשנות ייחודית בין פשט הדברים למגמות אופנתיות - פרשנות המלבישה את הטקסט באופן שיהיה נאמן לתוכן, ועם זאת יחמיא לצורה.

 

בראשית

הסיפור: סיפורי אבות ואמהות.

פרשנות: כאן הכל התחיל. השמש הירח, הפרחים, העצים והאופנה הירוקה. בהתחלה לא היה כלום, ואז משני אנשים ותפוח - העולם התפתח לאנשים שרוצים לבנות מגדלים באוויר. בהמשך יופיעו על הבימה האבות המייסדים שישנו את העולם. במילים אחרות, זה המקור.


חוזרים למראה אִמותינו (צילום: דנה קופל)

 

הסגנון המתבקש: וינטאג' ורטרו.

הלכה למעשה: יש פה שתי מגמות שונות ודומות. הדמיון ביניהן זו הנוסטלגיה, אבל ההבדל הוא בשנת ייצור. ברטרו מדובר בפריטים מודרנים שמחקים את העבר - הדפסים פסיכודלים, חותלות, צבעים בוהקים, גיזרת טרפז, פופ-ארט, מכנסי פדלפון, דיסקו ואחרים. פריטי וינטאג' הם פריטים עתיקים ומקוריים, בדרך כלל מדובר במגוון שמלות, חצאיות קפלים, מחוכים, שרוולים נפוחים, בדים רכים ונשפכים כמו שיפון ותחרה. הצבעים השולטים הם שמנת, לבן ואיך לא... ורוד עתיק.

  

שמות

הסיפור: יציאה לחופשי.

פרשנות: המשפחה גדלה, ונהיה לה צפוף ומאוד לא נעים במצרים. גברים נשים וטף הסכימו שהגיע הזמן לקחת חופש מהעבודה, ולחפש את עצמם במקום אחר. הדיל הראשון שהציעו להם הם לקחו - 40 שנה במדבר, כולל טבילה אחת קצרה בים סוף וחיזיון אור קולי על הר סיני.


שמלת שיפון, גם אם תתקמט - לא נורא (צילום: דנה קופל)

 

הסגנון המתבקש: בגדי חופש.

הלכה למעשה: בגדים קלים, שלא מתקמטים במזוודה. רצוי גם כאלו שאפשר ללבוש אותם במספר צורות, כמו שמלה שיכולה לשמש במספר אופנים כך שכל פעם תיראה אחרת. בגדים כאלו גם יאפשרו לכן לארוז מעט - מבלי להיות משעממות. סראפנים הם פריט מומלץ שאפשר ללכת איתו בבוקר עם חולצה מתחת, ובערב עם שרוולון מעל. חולצות קשירה אפשר לקשור ביום ראשון מקדימה, וביום שלישי מאחורה. אם במקרה חוזרים על הדיל ונוסעים לסיני, כל האמור לעיל לא תקף. אפשר לנסוע גם עם החולצה והטרנינג שמנקים איתם את השרותים.

 

ויקרא

הסיפור: הקרבת הקורבנות

פרשנות: טוב, אז חופשה בסיני זה לא בדיוק. מתברר שעם התורה מגיעה גם רשימת מכולת אין סופית של חוקים, וכללים מפורטים על הקורבנות. פר אחד בן בקר, איל אחד, כבש אחד בן שנתו, ומנחתם ונסכיהם ארבע לחם ושני חלב. זה הקטלוג, וככה תעשו.  


לא צריך ללכת על אאוטפיט מוגזם (צילום: דנה קופל)

 

הסגנון המתבקש: קורבנות אופנה.  

הלכה למעשה: מדובר בכאלו שראו במגזין שבמספרה השכונתית שלהם שהיום צבע "נְיוּד" הוא אופנתי, שהטיץ עדיין מחזיק מעמד, וכך גם שמלות מקסי, ויש גם אופנת מלחים שעדיין בתוקף. אלא שאחרי שהגברת עשתה גוונים, היא רצה לחנויות לקנות את הלהיטים האחרונים מבלי שהיא יודעת להבדיל בין אופנה שתישאר גם בעונה הבאה לבין תופעות זמניות. היא גם לא יודעת שבכל הופעה מספיק פריט אופנתי אחד ואין צורך להוסיף, כפי שנאמר בספר דברים (י"ג א') "לא תוסיף עליו". וכבר אמרו פרשנינו: "עליו או עליה זה לא משנה", ולפיכך קורבנות אופנה עוברים על לאו של לא תעשה.

