שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    בג"ץ דחה עתירה לשיפור השירות באוטובוסים

    בניגוד לדו"ח שפרסם לאחרונה מבקר המדינה, בג"ץ סבור שהאוטובוסים בישראל לא צפופים יתר על המידה וכי הפיקוח על התחבורה הציבורית על-ידי משרד התחבורה מספק. השופט רובינשטיין: "צפיפות הנוסעים בעמידה אינה מגדילה את הסיכון לבטיחות... להגבלת הנוסעים בעמידה השלכות שליליות בהיבט של עומסי התנועה"

    גם בג"ץ לא עוזר לנוסעים באוטובוס: נדחתה עתירה שביקשה להגביל את מספר הנוסעים בעמידה בקווים עירוניים. לאחר דיונים שנמשכו יותר משלוש שנים, החליט בג"ץ לדחות עתירה שביקשה להגביל את מספר הנוסעים בקווים עירוניים, ולהגביר את אכיפת המשטרה ופיקוח משרד התחבורה על מפעילי התחבורה הציבורית. בג"ץ קיבל את עמדת משרד התחבורה וחברות דן ואגד, לפיה הסעת נוסעים בעמידה אינה מהווה סיכון בטיחותי, והחליט כי שיקול הדעת של הנהגים יקבע כמה נוסעים ניתן להעלות לאוטובוס. עוד קבע בג"ץ כי משרד התחבורה ומשטרת ישראל מפקחים כיום כראוי על חברות האוטובוסים, ולכן אין סיבה להחמיר או להגביר את האכיפה.

     

    ראוי לציין כי בכמה נקודות עקרוניות - ובעיקר בעניין הפיקוח מצד משרד התחבורה - עמדת בג"ץ נמצאת בסתירה מוחלטת עם דו"ח שפרסם לאחרונה מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס. ממצאי דו"ח המבקר הצביעו על ליקויים חמורים באופן הפיקוח של משרד התחבורה על פעילותן של חברות אוטובוסים - ובכללן אגד, וחברות תחבורה ציבורית פרטיות. המבקר גילה גם כי בקווים בינעירוניים, שבהם מוגבל מספר הנוסעים בכל אוטובוס, נמצאו חריגות רבות מתנאי הרישיון.


    בג"ץ: הנהג יחליט מי יעלה, ומי יישאר בתחנה (צילום: ירון ברנר) 

     

    צפיפות לא משפיעה על בטיחות

    העתירה, שהוגשה ב-2006 על-ידי התנועה להגינות שלטונית והארגון לעידוד תחבורה ציבורית, ביקשה להגביל את מספר הנוסעים בעמידה בקווי אוטובוס עירוניים ובינעירוניים. הסיבות להטלת מגבלה שכזו ברורות: למספר הנוסעים באוטובוס עלולה להיות השפעה בטיחותית חמורה במקרה של תאונה, וכמובן שצפיפות גדולה פוגעת גם ברמת השירות הניתן לנוסעים.

     

    בתגובה לעתירה, טענו משרד התחבורה, משטרת ישראל, וחברות אגד ודן, כי אין קשר בין רמת הצפיפות בעמידה לבין מספר הנפגעים בתאונות. משרד התחבורה הסביר כי בישראל אומצה תקינה אירופית, הנחשבת מחמירה, ולפיה מוגדרת הצפיפות המותרת באוטובוסים כיום - שמונה אנשים למטר מרובע. עוד נטען כי "ישנה הקפדה" על נהלים, וכי הגבלת מספר הנוסעים בקווים עירוניים תחייב תוספת תקציבית משמעותית. משרד התחבורה אף טען כי הגבלת מספר הנוסעים תדרוש להגדיל את צי האוטובוסים, "דבר שיביא גם להגברת עומסי התנועה".

     

    בנוסף, נטען על-ידי משרד התחבורה וחברות אגד ודן כי אין יכולת טכנולוגית למנות את הנוסעים באוטובוס בכל זמן נתון, ולכן לא יהיה ניתן בפועל לאכוף את המגבלה על מספר הנוסעים. לאור כל זאת, ביקשו משרד התחבורה וחברות התחבורה הציבורית להשאיר את המצב ללא שינוי, ולפיו שיקול הדעת של הנהג - שיופעל "מזווית ראיה בטיחותית" - יקבע כמה נוסעים יעלו לאוטובוס.

