ילדי עולים: עניים יותר, נושרים פי 2 מבית הספר

עניים יותר, חיים בעיקר בפריפריה, ואחוז הנשירה מבית הספר בקרבם גבוה פי שניים מהממוצע - זה הפרופיל של ילדי העולים החדשים, על פי נתוני השנתון של המועצה לשלום הילד והמשרד לקליטת עלייה, שיוצג מחר (יום ב') ביום עיון מיוחד בירושלים.

"נתונים רבים בשנתון מצביעים על בעיות לא פשוטות בקרב ילדי העולים, שלעתים נדחקים לשולי החברה", אומר מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן. דווקא השרה לקליטת עלייה, סופה לנדבר, לא ממהרת להקים קול זעקה, ומבקשת להתייחס לנתונים באופן ענייני: "השנתון מציג את המציאות כפי שהיא, על נקודות החוזק והחוסן, ועל האתגרים שעוד עומדים בפנינו כחברה קולטת עלייה".

על-פי נתוני השנתון, בתחילת שנת 2008 חיו בישראל 235,567 ילדי עולים, המהווים כ-10 אחוז מכלל הילדים. יותר מ-60 אחוז מהם נולדו בארץ להורים עולים, והיתר נולדו בחו"ל ועלו ארצה בין השנים 1990-2007. עוד עולה מהנתונים, שבשנת הלימודים תשס"ט למדו במערכת החינוך 210,381 תלמידים עולים, המהווים 14.3 אחוז מכלל התלמידים בישראל. 

בדו"ח מוצגת שורה של נתונים המעידים על חייהם של ילדי העולים, מבחינת מצב כלכלי, חינוך, ומצבי מצוקה ופשיעה. מתברר שבכל הפרמטרים - מצויים ילדי העולים בעמדת נחיתות לעומת ילדי הצברים.

כך למשל, מתברר שילדי עולים עניים יותר מילדים צברים. בשנת 2007, כרבע מכלל הילדים העניים היו ילדי עולים. במועצה לשלום הילד מדגישים, כי העוני של ילדי העולים חריף ועמוק יותר משהיה בשנים עברו, וכי נתונים מתייחסים לתקופה הקודמת למשבר הכלכלי העולמי האחרון, שהרע עוד את מצבם. נתון נוסף המלמד על חומרת המצב: בשנת 2008, כ-16.8 אחוז מכלל הילדים המוכרים למחלקות לשירותים חברתיים היו ילדי עולים - שיעור הגדול פי 1.5 משיעורם באוכלוסייה.

רבע מהחוסים בפנימיות לילדים בסיכון

שיעור הנשירה בקרב ילדי עולים גבוה, ועמד בשנתון האחרון על 3.8 אחוז - לעומת 1.8 אחוז בציבור היהודי הכללי, כלומר יותר מפי שניים. אצל ילדים עולים החיים בפריפריה שיעור הנשירה גבוה במיוחד, ועומד על 5 אחוז. יש לציין כי מערכת החינוך מקצה אמצעי עזר מיוחדים, כגון שעות תגבור ושיעורי עזר, רק לילדים שנולדו בחו"ל, אך לא לילדי עולים שנולדו בארץ (המהווים יותר מ-60 אחוז מילדי העולים). ונתון נוסף: ילדי עולים מהווים כרבע מכלל החניכים בפנימיות לילדים בסיכון.

קרן אור ניתן למצוא בנתוני הפשיעה - מהדו"ח עולה כי בשנים האחרונות ניתן להצביע על ירידה בשיעורי הפשיעה של נוער עולה. כך למשל, שיעור העולים מבין הקטינים החשודים בפלילים, שעמד בשנת 2004 על 20.9 אחוז, הגיע ב-2007 ל-14.3 אחוז בלבד. זאת ועוד, מספר הקטינים העולים הכלואים בישראל ירד בשנה שעברה ב-44 אחוז .

 לדברי ד"ר קדמן, נתונים רבים בשנתון מצביעים על בעיות לא פשוטות בקרב ילדי העולים, ש"לעיתים נדחקים לשולי החברה". הוא מוסיף כי השיעור הגבוה מאוד יחסית של ילדי עולים שנושרים או "מונשרים" ממערכת החינוך, של אלה המעורבים בעבריינות ושל אלה המצויים במצוקה כלכלית וחברתית, "צריך להדאיג כל אחד מאיתנו".

"ילדי העולים הם נכס לחברה הישראלית", הוא אומר, "נכס שחייבים לטפחו ולא להזניח אותו לנפשו או לראות בו נטל תקציבי מיותר.

קדמן קורא לממשלה לחזור בה מהכוונה לקצץ בקצבאות הילדים למי שנשרו או הונשרו ממערכת החינוך, "גזירה שתפגע קודם כל ומעל לכל בילדים העולים, ששיעור הנשירה שלהם גבוה יחסית לאוכלוסייה הותיקה, כאשר לחטא ההנשרה יתווסף הפשע של הפגיעה בקצבת הילדים".

שרת הקליטה, סופה לנדבר, אומרת כי השנתון "מהווה כלי עבודה מעולה עבור כל הגורמים העוסקים בקליטת העלייה, לטובת פיתוח מענים ההולמים את מאפייני הילדים העולים וצרכיהם".