 

במדבר

הסיפור: 40 שנה בארץ ציה

פרשנות: בחודש הראשון היה נחמד, לא היה צריך לקום בבוקר ולבנות פירמידות - היתה אופוריה. אנשים הסתובבו עם תוף מרים ושרו את שירת הים בשתי קולות. בחודש השני התחיל להיות חם, אבל לא היה נעים לקטר. בחודש השלישי התחמם. גם ברביעי ובחמישי, וכן הלאה. לקח קצת זמן, אבל בסוף כיאה ליהודים הם התחילו להרגיש שדפקו אותם.


קר זה לא, אבל לפחות יש שסעים בצד (צילום: דנה קופל)

 

הסגנון המתבקש: בגדי קיץ.

הלכה למעשה: בדים דקים ונושמים, רצוי בצבעים בהירים. אם הולכים על כהה, לנסות אותו בבד דק. שמלות ארוכות כדאי לגוון עם שסעים בצדדים, שייכנס אויר. לקיץ הישראלי לא מתאים מחויט, אפשר שמלות או חולצות עם קשירה שמהדקת חלק מהבד, אבל משאירה חלק ממנו רפוי ומשוחרר. חצאיות בלון, שמלות שיפון, אורכים א-סימטרים, וכל זה רצוי בחדר ממוזג.

  

דברים

הסיפור: קצת מכל מה שהיה.

פרשנות: אפשר להרגיש שזה הסוף ולא היה כח להשקיע בספר מקורי, אז קיבלנו תקצירים מהפרקים הקודמים. במילא אף אחד לא זוכר את הפרטים. כי מי שזוכר כבר מת, ומי שלא זוכר מת להיכנס לארץ ולשבת תחת איזו גפן או תאנה, לא משנה העיקר שיהיה בצל.


כאפייה, טריקו וחגורה עבה. קצת מכל דבר (צילום: דנה קופל)

 

הסגנון המתבקש: אקלקטי.

הלכה למעשה: הכי כיף. אפשר לערבב כמעט הכל: ג'ינס עם תחרה, וינטאג' עם מודרני, שבת עם חול, יום ראשון עם רביעי, ובראשית עם במדבר.

 

ביגוד

כאפייה בשחור-לבן, קשת לשיער עם כובע, צמיד זהב עבה משובץ אבנים - אקססורייז, קניון רמת אביב; חולצת כפתורים ירוקה עם דוגמה,

שמלת כתפיות ירוקה, חולצת כיווצים פרחונית, צמידי עץ, צמידי זהב עבים, כפכפי אצבע לבנים - קסטרו, קניון רמת אביב; חגורת עור אדומה, סיכות חיפושית לדש, צעיף עם פרחים - דורית שדה, דיזינגוף 240, תל אביב; שמלת בלון שחורה, חצאית קפלים משיפון - קאלה, דיזנגוף 184; שמלת שיפון עם פרחים, שמלה שחורה עם פייטים - טום סלמה, דיזנגוף 222; שרוולון שחור עם שרוולים מנופחים - רזיאלה, דיזנגוף 255; נעלי עקב שחורות משובצות אבנים - נעלי סקופ, דיזנגוף 79; כפכפי רצועות שחורות - COUPLE OF דיזנגוף 207; טבעות שחור-לבן, טבעת פרח אדומה - אורנה לאלו, דיזנגוף 242;  שמלת טריקו אפורה, טייץ עם פייטים, טוניקה אפורה עם דוגמה - טל בק, דיזנגוף 204; שמלת קולר שחורה - יוסף, דיזנגוף 213.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
שחור דק של קיץ
צילום: דנה קופל
האקלקטית. הכל מהכל
צילום: דנה קופל
מומלצים