בלעדי: הקצין שגרם למות חייל מדבר לראשונה

"ראיתי את נועם שוכב על הקרקע, הוא היה על הגב. לא היה דם, כלום. לא הבנתי למה הוא לא קם, חשבתי שהתעלף, אולי התייבש. ניגשתי אליו, הרמתי את הראש שלו ואז ראיתי את פצע כניסת הקליע. אחר-כך הכל קרה כל-כך מהר, הבדיקה הבליסטית שהוכיחה שהכדור יצא מהנשק שלי, ההלוויה, הניסיון לרמוז ששיקרתי, ההדחה והשיחה הקשה עם האלוף. זה אירוע שילווה אותי כל החיים, אני לא מתכחש לו. אך בדבר אחד אני בטוח: אני יודע את האמת, גם המשפחה של נועם יודעת את האמת ואני לגמרי שלם עם עצמי".

כך, בנשימה אחת תוך שהוא מישיר מבט, מסכם סגן ע', סגן מפקד פלוגת המסלול בגדוד דוכיפת, את החודשים הקשים שעבר מאז נהרג פקודו, סמ"ר נועם עדין רכטר לוי ז"ל. לוי, חובש בתפקידו, נפגע ב-7 במאי מאש שנורתה לעברו בשוגג במהלך פעילות מבצעית באזור רמאללה. התחקיר מצא כי הקליע שהרג אותו נורה מנשקו של ע' - שבעקבות האירוע הודח מתפקידו ושוחרר מצה"ל. ההחלטה הייתה שנויה במחלוקת בתוך הצבא, ואף משפחתו של לוי קראה לרמטכ"ל לא להדיחו. 

השבוע, חודשיים וחצי אחרי האירוע, השתחרר ע' מעשית, וכעת, בראיון בלעדי ל-ynet, הוא מגולל לראשונה את סיפורו. "נפגעתי, אבל לא תמצא אותי אומר מילים מפוצצות שאני יוצא נגד הצבא. קרה אירוע קשה מאוד ולצערי נפלו גם כמה החלטות לא נכונות. אני יודע להתמודד איתן ומקווה שגם בצבא, בעיקר הקצינים שבשטח, לא יחששו מלקבל החלטות", הוא אומר.

ע', בן 23, היה חייל "מורעל" ואחר-כך קצין "מורעל", שעבר לא מעט במהלך שירותו ביהודה ושומרון במסגרת חטיבת כפיר. בחלומו כבר ראה כיצד יהיה מפקד פלוגה, אך כעת, כשהוא מתבונן בתעודת השחרור שבידו הוא רואה רק את המילים: "תום תקופת שירות הקבע".

שלושה חודשים, ארבעה חברים

ע' הוא אדם מאופק, גם כשמדברים איתו על הדברים הכואבים לו ביותר. הוא נזהר במילים גם בנוגע לתחושת העוול שנעשה לו. טון דיבורו מרוכך. בטון הזה הוא מגולל סיפור של אחוות לוחמים, שנקטע בלילה אחד גורלי.

הם היו צוות של ארבעה חיילים, ארבעה חברים: ע', נועם, הקשר והנהג. יחד בפעילויות מבצעיות, בקווים שארכו חודשים, ויחד גם ברגעים הרבה פחות רציניים. "עשינו לא מעט פעילויות. אף פעם לא לקחנו את זה כמובן מאליו וההכנה היתה מאוד יסודית", הוא אומר. כך היה, לדבריו, גם באותו לילה טראגי בביר זית, שתכליתו היתה סריקת מבנים. "אני והחפ"ק שלי היינו במרחק של כמה עשרות מטרים מבתי הפלסטינים. שמענו צעקות, אבנים. הבנתי שלמרות שעת הלילה המאוחרת התפתחה הפרת סדר בסמוך לכוחות".

ע' יצר קשר עם מפקד הפלוגה והחל לנוע יחד עם לוי והקשר, אך קבוצת מתפרעים חסמה את ציר הגישה היחיד למבנים שבהם פעלו חיילי הפלוגה. "הבנתי שאם נצטרך לבצע שימוש בציר הזה, חלילה לפינוי נפגעים או לכל מטרה אחרת, תהיה בעיה ולכן צריך לפנות את המתפרעים", הוא אומר. לדבריו, בכוונתו היה לרוץ עם חייליו לעבר הפלסטינים, לפזר אותם ולעצור את אחד הדומיננטיים שבהם. "הם לא ראו אותנו. נתתי תדרוך קצר. אני אוביל, נועם אחריי והקשר סוגר. ברגע שאני בוחר את הפלסטיני שצריך לעצור - הם מסייעים לי".

"פתחנו בריצה תוך קריאות לפלסטינים לעצור. הם החלו לברוח. יריתי באוויר 2-3 כדורים והלכתי לכיוון צעיר ביריון. ניסיתי להשתלט עליו כשיד אחת אוחזת בנשק ויד שנייה מנסה להכניע אותו. ברקע שמעתי קול ירי, בדיעבד הסתבר שגם נועם ירה באוויר. הפלסטיני נתן לי מכה ביד ואז הקשר הגיע ויחד הורדנו אותו לקרקע. באותו רגע המשימה הושלמה. המתפרעים התפזרו ועצרנו אחד מהם".

