שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם

    4 שנים לפינוי: המסקנות ברורות

    שרון רצה לפתור את הבעיה הדמוגרפית, אך לא שעה למי שהזהיר אותו כי ללא הסכם המהלך יהיה בעוכריו

    ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, הבין אם כי קצת באיחור, כי ישראל ניצבת בפני בעיה דמוגרפית, וכי אם לא ייעשה דבר, יהיו בשליטתה יותר ערבים מיהודים תוך שנים מעטות. שנים רבות התעלם מהבעיה. אך כשנעשה ראש ממשלה נאלץ להתמודד עמה, ובראיון ראש השנה הראשון שלו אמר כי הפתרון שלו הוא להביא ארצה עוד מיליון יהודים מארצות הברית. הם כנראה לא קראו את הראיון, ומכל מקום לא הגיעו.

     

    השלב הבא היה רעיון הנסיגה מעזה. יכול להיות ששרון היה לחוץ מהחקירות נגדו ונגד בני משפחתו, יכול להיות שהוא נבהל מהצלחתה של יוזמת ז'נבה ומהראיון המשותף של ראשי השב"כ לשעבר. יכול להיות שהוא חשש כי אם לא יציע יוזמה משלו, ייזמו אחרים הצעות טובות פחות. אבל אי אפשר לקחת ממנו את המחוייבות שלו לתפקיד. שרון החליט שעדיף לו לצאת מעזה משום שהדבר ידחה בשנים לא מעטות את אובדן הרוב היהודי .

     

    הוא כשל. קרה לו ולנו בדיוק מה שקרה לאותו יהודי בסיפור המפורסם שבסופו גם נאלץ לאכול את הדגים הבאושים וגם מגרשים אותו מהעיר. שום גורם בעולם לא קנה את הרעיון שעזה אינה בשליטת ישראל. גם הטובים שבידידינו ממשיכים לראות בה שטח כבוש בידינו, משום שאנו מכתרים אותה וקובעים בדיוק מה יהיה התפריט בכל בית בעזה ובאילו תרופות מותר לתושביה להשתמש, ואנו שולטים בים ובאוויר. מצד שני, לא מנעה הנסיגה את ירי הקסאמים, ומצד שלישי – אי מציאת פתרון לחלק ניכר מהמתנחלים ביישובים היהודיים ההזויים בעזה, חשפה את הממשלה באוזלת ידה, ופגעה שלא לצורך במפונים.

     

    במארס 2005 נפגשתי בפעם האחרונה עם אריאל שרון. רוב הפגישה התקיימה בארבע עיניים. באתי כדי לשכנע אותו לצאת מעזה בהסכם עם אבו מאזן. אמרתי לו שמרצ, בראשותי, תתמוך ביציאה מעזה, וכי לא יעלה בדעתנו להתנגד לנסיגה כזו ולפינוי ההתנחלויות שאסור היה להקימן מלכתחילה. אבל הוספתי כי אם כבר החליט לצאת מהרצועה, ואין ספק כי מבחינתו זו החלטה אמיצה, עדיף לעשות זאת תוך הסכם עם הנשיא הפלסטיני החדש, מחמוד עבאס, ולא לתת זאת כשי לחמאס. אמרתי לו כי אם השטח יינתן בלי הסכם, ייחלשו שותפינו למשא ומתן, כי טיעונם העיקרי יקרוס.

     

    שרון אמר כי אינו מאמין בשלום עם הערבים. הוא לא היה מוכן להבחין בין הפתח והחמאס. בכולם הוא ראה את מי שרוצה להשמידנו, שתי פנים של אותו אוייב. החלטתו היתה נחרצת. הוא רצה לפתור את הבעיה הדמוגרפית, והיה מוכן להקריב, מבחינתו את עזה. לכן לא שעה למי שהציעו לו החלפת שטחים בצפון הרצועה, והיה מוכן לוותר על ציר פילדלפי. הוא היה משוכנע כי ויתור על הציר יעניק לישראל את ההכרה הבינלאומית כי שוב אינה שולטת בעזה. הוא לא הבין שהדבר היה קורה רק אילו פתח את עזה לגבול מצרים, אל הים ואל האוויר.

     

    חודשים אחדים לפני הנסיגה כבר הצהרתי את מה שאני מוכן לחתום עליו גם היום: "הסיכון הראשון הגלום בתוכנית ההתנתקות, נעוץ בכך שהיא עלולה לגרום להתחדשות האלימות. מה ששרון מתכוון להציע לפלסטינים אינו מעניק להם אופק מדיני. ללא אופק מדיני, מנהיגות פלסטינית מתונה לא יכולה לשרוד. הסיוט הפלסטיני הגדול ביותר הוא שעזה תהיה ההתחלה ועזה תהיה גם הסוף. על כן, ברגע שלפלסטינים יתברר ששרון מנסה להשתמש בהתנתקות כדי לבלום את המהלך המדיני הגדול שהם מצפים לו, עלולה לפרוץ אש. האש הזו עלולה למוטט את השלטון הפלסטיני המתון. במקביל, בצד הישראלי, האש תחזק את הימין. היא תשמש את שרון בטיעון שאין עם מי לדבר".

     

    ד"ר יוסי ביילין, יו"ר יוזמת ז'נבה ונשיא משרד החוץ העסקי

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: איי פי
    פינוי. ללא הסכם
    צילום: איי פי
    מומלצים