חנוך לוין בממלכת דנמרק

יצירה מוזיקלית בעברית של הפסנתרן והמלחין הישראלי עמית פוזננסקי, המבוססת על יצירתו של המחזאי המנוח חנוך לוין, תבוצע החודש בבכורה עולמית בקופנהגן. "חיי המתים", מחזור שירים בשלושה פרקים, מורכב מפואמות מאת לוין. המוזיקה נכתבה במקור לאלבום הבכורה של פוזננסקי, ועובדה ותוזמרה מחדש עבור מקהלת נשים.

את היצירה תבצע בסוף השבוע הקרוב, בכנסיית איזחס שבבירת דנמרק, מקהלת הבנות של קופנהגן בניהולו המוזיקלי ובניצוחו של קלאוס ווסטרגארד ינסן. באותו הערב תבצע המקהלה גם יצירות מאת בנג'מין בריטן ומורטן קייאר, לצד עיבודים לשירת גוספל.

כרזת ההפקה. "חיי המתים" בדנמרק בסוף השבוע

הרומן של פוזננסקי עם לוין החל לפני שנים ארוכות, בתחילה כקורא ומאוחר יותר כפסנתרן בהפקות של תיאטרון הקאמרי וכמעבד מוזיקלי. הוא לא חלם אז שעיבודים שלו לשירי המחזאי הנודע יבוצעו על ידי מקהלה דנית, ועוד בשפה העברית. "זה מאד מרגש, בעיקר כיוון שהכל התגלגל במקרה", אומר פוזננסקי ל-ynet. "אני עובד עם Edition Svitzer, חברת מו"לות שיושבת בקופנהגן ומוציאה לאור יצירות קונצרטיות שלי.

"כאשר התעורר בי הרצון לעבד מספר שירים מתוך האלבום שלי 'חיי המתים', שמבוסס על שיריו של לוין, למוזיקה בגרסה מקהלתית, שאלתי אותם אם הם חושבים שאפשר לחבר את היצירה למקהלה מקומית. החיבור עם מקהלת הבנות של קופנהגן היה מיידי וביום שישי הקרוב זו תהיה הבכורה, ולמעשה הפעם הראשונה בה מקהלה דנית תשיר משירי חנוך לוין בשפה העברית".

היתה מחשבה להעלות את היצירה בארץ, עם מקהלה ישראלית?

"ניסיתי ליצור קשר עם מקהלה מסוימת בארץ ובגלל חוסר התאמה לרפרטואר של העונה, הם החליטו שלא להכניס את היצירה לתכנית. אבל אני מודה שההזדמנות שצצה עם המקהלה בדנמרק היתה הפתעה נעימה מאוד. אני שמח על כך שהם התחברו לחומרים האלה, ורצו לבצע את היצירה בבכורה אצלם".

הטקסטים של לוין לא בדיוק עושים הנחות למאזינים. איך התחברו אליהם בדנמרק?

"אני חושב שהחיבור הראשוני היה דרך המוזיקה, שמעבירה המון חמלה ונוגות לירית, אם אפשר לקרוא לזה כך. החיבור של מי ששומע את המוזיקה הוא דרך הצלילים, ואחר כך דרך הטקסט, אולי כיוון שהביצוע הוא באמת בשפה זרה. אני מניח שאם היצירה היתה מבוצעת בארץ, זה היה שונה. אבל זה נכון. הטקסטים של לוין לא קלים".

מקהלת הבנות של קופנהגן 

שלוש הפואמות שנבחרו מבין כתביו של לוין הן "אני ילד בעיגול אור", "תמתי לגווע" והשיר "זו שעה נפלאה", שבאלבום של פוזננסקי, שיצא לאור בשנת 2003, מבצעת הזמרת קרן הדר. באופן מפתיע, פוזננסקי לא ליווה את החזרות בדנמרק וגם לא יהיה נוכח בערב הפרמיירה החגיגי. "זה מצער מאוד, אבל אני עובד בארץ על מספר פרויקטים חדשים שקושרים אותי למקום", הוא אומר, אך מדגיש, "אני מקבל דיווחים שוטפים מהחזרות, שהולכות נפלא. מסתבר שהזמרות מסתדרות נהדר עם העברית, ושבאופן מפתיע אין להן בעיה להגות את העיצורים והתנועות שהן קוראות פונטית. על פי מה שמספרים לי, העברית מרגישה להן די טבעי, אולי כיוון שמדובר בשירי מקהלה, שיש בזה משהו יותר אוניברסלי".

בימים אלה עובד פוזננסקי בן ה-35 עם יוסי בן נון על עיבודים למחזמר "ינטל", בבימויו של משה קפטן, שיעלה כהפקה משותפת של תיאטרון חיפה ותיאטרון הקאמרי. במקביל, הוא כותב מוזיקה לסרט אנימציה קצר של סטודנט בבצלאל.

אחרי שנים של עבודה כפסנתרן, מעבד ומתזמר בהפקות תיאטרון, בהן "רצח" ו"הזונה מאוהיו" של לוין בקאמרי, "במלחמה כמו במלחמה", "עקב אכילס" ולאחרונה "כל החיים לפניו" בהבימה, "אוליבר" בבית ליסין ומחזות הזמר "כנר על הגג" ו"המפיקים", גם הם בקאמרי, פוזננסקי עוסק לאחרונה לא מעט בתחום הקולנוע.

"אני כותב טרקים תזמורתיים קולנועיים לחברה האמריקנית Integration Music, שזו למעשה ספריית מוזיקה לסרטים שמכוונת לתעשיית הקולנוע האמריקנית", הוא אומר. בין היתר, הלחין פוזננסקי את פס הקול לסרט התעודה החדש של רם לוי, "המשחק שהם משחקים".

איך נעים בין מוזיקה קונצרטית, מוזיקה לתיאטרון ופסי-קול לסרטים?

"אלו תחומים שונים, אבל יש בהם הרבה מן המשותף: המוזיקה הקונצרטית באה אצלי מתוך השראה ודחף פנימי, לעומת מוזיקה לתיאטרון שהיא מאד פונקציונלית ומותאמת לסיפור. אלה שתי אמנויות שונות אבל מבחינת הסגנונות הן הרבה פעמים חופפות".