נתניהו מסכן אותנו

על-פי מחקר שערך מכון הסקרים של סטנלי גרינברג, יועצו האסטרטגי של נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון, רק 44 אחוז מהאמריקנים סבור שאמריקה צריכה לתמוך בישראל. זאת, בהשוואה ל-71 אחוז לפני שנה. 46 אחוז מהם סבורים שישראל מחוייבת לשלום - ירידה של 20 מתחילת השנה. פחות ממחצית מהמשיבים מוכנים לקרוא לעצמם תומכי ישראל, וזאת בהשוואה לשני שליש בשנה שעברה.

בשבוע שבו רכבת אווירית מדינית מגיעה מוושינגטון לשיחות בארץ, צריכים הנתונים הללו, שפרסם העיתונאי נחום ברנע, להדליק נורות אדומות, בתקווה שמישהו שם למעלה במשרד ראש הממשלה יתעשת, ומהר.

לשותפות האסטרטגית עם ארה"ב יש משמעות שאי אפשר להגזים בחשיבותה. הממשל האמריקני מספק לנו מטרייה מדינית מלאה. הוא מעביר 12 מיליארד שקל בשנה, שכל מטרתם לשמור על העליונות הצבאית שלנו באזור. ברגעי מבחן קיומיים הוא יעמוד תמיד לצד ישראל.

ירידה דרמטית כל כך בתמיכה של דעת הקהל האמריקנית, עלולה להשפיע במוקדם או במאוחר על מדיניות הממשל באזור, ואלו חדשות רעות מאוד למי שביטחון ישראל באמת חשוב לו.

למדיניות של בנימין נתניהו מאז כניסתו למשרד ראש הממשלה יש ללא ספק מניות יסוד במצב העגום אליו נקלענו, וכעת אנחנו "קוצרים פירות" של מדיניות חסרת אחריות וחסרת ראייה כוללת, דווקא בתקופה שבה נדרש תיאום מקסימלי עם הממשל.

עם כניסתו לתפקיד, סרב נתניהו להביע הסכמה למה שמהווה בסיס מוכר וידוע בדרך לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, והתקבל כבר בעבר על-ידי ממשלות ישראל: פתרון שתי המדינות לשני העמים. נדרש לחץ כבד עד שהודיע נתניהו בנאום בר-אילן, ולאחר מכן בממשלה, שהוא מאמץ את הנוסחה. אבל הנזק המדיני כבר נגרם.

השלב הבא בסכסוך המתוקשר עם הממשל, היה חוסר הנכונות להסכים להקפאת ההתנחלויות, דרישה שאיננה חדשה. כל הממשלים בעבר, רפובליקנים ודמוקרטים כאחד, דרשו זאת פעם אחר פעם.

וכאילו בכך לא די, נחת סיפור הבנייה במזרח ירושלים, שמעיד על היכולת הבלתי נדלית של נתניהו לכרות כל פעם מחדש בור, במטרה להפיל לתוכו מישהו, ואז ליפול אליו בעצמו. נתניהו העריך שעל נושא ירושלים יוכל לבסס קונצנזוס, ולכן הפך אותו בעצמו לנושא תקשורתי חם. זאת, בניגוד לראשי ממשלה קודמים שפשוט החליקו כל מחאה אמריקנית בנושא מתחת לשטיח. עכשיו ממשל אובמה ואתו כל מדינות אירופה הפכו את העניין לדרישה בלתי מתפשרת.

העמדה שהציג נתניהו, לפיה יהודים בונים וקונים בתים בכל מקום בעולם ולא יכול להיות שלא יוכלו לעשות זאת בירושלים, היא פופוליסטית. כיוון שיהודים הקונים בתים בכל מקום בעולם לא דורשים על המקום גם ריבונות. ארווין מוסקוביץ משקיע

מיליונים בקניית בתים במזרח ירושלים, לא כי הוא דואג לזוגות צעירים, אלא כי הוא רוצה לטרפד כל סיכוי לפתרון של שתי מדינות, אותו פתרון שנתניהו הודיע בגאווה שביסס לגביו הסכמה רחבה.

נתניהו חייב להתעשת, ומהר. עליו לנצל את שורת הפגישות הארוכה המצפה לו ולאנשי מדינה אחרים עם בכירי הממשל השבוע כדי לבנות את ההבנות הנדרשות ולעצור את המפולת שהסכסוך עם ממשל אובמה מוביל אותנו אליו.

אם אכן תומך ראש הממשלה בפתרון של שתי מדינות לשני עמים, וזה עדיין לא ברור, אם הוא מבין את הצורך לשמור על תיאום מלא עם האמריקנים במאבק בגרעין האיראני (את זה הוא מבין), הוא חייב לשנות כיוון.

גברי ברגיל, מנהל רדיו 'כל השלום'