שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הקהילה אחרי הטרור: הפצועים יצאו באחת מהארון
    לבתי החולים הגיעו הורים מבוהלים שגילו שילדיהם נפצעו במסע הירי אתמול - ובמקביל נחשפו לנטייתם המינית. "אמא שבתה נותחה הלכה הביתה כשהיא מתמודדת עם 'מה יגידו', ולא עם הפציעה", סיפרו פעילים במרכזי הסיוע, שהוצפו בפניות
    לאחר מסע הרצח במרכז התמיכה לנוער הגאה בתל-אביב, עבדו הקווים החמים של הקהילה במתכונת מיוחדת. "כזו כמות של שיחות אינני זוכרת בכל שש שנות התנדבותי", סיפרה בצהריים (יום א') ל-ynet ניצה סקאל, מתנדבת בארגון תהל"ה, המעניק תמיכה להורי הומואים, לסביות, בי וטרנס.

     

    מסע ההרג במרכז ההומו-לסבי - הסיקור המלא:

     

    הקו החם של הארגון פועל 24 שעות ביממה, אם בשיחות למענה הטלפוני המרכזי ואם באמצעות פנייה ישירה למתנדבים בטלפונים הניידים. "אתמול אחרי האירוע ענינו לשיחות גם באמצע הלילה", אמרה סקאל. "קיבלנו שיחות של הורים מבוהלים, של אנשים המבקשים לעזור, של אנשים שחושבים כי לא צריך להתנהג בצורה כזו".

     

    סקאל המשיכה וסיפרה על הקשיים הרבים שהיו אמש. "ניסינו לסייע כשראינו הורים שהגיעו לבקר ילד פצוע ומצאו ילד פצוע שגם יצא מהארון. יש הורים שהם ממש בהיסטריה - אמא שבתה נכנסה לחדר הניתוח הגיעה לבית החולים והלכה הביתה כי היא מתמודדת עם 'מה יגידו' ולא עם הפציעה של בתה. הילדים יוצאים בבת אחת מהארון", סיפרה.


    בזירת הירי בתל אביב (צילום: ג'ורג' גינסברג)

     

    לדבריה, "גם בתקופת מצעדי הגאווה לא היה עומס כזה של פניות על הקווים. אנחנו משתדלים ומצליחים להתמודד אתו, בין היתר הודות למתנדבים נוספים ואנשים זרים - הורים כילדים - שפשוט מבקשים להתנדב ולחזק".

     

    יעל יוסף, אמא גאה ומתנדבת בקו החם של תהל"ה בילתה את שעות הלילה בשיחות עם בני נוער והורים מבולבלים ומפוחדים. במשך היום כבר ביקרה בבתי החולים. "היו המון שיחות בלילה - משהו כמו 50 טלפונים רק לטלפון הסלולארי שלי", סיפרה.

     

    לדבריה, "הפניות היו גם מילדים שקשה להם לצאת מהארון וגם מהורים שחושדים בילדים מראש ולא יודעים איך לאכול את זה או הורים שלא יודעים איך להתמודד. האירוע הזה היה טריגר שהוציא את כל השדים מהארון.

     

    "התקשרו בני נוער שמתקשים לקבל את עצמם ואני מדברת ומסבירה לפונים שלא כדאי לחיות בשקר. אבל בדרך כלל הבעיה היא בקבלה של ההורים. אני אמא גאה לבן גאה ולכן ביטלתי את כל תוכניות היום כדי להתנדב ולעזור".

     

    קו התמיכה: לא זוכרים כמות כזאת של שיחות

    אבי סופר, יושב ראש האגודה לשעבר, היה אמש בבתי החולים השונים והיה עד אף הוא לחשיפה של הנערים מול הוריהם. "איך אתה מודיע להורים שלא יודעים שום דבר על הילדים שלהם? בסיפור הזה יש שני פצועים - הפצוע פיזית, והמשפחה שנפצעה נפשית כשגילתה שבנה היה בארון, ושהוא נפגע בפיגוע. פתאום ההורים מבינים שלא ידעו שום דבר על החיים של ילדיהם. זו היציאה הכי גרנדיוזית שיש מהארון וזו היתה דילמה גדולה מצידנו כי לא ידענו מה לעשות", הסביר.

     

    ב-"יש עם מי לדבר", קו קשב, תמיכה ומידע המופנה לקהילה ההומו-לסבית בישראל וחבריה, הפועל בדרך כלל רק בשעות הערב והלילה, בין 19:30-00:00, החליטו להרחיב את שעות הפעילות לאורך כל הלילה והיום לאחר אירוע הירי.

     

    נדב רוזנברג, מתנדב בקו החם סיפר ל-ynet: "מאז שאני מתנדב כאן, אני לא זוכר כמות כזו של מתקשרים. היתה עלייה מאוד גדולה בפניות. מעולם לא היתה לי כזאת משמרת. אנשים מתקשרים להגיד שהם מצטערים ומזדהים אבל בעיקר מקבלים שיחות מהקהילה עצמה, אנשים רוצים להציע עזרה. יש הרגשה של השתייכות וחברות".

     

    לדבריו, "מתקשרים גם אנשים קצת היסטריים, שמספרים על חשש, תוהים מה יהיה בהמשך.

    מספרים שהייתה הרגשה חופשית מאוד בעיר והירי הזה מאוד מנטרל. עדיין אין נתונים על כמות השיחות שהתקבלו אבל ברור שהם יהיו מאוד משמעותיים".

     

    חלק מהפעילים מטעם הקהילה המסייעים למשפחות הפצועים בבית החולים איכילוב, טענו כי הצוות הרפואי מסרב לפעול בשיתוף פעולה עמם בטיפול הנפשי בנפגעים מאירוע הירי. בבית החולים נטען כי הפצועים מטופלים ביחידת הטראומה, בה עובדים גם פסיכולוגים המסייעים למשפחות  - אולם הסיבה העיקרית להתנגדות לשיתופם של הפעילים נעוצה בצנעת הפרט והחיסיון הרפואי.

     

    בהכנת הידיעה השתתפה יהלי מורן זליקוביץ'
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מזדהים
    צילום: ג'ורג' גינסברג
    מרכז הנוער לאחר תקרית הירי
    צילום: אבי כהן
    מומלצים