     

    "ימשיכו בפיקוח הראוי"

    שלושת שופטי הרכב בג"ץ קיבלו למעשה את כל טענות משרד התחבורה וחברות התחבורה הציבורית. בפסק הדין, כותב השופט אליקים רובינשטיין כי "תפקידו של משרד התחבורה הוא במעקב ובבדיקה... אנו יוצאים מן ההנחה כי הרגולטור - משרד התחבורה - ורשויות אכיפה אחרות ימשיכו בפיקוח הראוי, כדי שחברות התחבורה הגדולות יעשו כחובתן, והדבר תואם כמובן גם מאמץ לשירות טוב".

     

    בנמקו את פסק הדין, מציין רובינשטיין כי "על-פי עבודה שהוזמנה על-ידי המדינה, הנסיעה בתחבורה העירונית היא בטוחה, וצפיפות הנוסעים בעמידה אינה מגדילה את הסיכון לבטיחות". עוד כותב השופט כי "לקביעת הגבלה על כמות הנוסעים בעמידה בקווים עירוניים יתכנו - כך נטען - השלכות שליליות בהיבטים של איכות הסביבה ועומסי תנועה, בנוסף לקשיי יישום ואכיפה במגבלות התקציב". לאור טיעונים אלה, החליט הרכב השופטים להשאיר את המצב ללא שינוי מהותי - וזאת למעט חידוד כמה דגשים בטיחותיים, כמו למשל קיומם של התקני אחיזה באוטובוסים לנוסעים בעמידה.

     

    בסיכום פסק הדין, מסביר רובינשטיין כי התמשכות הדיונים בעתירה - יותר משלוש שנים - נובעת מהחשיבות הרבה של תחבורה ציבורית. לדבריו, "התחבורה הציבורית היא בראש ובראשונה נחלתו של מי שאינו בין האמידים והעשירים, ונחלת צעירים, אנשים שמצבם הכלכלי לא שפר, קשישים החיים מקצבה וגמלה. ככל שזו תהיה בטוחה יותר, ככל שיפחתו סכנות התאונות, תהא בכך תרומה לרווחתו של הציבור הנזקק, שאינו מן השכבות הכלכליות הגבוהות".

     

    "הפיקוח והבקרה מצומצמים"

    מול החלטת בג"ץ, המגבה באופן מוחלט את עמדת משרד התחבורה, ניצב הדו"ח האחרון של מבקר המדינה, שעסק בין השאר בשירות הניתן לנוסעי האוטובוס. בבדיקה שערך, העלה משרד המבקר שורה ארוכה של ליקויים בפעילותן של חברות אוטובוסים פרטיות ואגד: איחורים, צפיפות, לכלוך ונהיגה מסוכנת. כך למשל כתב המבקר בעניין הביקורת שערך בחברת אגד: "אגד חרגה במידה רבה בתחומים הבאים - אי-ביצוע נסיעות ואי-עמידה בלוח זמנים, מפגעים וניקיון לקוי בתחנות מוצא, דיווח חסר למשרד התחבורה, ביצוע נסיעות בניגוד לתכנון, דיווח לקוי על מצב אוטובוסים".

     

    אלא שהבעיה העיקרית עליה הצביע המבקר היא היעדר בקרה ואכיפה מצד הרשות הממונה - משרד התחבורה: "...(משרד התחבורה) לא הצליח לאכוף עמידה של כל המפעילים בהתחייבויותיהם... לא עודד את המפעילים לאכוף משמעת על נהגיהם... לא הצליח לחייב את המפעילים לספק דו"חות מפורטים כנדרש... לא הצליח לאכוף עמידה בלוח הזמנים, בתדירות ובהגבלות על מספר הנוסעים".

     

    מסקנת המבקר חד-משמעית, ועומדת בסתירה לקביעת בג"ץ, לפיה הפיקוח של משרד התחבורה הינו ראוי: "הפיקוח והבקרה של משרד התחבורה על המפעילים הפרטים ועל אגד הוא מצומצם, והוא (משרד התחבורה) לא עשה די כדי להביא לתיקון המצב ולשפר את השירות לנוסע... על משרד התחבורה לקבוע אמות מידה מינימליות לשירות לציבור, לוודא את אכיפתן באמצעות פיקוח ובקרה הדוקים יותר, ואף לשקול את החמרת האמצעים הננקטים נגד מפעילים".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    השופט אליקים רובינשטיין: "משרד התחבורה ורשויות האכיפה ימשיכו בפיקוח הראוי"
    צילום: ניב קלדרון
    מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס: "הפיקוח והבקרה של משרד התחבורה - מצומצם"
    צילום: גיל יוחנן
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים