שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    שנה למלחמה בקווקז: ההפסד היה ידוע מראש
    ביום השנה למלחמה בין גאורגיה לרוסיה, הפצעים עדיין פתוחים, וחבית הנפץ מאיימת להתלקח בכל רגע. שגריר גאורגיה בישראל אמר ל-ynet כי מלכתחילה לא חשבה ארצו שתגבר על הדוב הרוסי. שנה אחרי, 30 אלף איש נותרו חסרי בית והכוח הרוסי באזור הוכפל

    שנה אחרי המלחמה בקווקז, הסכסוך בין רוסיה לגאורגיה אמנם קפוא, אך מלחמת המלים בכלי התקשורת על האופן שבו יונצח העימות עדיין בעיצומה. כל צד מנסה להצדיק את מעשיו, לגנות את אלו של יריבו ושניהם מזהירים כי אף שאינם מעוניינים בהסלמה, יריביהם עלולים להוביל אליה.

     

     

    "אנו מאוד מקווים שלא תחול עוד הסלמה בסכסוך", אמר שגריר

    גאורגיה בישראל, ואכטאנג ז'אושווילי, בראיון טלפוני עם ynet מטבילסי, "אך למרבה הצער, הצד הרוסי אינו מכבד את ההסכמים הבינלאומיים, ובכלל זה את הסכם שש הסעיפים שנחתם ב-12 באוגוסט אשתקד. הדרך הטובה ביותר למנוע הסלמה בסכסוך תהיה לתת למשקיפים של האיחוד האירופי לפעול בשטח של דרום אוסטיה, אך הרוסים מסרבים לאפשר זאת".

     

    כדי להבין את שורשי הסכסוך, יש לשוב לימי האנרכיה שאחרי קריסת ברית המועצות, אז החליטו מנהיגי המחוזות דרום אוסטיה ואבחזיה, שרובם ממוצא אתני שאינו גאורגי ואשר גובלים ותומכים ברוסיה, להתנער מהמשטר הגאורגי. גאורגיה המשיכה לשלוט באזורים הכפריים שמסביב לבירת דרום אוסטיה, צחינוואלי, ובמובלעת קודורי באבחזיה, והסכסוך היה קפוא במשך שנים רבות בתקופת שלטונו של הנשיא הגאורגי לשעבר אדוארד שוורנדזה.


    הריסות בבירת דרום אוסטיה, צחינוואלי (צילום: AFP)

     

    הסכסוך החל להתחמם בימי שלטונו של יורשו, שנטל את הנשיאות ב-2003 ב"מהפכת הוורדים" והבטיח להכניס את גאורגיה לנאט"ו ולהשיב את השליטה במחוזות הבדלניים. ההבטחות הללו הובילו להידרדרות מהירה וחדה ביחסי טבליסי-מוסקבה, וגרמו לכל צד לנסות להרחיב את השפעתו על תומכיו באזורי העימות - רוסיה העניקה דרכונים לרוב התושבים, וגאורגיה השקיעה יותר ברכישת אמצעי לחימה.

     

    ואז פרצה המלחמה

    באפריל אשתקד, רוסיה כוננה יחסים חצי-רשמיים עם המשטרים הבדלניים ויירטה מזל"טים של גאורגיה. לאחר מכן היא תגברה את כוחותיה באבחזיה והאשימה את גאורגיה בתכנון מתקפה. ביולי נכנסו מטוסים רוסיים לשטחה האווירי של גאורגיה בדרום אוסטיה. ההסלמה המשמעותית באלימות חלה באוגוסט, אז נרשמו תקריות ירי בין כוחות גאורגים לדרום אוסטים, בזמן שכוחות רוסים היו מרוכזים בצדו הצפוני של הגבול בעקבות תמרון שנתי. עוד לפני ה-7 באוגוסט החלה דרום אוסטיה לפנות את הנשים והילדים - ואז זה קרה.

