שתף קטע נבחר

דרך הנשימה: כך תשתחררו מחסימות ומפחדים

הנשימה היא ראי הנשמה, אומרת קרול למפמן, מורה רוחנית בעלת שם עולמי שפיתחה שיטת טיפול ייחודית הנקראת נשימה מעגלית. בריאיון ל"מנטה" היא מציעה דרך להשתחרר מחסימות, להתחבר לתת־מודע ולחיות חיים בריאים ומאושרים יותר

קחו נשימה. שאפו את האוויר ודחסו אותו פנימה, לתוך חלל הגוף. עכשיו נשפו אותו החוצה לאט. חזרו על הנשימות האלה ושימו לב לתנועות הנשימה בגוף שלכם, לאיברים המשתתפים בתהליך, למספר הנשימות, לעומק שלהן. האם אתם נושמים נשימות מהירות ושטחיות או נשימות עמוקות ואיטיות?

 

אדם ממוצע נושם 18,000 עד 20,000 נשימות ביום וצורך בממוצע כ־20,000 ליטר אוויר. אנחנו זקוקים לנשימה כדי להתקיים. די בארבע דקות ללא אוויר כדי שמוחנו יפסיק לתפקד. כל נשימה מזינה את מחזור הדם, ונשימה עמוקה יותר משפרת את פעילות התאים בגופנו. "הנשימה קשורה לכל התפקודים בגוף והיא מחברת את כל הרבדים - הרגשי, הפיזי, השכלי והרוחני", אומרת קרול למפמן, מורה רוחנית ומאסטרית בעלת שם עולמי בתחום הטיפול בעזרת נשימה, ומי שפיתחה מודל טיפולי ייחודי הנקרא נשימה מעגלית. למפמן לא מרבה להתראיין על הדרך האישית שעברה, אולם בביקורה האחרון בארץ היא הסכימה להעניק לנו ריאיון בלעדי. כך התאפשר לנו לקבל הצצה נדירה לשלבים בחייה שהובילו אותה לפתח את השיטה שקנתה לה אוהדים ברחבי העולם.

 

רשימת התארים של למפמן ארוכה, וכוללת בין השאר הסמכה מארגון הנשימה הבינלאומי (International Breath Foundation) והכשרה בתרפיה הוליסטית, בהיפנותרפיה (טיפול באמצעות היפנוזה) ובריברסינג ("לידה מחדש", תהליך של עבודה פנימית לשחרור דפוסי עבר). לפני 25 שנה, היא מספרת, חוותה משבר אישי בנישואיה. השילוב של המשבר עם מיגרנות קשות שסבלה מהן גרם לה לצאת למסע של חיפוש פנימי, שכלל לימודי יוגה, ביו אנרגיה וריברסינג. בניסיון לבחון את חייה ולהבין אותם, היא חקרה כמעט כל שיטה אלטרנטיבית אפשרית, וכך גילתה את הטיפול בנשימה. "הבנתי שלמרות שתפקדתי היטב בעבודה ובמשפחה, הייתי רדומה מבחינה רגשית. כשנישואיי עלו על שרטון לאחר 19 שנים של חיים משותפים, היה האירוע אמור לזעזע את עולמי, אבל לא הרגשתי דבר. חייתי בנתק מוחלט. לכאורה, הכל היה מושלם, אבל למעשה לא ידעתי מי אני באמת. זאת הייתה עבורי נקודת מהפך, שממנה יצאתי אל המסע שלי".

 

לאט־לאט שיקמה למפמן את חייה. בעזרת טיפולי נשימה היא הרגישה איך טראומות העבר, שגרמו לה לחיות ולהתנהג בצורה מסוימת, הולכות ומשתחררות. בהדרגה נעלמו גם המיגרנות שליוו אותה כל חייה. "עד אותה נקודה חייתי כאילו אני לא מפחדת מדבר. חשבתי שצריך לזרום הלאה ולהמשיך בלי לטפל בדברים הכואבים. לא הבנתי עד כמה, אבל הגוף שלי זכר הכל, כולל אירוע של פגיעה מינית", היא אומרת.

 

לנשום כמו תינוק

זאת בעצם נקודת המוצא של הטיפול הנשימתי על פי למפמן: הגוף שלנו זוכר הכל. הוא זוכר כשהעליבו אותנו ועצרנו את הבכי עמוק בפנים, הוא זוכר כשפחדנו או הופתענו והנשימה שלנו נעתקה. "רובנו לא נושמים כמו שנשמנו כשהיינו תינוקות", היא אומרת. "כשתינוק נושם, כל הגוף שלו נפתח ונסגר. היכולת הזאת הולכת לאיבוד עם השנים. בני אדם בוגרים מוחזקים בהמון מקומות, הם עוצרים את עצמם ואוצרים בתוכם את הכאב.

