מחול בתנאי מעבדה

משהו נפלא קורה בעכו. 25 שנה אחרי שקומץ משוגעים לדבר הכה שורשים בעיר הנמל העתיקה וייסד בה את אחד ממרכזי התיאטרון המקוריים והמרתקים בארץ, מנשבת במקום רוח מתחדשת של יצירה מקורית מקומית מאוד. תחת המפעל המבורך של מעבדות התרבות של מועצת הפיס, מפעיל המרכז לתיאטרון מזה זמן חממת מחול.

חממת המחול. עבודה ניסיונית, רעננה ומזוקקת (צילומים: מרב יודילוביץ') 

אחרי תהליך שואב שבושל באיטיות במשך חודשים, הציגו אמש (ג') ארבעה מרקדני החממה בבכורה בפני הקהל הביתי בעכו את "נוירו נירוונה", יצירה ראשונה מתוך סדרת עבודות שתעסוק בטקסים ובריקודים מקודשים. היצירה המרגשת הזו מהדהדת ברקע מחשבות על התורה האנתרופוסופית של שטיינר ומיישמת את תפיסת מעשה האמנות של גרוטובסקי - אביו הרוחני של התיאטרון הפולחני.

בעבודה נאחזים ארבעת הרקדנים, כל אחד ביחידותו וכולם כקבוצה, באותו טקס פולחני שמחזיר אותם שוב ושוב במעגליות לאותן התנועות אותן הם מנסים לבקע ובהן הם נאחזים אך גם מבקשים להשתחרר. כמו מנטרה שמשננת אלף-בית דמיוני, הם מכוונים מיתר פנימי. כל ניסיון להימלט מהטקס, יש בו מהייאוש. כשהמיתר מתכוונן, מתחדדת הבדידות.

מחפשים את עמוד השדרה האמנותי

אלטרנטיבה של מחול

תהליך של חיפוש אמיתי 

מועצת התרבות של הפיס מתקצבת את פרויקט החממה לתקופה של שלוש שנים בסכום של 1.2 מיליון שקל. במסגרת זו מספקת החממה למשתתפים בה דיור בעכו, משכורת צנועה, חדרי חזרות וליווי אמנותי. "כל מה שהם צריכים לעשות זה להיכנס לסטודיו ולעבוד קשה", אומרת אסנת שנק, "זו מחויבות שמיועדת לאנשים שמוכנים להתמודדות מורכבת עם עצמם ולחיפוש אמיתי. מדובר בהתמסרות שאינה מתאימה לכולם. זו עבודה תהליכית שצריך להגיע אליה מתוך בשלות".

אחרי שלוש שנים, כך על פי עקרונות מעבדות התרבות, תצטרך החממה למחול בעכו להוכיח שהיא יכולה לעמוד על רגליה מבלי תמיכת הפיס. במקביל לעבודת המחקר בסטודיו מבקשת המעבדה לבנות לה גם קהל צופים מקומי. "לא פשוט לייצר באזור הזה קהל למחול, צריך סבלנות, אבל זו ללא ספק אחת המטרות", אומר מנכ"ל החממה גיא מלמד. לעת עתה הם מסתמכים על הבסיס המוצק שבנה המרכז לתיאטרון ומקווים לטוב.

שילוב בין המקום למחול 

תהליך של גילוי

משתתפי החממה נבחרים לא רק על ידי רמת הטכניקה והיכולות הביצועיות והיצירתיות אלא גם מטען נפשי שיתיישב עם העקרונות, השאיפות והנחות היסוד של המקום. ביצירה החדשה, שתיחשף לראשונה בתל אביב ב-11 ביולי במסגרת "מחולוהט", באים לידי ביטוי גם היכולות פיזיות המרשימות של הרקדנים וגם טכניקות תנועה ומבע שונות שמשתלבות לכדי שפה רעננה. משהו בחשיפה האישית מביא לבמה כנות יוצאת דופן.

תנאים פיזיים קשים

"התהליך שעברו הרקדנים בעבודה הזו הוא תהליך של גילוי גם במובן האמנותי וגם בגיבוש הקבוצה", אומר גיא מלמד, "התנאים הפיזיים מאוד קשים, אנחנו זקוקים לסטודיו ראוי ולבמה טובה יותר מעבר לאולמות הצרים שמגבילים את התנועה בחלל. אנחנו חולמים על חללים נוספים בעכו שאולי בעתיד יהיו חלק מהחממה".

אל מופע הבכורה בעכו הגיעה אמש הגברת הראשונה של המחול הישראלי, יהודית ארנון, היישר מקיבוץ געתון. האימא של הסטודיו האגדי למחול בקיבוץ ומי שעמדה בראש להקת המחול הקיבוצית מאז הגתה אותה ועד אמצע שנות התשעים, תחגוג בשבוע הבא יום הולדת 83. את החממה היא מלווה מאז הקמתה.

"אני מאוד נרגשת למצוא שוב בגליל כוח יצירה פנטסטי שכזה", אמרה ארנון בתום המופע, "תהליך של יצירה אמנותית אינו פשוט. הרבה מאוד אנשים גורמים לה לקרות. ליוויתי את התהליך וכיום לראות את התוצאה ואת הנדיבות של הרקדנים, זה נפלא. כל אחד מהרקדנים ריגש אותי במה שאמר ובאיך שאמר".