     

    היום לפני שנה, אחרי עימותים עזים, הכריז הנשיא הגאורגי, מיכאיל סאאקשווילי, על הפסקת אש. ואולם כעבור שעות תקפו כוחות אוויריים וקרקעיים של ארצו את צחינוואלי "במטרה לנטרל את עמדות הבדלנים" שירו לעבר כפרים גאורגיים. הכוחות הרוסים נכנסו במהירות למחוז והדפו את הצבא הגאורגי, ובמקביל כוחות אבחזים הדפו את המשטרה הגאורגית ממובלעת קודורי. לאחר מכן נכנסו הכוחות הרוסים אל שטח גאורגיה והתקדמו עד למרחק של 40 ק"מ מטביליסי.

     

    כעבור חמישה ימי לחימה, נחתם הסכם הפסקת אש בן שישה סעיפים בין רוסיה לגאורגיה וכוח של 240 משקיפים נשלח לאזור באוקטובר. רוסיה והממשלים המקומיים של המחוזות שבהן הכירה בעצמאותה, לא איפשרו להם לפעול בשטחן. שני הצדדים הסכימו להסיג את כוחותיהם לעמדות שלהם מלפני המלחמה, אך רוסיה הציבה 7,600 חיילים במחוזות הבדלניים, כפליים מכפי שהיו לה שם לפני המלחמה, ובנתה שם בסיסי קבע. היא גם שולטת למעשה בגבולותיהם.

     

    צילום: אדי גרלד

     

    במהלך המלחמה גינו ארגוני זכויות אדם את השימוש בפצצות מצרר משני הצדדים. פצצה שכזו פצעה בין היתר באורח קשה את עיתונאי "ידיעות אחרונות" צדוק יחזקאלי, שנשלח לסקר את העימות. עוד נטען כי רוסיה אחראית לטיהור אתני של גאורגים בידי דרום אוסטים ומיליציות מצפון הקווקז שפלשו בעקבות הצבא הרוסי. בשיאו של העימות, עשרות אלפי אזרחים משני הצדדים נעקרו מבתיהם. שנה אחרי, אלפי אזרחים דרום אוסטים נותרו חסרי בית, וכ-25 אלף גאורגים לא יכולים לשוב לבתיהם בדרום אוסטיה.

     

    לפי דו"ח טרי של ארגון זכויות האדם הבינלאומי "אמנסטי אינטרנשיונל", בסך הכל נעקרו מבתיהם כ-192 אלף בני אדם, מהם 30 אלף עדיין מחוסרי בית. משפחות בישובים ארעיים מפתחות תלות בסיוע הומניטארי עקב היעדר יכולת לעבוד והיעדר גישה לבתי חולים ובתי ספר. הארגון קבע כי במלחמה בוצעו פשעי מלחמה וכנראה גם פשעים נגד האנושות וקרא לשני הצדדים לבצע חקירה יסודית, עצמאית ובלתי תלויה של כל החשדות ולוודא כי כל החשודים יובאו בפני דין.

     

    "הפצעים טריים, האזור שברירי ופגיע"

    כשנשאל אם בדיעבד, היה כדאי לצאת להרפתקה הצבאית שבה נחל הצבא הגאורגי תבוסה מוחצת, השיב השגריר: "כבר מההתחלה ידענו שגאורגיה לא יכולה לנצח במלחמה מול רוסיה. עשינו הכל כדי למנוע מלחמה כזו, אך יש להבין שההסלמה לא החלה ב-8 באוגוסט, אלא שבועות קודם לכן, עם תקריות ירי רבות שפגעו גם באוכלוסיה אזרחית".

     

    "רוסיה לא מכבדת את ההסכם", אמר השגריר הגאורגי, שהזהיר כי מוסקבה יכולה להשתמש בכוחותיה כדי להסלים את המצב בכל רגע. "אנו מקווים שהיא לא תעשה זאת ומבקשים פיקוח בינלאומי, אך רוסיה מונעת מהמשקיפים לפעול. אנו מקווים שיום אחד ההסכם הזה יכובד". בתשובה לשאלה אם גאורגיה עשויה לנסות לכבוש מחדש את האזורים הבהיר באופן חד-משמעי: "לא. זה לחלוטין בלתי אפשרי, ומעולם לא התכוונו להחזירם לשליטתנו באופן צבאי".