ואז הבחין ע' בנועם שוכב על הקרקע ללא תנועה. את הירייה שנפלטה מנשקו ופגעה מנועם הוא כלל לא זוכר. חלפו רק כמה דקות ולמקום הגיעו כוחות רבים בפיקודו של מפקד אוגדת איו"ש, תא"ל נועם תיבון. לוי פונה מהמקום ומותו נקבע כעבור זמן קצר. "ניסיתי להבין מה קרה. שאלתי את הקשר. הבנו שכנראה הוא שבר בשלב מסוים ימינה. מצאנו גם קליע תרמיל במקום. אולי נפגע מנשקו שלו? היו הרבה שאלות ללא תשובות", הוא מספר.

רק רוצה להיות עם המשפחה שלו

מכאן והלאה נותר ע' עם המחשבות ועם הודעות קשות שרדפו אותו בזו אחר זו. בהלוויתו של נועם, הוא קיבל חיזוק חם מהמשפחה השכולה, אבל כעבור זמן קצר, עוד בטרם חזר לבני משפחתו של נועם, קיבל ע' מאלוף פיקוד המרכז, גדי שמני, את הבשורה כי הבדיקה הבליסטית מוכיחה שהכדור הקטלני נפלט מנשקו.

"היה קשה לשמוע את זה, אבל זאת הייתה אפשרות. רציתי באותו רגע להיות עם המשפחה של נועם", הוא מספר. מאחר שהמשפחה טרם קיבלה את ההודעה הרשמית על-כך, ע' נאלץ לדחות את ביקורו. יום לאחר מכן הוא קיבל ממפקד החטיבה, אל"מ איתי וירוב, את החלטת האלוף לפיה הוא מודח מהפלוגה ומשוחרר מצה"ל. "הייתי נסער. לא ציפיתי לדבר כזה, לא הבנתי למה".

האלוף שמני הודיע למשפחת לוי על ממצאי החקירה, ואלה ביקשו ממנו שאם בכוונתו לנקוט צעדים אישיים - יהיו אלה עונשים בונים - לא לערוף ראשים. ע' התקשה להאמין שהכל קורה כל-כך מהר, ושוב מצא את המילים החמות והתומכות דווקא ממשפחת לוי עצמה. "הם לא אהבו את ההחלטה והבטיחו אפילו לדבר עם הרמטכ"ל. באותם רגעים לא היה חשוב לי כלום, רק להיות איתם", הוא משחזר.

"אני חשוד בשקר?"

"רציתי לדעת דבר אחד: מה היה אותו כשל מבצעי חמור שהוביל להחלטה להדיח אותי". בשיחתו עם האלוף שמני, התבררו לו ההאשמות: האלוף דיבר על אפשרות של "ברית שתיקה" בין ע' לקשר, כדי להסתיר את מה שבאמת קרה. "לא האמנתי שאני שומע את זה, כאילו לא די במה שעברתי, עכשיו אני כביכול חשוד בשקר. אמרתי לו שאני מכבד אותו ואת ההחלטה אבל לא מסכים. אם הייתי מוצא כשל מקצועי או ערכי בפעילות - הייתי קם והולך. לא הייתי יכול להביט לחיילים שלי בעיניים. בכל פעילות עושים תחקיר ותמיד עולות נקודות לשיפור, אבל לא מדיחים בגלל זה".

ע' לא הסתפק רק בהטלת ספק בדבריו של האלוף - הוא גם אמר לו שלהחלטתו תהיה השפעה על מפקדים אחרים. "שמעתי קצינים שמפחדים לצאת לפעילות, לקבל החלטות, מה יהיה איתם? היתה לי הרגשה שהכל נעשה מהר מדי, אפילו לא סיימו לשבת שבעה על נועם. כאילו רצו לזרוק מהר את הקצין מהצבא, שלא יפלוט חלילה כדורים על חיילים נוספים".

מאז האירוע ובמהלך ההמתנה לתוצאות תחקיר הרמטכ"ל, זכה ע' לתמיכה מצד מפקדיו - המג"ד סא"ל יוסי פינטו, ומהמח"ט וירוב. אף שגורמי צבא אמרו ל-ynet כי הרמטכ"ל אישר את המלצת שמני לשחרר את ע' מהצבא, הוא דווקא טוען שהוצעו לו מספר תפקידי מטה - והוא סירב. "היו לי תכניות להמשיך, אבל קרה מה שקרה ואני לא בנוי לתפקידים משרדיים. העדפתי להמשיך הלאה. בסופו של דבר, אני הייתי המפקד שם, הנשק היה שלי, ולא משנה איזה סיטואציה נוצרה - אני לא בורח מכלום. לא בורח מאחריות ולא מעביר אותה לאף אחד אחר".