ראש תכנית החלל מזהיר: אנו מאבדים יתרון

"ישראל היא מובילה עולמית, אולם, לצערנו, התעשייה שרויה במשבר עמוק", כך אמר היום (ג') ראש תוכנית החלל הצבאית, פרופ' חיים אשד, בישיבה של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.

מדע בישראל - כתבות נוספות:

• השקעה במדע אינה פילנתרופיה
• המדענים הראשיים לשר: מצבנו גובל בקטסטרופה
• שר התמ"ת, איך הייתה נראית המדינה בלי מדע?!
  

לטענת אשד, תוכנית החלל הישראלית, שהוקמה לפני כ-30 שנה, היתה בזמנו נועזת ושאפתנית ותרמה לפיתוח הטכנולוגי, המדעי והכלכלי של ישראל, אך כיום היא סובלת מהזנחה מתמשכת. "התשתיות ישנות ושחוקות, אין תמיכה ממשלתית במו"פ ויש גל פיטורין. אין השקעה בדור הבא ודבר זה מונע התקדמות ותחרות. על המדינה לסייע, בייחוד במחקר תשתיתי. מתחוללת לנגד עינינו פגיעה ביכולת הכשרת מהנדסי החלל של הדור הבא, תחום זה מתכווץ ויש ירידה מתמשכת במספר הסטודנטים. אנו בתהליך מהיר של אבדן יתרון בעולם בשל הירידה בתמיכה הממשלתית באקדמיה והתעשייה אינה יכולה לשאת לבדה בעלויות הכבדות".

אשד סיים את דבריו באמירה כי נדרשת הסתכלות חדשה על מקומה של ישראל בחלל תוך ראייה לאומית, וכי על ישראל לאמץ את תוכנית החלל כתוכנית לאומית. נציגי התעשיות שהשתתפו בדיון אישרו את קיומו של המשבר וקראו לממשלה לנקוט פעולה דחופה למניעת קריסה.

בדיון בנושא עתידה של תעשיית החלל הישראלית השתתפו שר המדע, ח"כ פרופ' דניאל הרשקוביץ, ח"כ מאיר שטרית, יו"ר הוועדה, פרופ' יצחק בן-ישראל, יו"ר סוכנות החלל הישראלית, ד"ר צבי קפלן, ראש סוכנות החל הישראלית, ד"ר חיים אשד, משה אור-טס, חבר המולמו"פ, וכן נציגי משרד הבטחון, תמ"ת, משרד התשתיות, המולמו"פ, התעשייה האווירית, מכון פישר לחקר החלל, נציגי מרכז שמואל נאמן בטכניון, נציגי ISERD, ממ"ג שורק, רפא"ל, נציגי האוניברסיטאות ועוד.

שר המדע, ח"כ פרופ' דניאל הרשקוביץ' אמר כי ישראל חברה במועדון האקסקלוסיבי של המדינות שיש להן יכולת ייצור ושיגור לוויין ועיבוד וקליטת המידע המתקבל ממנו. מקום התעשייה גדל והיקף המכירות הוא עצום, אולם הפוטנציאל העסקי אצלנו לא ממוצה. "ישראל יושבת על מכרה זהב ואנו איננו כורים אותו ביעילות מספקת", אמר השר הרשקוביץ'.

יו"ר הוועדה, ח"כ מאיר שטרית, אמר כי יש "לשים את המדע על המפה" וציין את חתימת הסכם שיתוף הפעולה עם איטליה בתחום החלל, שנחתם ע"י שר המדע לפני מספר שבועות.

פרופ' בן ישראל סקר את תעשיית החלל בישראל וטען כי למרות שנבנתה בראשית על הצורך הבטחוני, יש לה משמעות תעשייתית, מדעית וטכנולוגית רבה. בן ישראל ציין כי ההשקעה הממשלתית עמדה על כ-60 מיליון דולר בחלל האזרחי בשנת 2008 וכי על ישראל, שהיא אחת מ- 7 יצרניות הלוויינים בעולם, להעמיד את סכום ההשקעה על סך 150 מליון דולר בשנה, אם ברצונה להישאר במועדון הזה.