כשהנשימה שלנו נעצרת, כל הרבדים הקשורים בנשימה מושפעים - ברמה הפיזית, הרגשית והשכלית".

 

לדבריה, עם השנים השרירים בגוף מקבעים את המקומות שהוחזקו ונפגעו. בכל פעם שאנחנו מדכאים את הרגשות שלנו נגרם כיווץ שרירים והנשימה מוגבלת, והגוף רושם את זה. במשך הזמן נהפך התהליך הזה למצב כרוני ואוטומטי, ואנחנו מאבדים את היכולת לחוות ולבטא רגשות.

 

מקורה של עבודת הנשימה בתורות עתיקות מהמזרח, שיש להן היום ביסוס מדעי גם בשיטות מערביות. טכניקות נשימה עוזרות להרגעה ולהורדת מתח, הן מזרימות אנרגיה מחודשת ומגבירות את המודעות העצמית. תוך כדי עבודה ולימוד, פיתחה למפמן את שיטת הנשימה הייחודית שלה, שאותה היא מעבירה למטפלים ולמטופלים שמבקשים לנשום נכון ובצורה מלאה. לדבריה, התוצאה הישירה של פעולת הנשימה הנכונה היא שחרור של המתח בגוף, וכך המחשבה והגוף עובדים בצורה מכוילת והרמונית יותר. נקודת המוצא של האבחון ושל הטיפול היא שהנשימה משקפת כל מחשבה, כל רגש, כל אמונה. למפמן מאמינה שבנשימה מצוי המפתח למשאבי הריפוי הטבעיים של הגוף ומוסיפה שאנחנו לא חייבים להיות חולים כדי להרגיש טוב יותר.

 

"הנשימה היא ראי הנשמה, פעילות הגומלין בין האני הפנימי לסביבה המקיפה אותנו", היא מסבירה. "כאשר אנחנו נושמים, אנחנו מכניסים לתוכנו גם את המציאות שסביבנו. הנשימה היא נקודת החיבור בין המודע לתת־מודע, היא מאחדת גוף, נפש ורוח, וכך אפשר לשחרר באמצעותה חסימות אנרגטיות ודפוסי חשיבה שליליים".

 

לשחרר את הגוף מפחדים

לפני 12 שנה הקימה למפמן את אינטגריישן קונספטס (Integration Concepts, תפיסות משולבות), מרכז שדרכו היא מלמדת ומפיצה את המודל הטיפולי שלה, שמשלב עבודת נשימה עם שיטות טיפול נוספות, כמו דמיון מודרך וביו אנרגיה. היא מחלקת את זמנה בין צפון מדינת ניו יורק לעיר טוסון שבאריזונה, ומכשירה מטפלים מתחומים שונים – פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, יועצים חינוכיים, מרפאים בעיסוק, רופאים, אחיות ומטפלים מתחום הרפואה המשלימה. היא מעבירה סדנאות למטפלים בארצות הברית, בקנדה, בוונצואלה, בספרד, בצרפת, באיטליה ובישראל. אלינו היא מגיעה שלוש פעמים בשנה ומעבירה פה סדנאות לאנשי מקצוע ולקהל הרחב. המשתתפים בסדנאות האלה מספרים על חוויה מרגיעה ומטהרת, מזינה ומחיה. הטיפול בנשימה מעגלית מתחיל במפגש שנועד לזהות את מאפייני הנשימה, את הקצב שלה ואת עומקה. "אצל מרבית הישראלים שפגשתי הנשימה נעצרת בחזה, בגלל שיש פה הרבה התעסקות באובדן ובכאב, נושאים שמתבטאים באזור הלב. אמריקאים נוטים להדחיק והם בעלי תרבות מופנמת יותר, והדבר מתבטא בנשימה העצורה שלהם, שבצורות המוקצנות שלה אופיינית לאנשים עם דיכאון", היא אומרת.

 

השימוש בטכניקות נשימה מביא את המטופל לחוויה רוחנית וגופנית מיוחדת: הגוף מגיב לשינוי ברמת החמצן והאנרגיה בתחושה של נעימוּת וניקיון בדומה לזאת שחשים בעת מדיטציה או היפנוזה. למפמן אומרת שהמטופל למעשה מטפל בעצמו, המטפל נמצא שם רק כדי להכיל ולכוון. היא ממליצה לעבור לפחות שמונה מפגשים, שכל אחד מהם נועד לעבוד באופן מכוון על המטרות שהציב לעצמו המטופל: התלבטות בנוגע להמשך הדרך, קבלת החלטות, קשיים, מתחים, חוסר סבלנות, היעדר מוטיבציה או מחלה כרונית. "הגישות והאמונות שלנו לגבי עצמנו ולגבי אחרים שולטות בחיינו", היא אומרת. "הדברים שאנחנו חושבים עליהם ללא הרף מתגשמים בסופו של דבר, ולכן יש חשיבות כבירה לידיעה כיצד לשלוט בכוח העצום הזה ואיך לרתום אותו ליצירת החיים שאנחנו רוצים לחיות".