    מעבר גבול סגור מדרום לצחינוואלי (צילום: AP)

     

    לטענת רוסיה - שהשיגה חלק ניכר ממטרותיה האסטרטגיות בעימות, ובכלל זה הרחבת נוכחותה בדרום הקווקז - גאורגיה אחראית להתנגשויות בגבולות המחוזות הבדלנים. בתגובה לכך, העמיד רוסיה את צבאה בן מיליון החיילים בכוננות גבוהה לרגל יום השנה למלחמה. בינתיים, משקיפי ארגון הפיקוח על זכויות האדם באיחוד האירופי (הארגן לביטחון ושיתוף פעולה, OSCE), ומשקיפי האו"ם נסוגו כבר מהאזור, אחרי שלא הצליחו להגיע להסכמה על הארכת המנדט שלהם עם רוסיה. יושבת הראש התורנית של הארגון, דורה בקויאני, אמרה כי "נוכחות המשקיפים באזור דרושה עתה יותר מתמיד. שנה אחרי תחילת העימות, אנו ניצבים בפני תקופה רגישה מאוד. הפצעים עדיין טריים, והאזור נותר שברירי ופגיע".

     

    זה מה שנשאר

    בעוד שאבחזיה שוכנת לחופי הים השחור ויכולה למשוך תיירות, דרום אוסטיה היא אזור מבודד, שאוכלוסייתה מונה כ-63 אלף תושבים בלבד, וכלכלתה נפגעה קשות בעקבות העימות. הדרום אוסטים טוענים שהופרדו מבני עמם בצפון אוסטיה, שבצדו הרוסי של הגבול, שעמם הם חולקים את שפתם. בעוד שפעם השוק של צחינוואלי היה מלא בפירות, בשרים וגבינות מגאורגיה, כיום, כשהכבישים לגאורגיה חסומים, אין לרוכלים בו הרבה מה להציע.

     

    המלחמה הפכה את דרום אוסטיה, השוכנת במרחק של 100 ק"מ בלבד מטביליסי, לתלויה לחלוטין ברוסיה, אך כספי השיקום ממוסקבה כמעט נגמרו. לפי הממשל

     המקומי, המלחמה מחקה כ-80 אחוז מהייצוא הכלכלי של המדינה הענייה בלאו הכי. שיבושים באספקת החשמל והמים הם עניין שבשגרה, והחלום לעצמאות נגוז. בין התושבים, רבים מקווים להצטרף לרוסיה, לאחיהם שמצפון לגבול היחיד שנותר פתוח.

     

    "דרום אוסטיה צריכה להשתייך לרוסיה, כדי שנוכל לחיות עם בני עמנו", אומרת לודה ז'דנובה בת ה-54. גם מנהיג המורדים במחוז, אדוארד קוקויטי, סבור כי "העם של דרום אוסטיה רוצה להתאחד עם רוסיה". אחרים, כמו גריגורי לולאדזה בן ה-71, התייאשו לגמרי מהמצב. "לא אכפת לי אם דרום אוסטיה תהפוך לחלק ממדינה אחרת, כמו רוסיה". לולאדזה, ממוצא גאורגי, שנשוי לזמירה הדרום אוסטית, סיכם: "אנחנו פשוט לא רוצים עוד מלחמה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ישוב פליטים מדרום אוסטיה בגאורגיה
    צילום: רויטרס
    השגריר ואכטאנג ז'אושווילי: הרוסים לא מכבדים
    תושבת צחינוואלי ההרוסה
    צילום: AP
    מחנה פליטים בדרום אוסטיה
    צילום: AP
    הנשיא הגאורגי, מיכאיל סאאקשווילי
    צילום: רויטרס
    פסלו של יוזף סטלין בגורי, השבוע
    צילום: AP
    מומלצים