ניסו להסתתר מאחורי דוא"ל ופרטיהם יימסרו
אדם שטוען כי הושמץ בעיתון על ידי גורם אנונימי שזוהה רק על ידי כתובת ב-gmail יקבל מגוגל את הפרטים המזהים של בעל תיבת הדוא"ל
בית משפט השלום בירושלים חייב את חברת גוגל לחשוף זהותו ופרטיו של הגורם העומד מאחורי כתובת דואר אלקטרוני שפורסמה בכתבה בעיתון, אשר לטענת מושא הכתבה, יש בה משום פרסום לשון הרע עליו.
המבקש, איל אריאל, הגיש תביעת דיבה בגין כתבה שפורסמה בעיתון "חבל מודיעין שלנו". בכתבה נטען, בין היתר, כי מר אריאל ששימש כמנהל מסע הבחירות האישי של ראש המועצה האזורית חבל מודיעין בבחירות האחרונות, וכן כקבלן של המועצה האזורית לענייני יחצ"נות, קיבל לכיסו מיליוני שקלים מקופת המועצה, על חשבון משלם המסים.
הכתבה לא נחתמה על ידי איש, ותחת הכותרת "המערכת" הופיעו מספר שמות, מספר סלולרי, וכתובת דואר אלקטרוני בשירות ג'ימייל. לטענת מר אריאל, המספר שצוין בעיתון, התברר כמנגנון של השארת הודעה, ושמות חברי המערכת המופיעים בעיתון הינם שמות בדויים. לפיכך, ולשם הגשת תביעת הדיבה, הגיש מר אריאל תביעה זו בה דרש להורות לגוגל לחשוף את זהות העומדים מאחורי כתובת הדוא"ל.
הזכות לשם טוב מול חשיבות האנונימיות ברשת
השופט עודד שחם קיבל את הבקשה. נקבע, כי במקרה הנדון, מדובר בפרסום עובדתי, אשר קיימת אפשרות ממשית כי הוא מגבש עוולה אזרחית של פרסום לשון הרע. בנסיבות אלה, כך נפסק, גוברים זכותו של מושא הכתבה להגנה על זכויותיו וערך גילוי האמת, על כל טענה לאנונימיות.
"מתן הגנה לאנונימיות של המפרסם בנסיבות המתוארות עלולה להוביל לתוצאה בלתי סבירה, של העדר אחריות בגין מעשה, אשר קיימת אפשרות ממשית כי הוא עולה כדי עוולה אזרחית" כתב השופט.
עוד נקבע, כי גם אם הפגיעה באנונימיות עלול להיות אפקט מצנן על פרסומים ברשת האינטרנט, הרי שאפקט זה אינו שונה מהאפקט המצנן שיש להטלת אחריות על פרסומים בכל מדיום אחר, וודאי שאין בכך הצדקה להימנע מהטלת אחריות במקרים מתאימים.
השופט ציין, כי במקרה זה כלל לא מדובר בחשיפת מידע על גולש באינטרנט, שכן מדובר בכתובת דוא"ל, אשר פורסמה ככתובתו של עיתון ופורסמה בעיתון מודפס. במצב זה, נחלש במידה ניכרת משקלם של השיקולים הנוגעים לאנונימיות של המפרסמים ברשת האינטרנט.
יתר על כן, הדין אינו מכיר כלל בפרטיות זהותו או כתובתו של בעלי עיתון או עורכו, ואף קובע חובה לפרסם את הנתונים האמורים במקומות שונים. גוגל חוייבה להעביר את הפרטים המבוקשים תוך 14 יום. נוכח טיבו של העניין בו מדובר, לא חויב אף אחד מהצדדים בתשלום הוצאות משפט.
יש לציין כי הפרטים אותם יכולה למסור גוגל הם הפרטים שנמסרו בעת ההרשמה לג'ימייל (שאינם בהכרח פרטים מזהים אמיתיים), וכן כתובת IP. בהנחה שכתובת ה-IP אכן שייכת לגולש שכתב את המאמר, יהיה על התובע להגיש תביעה נוספת, הפעם לספקית האינטרנט - על מנת לקבל את הפרטים המזהים של הכותב.
לאתר המשפט הישראלי פסק דין
לפנייה לכתב/ת 