 

למפמן מאמינה בכוח הדמיון והמחשבה וכדי להדגים זאת היא מספרת על ניסוי שבו שחקני כדורסל חולקו לשתי קבוצות: קבוצה אחת ישבה על הספסל והתאמנה בעזרת המחשבה על קליעה לסל. הקבוצה השנייה התאמנה על המגרש עצמו. לאחר מכן התבקשו שתי הקבוצות לעלות למגרש ולקלוע לסל. השחקנים שישבו על הספסל הפגינו יכולות קליעה טובות יותר על המגרש - האימון המחשבתי יצר חוויית הצלחה שהוכיחה את עצמה במציאות. "על פי אותו עיקרון אני עובדת עם מטופלים הנושאים טראומות ילדוּת ומפחדים להתמודד איתן", למפמן אומרת. "אני מציעה להם דרך להתבונן בדברים המפחידים, לשחרר את הרגשות הכלואים, ליצור חוויה מתקנת ולנסות לתקן ולרפא אותם גם בעזרת הדמיון והמחשבה".

היא מספרת על מטופלת שלה שהייתה מבועתת מזיכרון ילדות שהיה כרוך בנעליים גבריות. "נעליים גבריות העלו בה זיכרונות לפגיעה שעברה בילדותה. יותר מכל היא חששה שאלה היו הנעליים של אביה ופחדה שתגלה כי הוא זה שפגע בה", משחזרת למפמן.

 

"חזרתי יחד איתה לסיטואציה אחרת, שבה היא יושבת על ברכי אביה והוא מקריא לה סיפור. הובלתי אותה להסתכל על נעליו של אבא, והיא הבינה שהן לא היו הנעליים שזכרה, כלומר לא הוא זה שפגע בה. היא חוותה תיקון משמעותי".

 

בעזרת עבודת הנשימה מתחברים המטופלים לסיפור החיים שלהם ולבעיות הבלתי פתורות שמלוות אותו. הטיפול בנשימה משחרר את הגוף מהזיכרונות הקשים, מהפחדים ומהטראומות שהיו אצורים בו. "התהליך מתרחש ממפגש למפגש, אין קסם. לפעמים זה אורך חודשים אחדים. דרושה התחברות של המטופל לעצמו ועבודה שתכוון אותו אל היעד". למפמן מוסיפה שהטיפול אולי נשמע כעבודת מדיטציה, אבל למרות שהתוצאות דומות, בטכניקה של נשימה מעגלית התוצאות מגיעות לרוב בתוך זמן קצר יותר. "בעידן שלנו הרי אין זמן להמתין, אנחנו רוצים לפתור הכל מהר, כאן ועכשיו. לכן הטכניקה הזאת מתאימה לאנשי העולם המערבי הממהרים".

 

כך תאמצו נשימה מלאה

1. נשמו בפה פתוח ודמיינו תנועת מעגל, כך שהשאיפה והנשיפה מחוברות ביניהן ברצף ללא הפסקה.

2. דמיינו את מעגל הנשימה שלכם מתחיל באגן ומושך את האוויר במעלה הגב, לתוך הגרון. הנשיפה מתרחשת מאליה בלי לעצור אותה.

3. עכשיו אפשרו לנשיפה לרדת בחזרה דרך קדמת הגוף אל האגן, ושוב קחו שאיפה ללא הפסקה. חשבו על עיגול במעלה הנשימה ובתחתיתה, כך שפעולת הנשימה היא חלקה וקצבית.

4. על קצב הנשימה להיות מלא ואיטי. שימו לב לכך שיותר אוויר יעשה דרכו פנימה בהשוואה לכמות האוויר הנכנסת במהלך נשימה רגילה בזמן מנוחה.

5. נשפו את האוויר החוצה בצורה משוחררת לחלוטין. זכרו: זהו לא האופן הטבעי של הנשימה, התרגול נועד לעזור לגוף ללמוד ולאמץ נשימה מלאה.

 

כך תרגיעו חרדה

תוכלו להרגיע את עצמכם בעזרת תרגיל הנשימה הבא: שימו יד על הבטן, ודאו שאתם נושמים נמוך למרכז הגוף. הרגישו כיצד הבטן מתמלאת אוויר בכל נשימה. שלטו בקצב הנשימה שלכם, האטו את הקצב כדי שתחושת החרדה תשכך. שימו לב למעגל הנשימה שלכם ולנקודות שבהן אתן עוצרים את הרצף. שימו לב מתי זה קורה, בדקו האם אתם מנסים לעקוף כאב או למנוע רגש.  

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
בכל פעם שאנחנו מדחיקים - הנשימה מוגבלת
צילום: index open
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים