למרות הכל, אוהבים אותנו

התמיכה בישראל בקרב הציבור האמריקני נותרה מוצקה, למרות מדיניות הנשיא אובמה ועל אף עמדה שלילית עקבית של העיתונות הליברלית בארה"ב, כגון ה"ניו יורק טיימס" וה"וושינגטון פוסט".

קביעה זו מבוססת על סקר של "ראסמוסן ריפורט", מהסוקרים הוותיקים והאמינים בארה"ב, ולפיו 70% מהציבור הבוגר האמריקני רואים בישראל בעלת-ברית של ארה"ב ורק 8% רואים בה מדינה עוינת.

לעומת זאת, רק 32% מאמינים שלמדינות מוסלמיות כוונות חיוביות כלפי ארה"ב. רק 21% מעריכים שיחסי ארה"ב עם מדינות מוסלמיות ישתפרו ב-2010 ו-25% סבורים שהיחסים יורעו. 34% בלבד טוענים שיש סיכוי שהפלסטינים יכירו בזכות הקיום של ישראל. 74% אינם מעניקים סיכוי לשלום בר-קיימא בין ישראל לפלסטינים בעשר השנים הבאות.

סקר "גאלופ" ממרץ 2009, מדרג את ישראל כבעלת הברית הרביעית בחשיבותה של ארה"ב, לאחר בריטניה, קנדה ויפן ולפני גרמניה.

הסקרים מבהירים שהתבטאויות פרו-מוסלמיות ופרו-ערביות של אובמה ובכיריו, והצגת ישראל כמכשול לשלום, אינן מחלישות את האהדה השורשית של המצביע האמריקני כלפי המדינה היהודית ואינן משנות את היחס השלילי-חשדני-ספקני כלפי מוסלמים, כולל פלסטינים.

ישראל נתפסת כאב-טיפוס למלחמה בטרור, שמסייעת למניעת הישנות "טראומת מגדלי התאומים והפנטגון", ואילו מוסלמים נתפסים כאב-טיפוס של טרור אנטי-אמריקני, המאיים בהישנות "הטראומה".

משלם המיסים האמריקני אף מטיל עליהם את האחריות לסידורי הביטחון המסורבלים בנמלי תעופה בארה"ב, שמעיקים עליו. תדמית המוסלמים מכורסמת גם עקב דיווחים יומיומיים מעיראק ומאפגניסטן, בכל ערוצי התקשורת, על הרג חיילים אמריקנים בידי טרוריסטים מוסלמים. החיים בצל הטרור המוסלמי מאז ספטמבר 2001, משדרגים את הזדהותם של האמריקנים עם השגרה הישראלית ועם אופן מלחמתה של ישראל בטרור מאז היווסדה.

ישראל זוכה למקום מכובד בתודעת הבוחר האמריקני, ומפגינה יכולת התאוששות מהירה מתקופות שפל בדעת הקהל (לדוגמא, בעקבות פרשת סברה ושתילה), למרות שאינה מדינה אנגלו-סכסית, למרות ריחוקה הגיאוגראפי ועל אף העמדה הביקורתית/ שלילית של מעצבי מדיניות ודעת קהל.

היחס המיוחד כלפי ישראל נובע גם מתרומתה הייחודית לעמידת ארה"ב בפני אתגרים משותפים בתחום האזרחי והביטחוני, אך בעיקר עקב ההתייחסות לישראל כבעלת-ברית ערכית, תרבותית ואסטרטגית שהיא נושא חוץ אך גם פנים.

ארה"ב היא המדינה הדתית ביותר בין הדמוקרטיות המערביות (91% מאמינים באלוהים), מאמינה בערכים יהודים-נוצרים, אינה מכירה במונח "ערכים מוסלמים-נוצרים" ומוקירה את השפעת היהדות על עיצוב דמותה המוסרית, המשפטית, התרבותית והפוליטית.

כ-45% מהנוצרים בארה"ב פוקדים כנסיות בימי ראשון ומאזינים לדרשות מהתנ"ך, כמעט כל חדר מלון בארה"ב מצויד בתנ"ך עם "הברית החדשה", כ-15 מיליון ספרי תנ"ך נמכרים מדי שנה בארה"ב, פסלו של משה רבנו ניצב במרכז אולם המליאה של בית הנבחרים ב"גבעת הקפיטול" ומעל שולחן השופטים בבית המשפט העליון, פסל עשרת הדיברות מקדם את פני המבקרים בקונגרס של טקסס.

לפיכך ישראל נהנית מאהדה מוצקה וארוכת-טווח של הציבור האמריקני. הוא זה שעומד במרכז שיטת השלטון בארה"ב ומבהיר לנבחריו כל שנתיים במערכות הבחירות האזוריות והמדינתיות: !We shall remember in November . נבחרי הציבור קשובים לרחשי הלב של בוחריהם, מודעים לאהדה השורשית כלפי ישראל, ולא יתנו ידם להפעלת לחץ שנועד לכפות עליה נסיגה וויתור על עקרונות. האם ממשלת ישראל תשכיל למנף את עוגן התמיכה לקידום האינטרסים של ישראל וארה"ב? 

יורם אטינגר, מומחה ליחסי ישראל-ארה"ב