מירי בוהדנה

15 שנים אני בתחום, ועדיין מתרגשת מכל ראיון והופעה בטלוויזיה. הלב דופק חזק, אני נושמת כמה נשימות עמוקות וחווה סוג של התקף חרדה קטן. זה לא בא לי בקלות.

1/2 כוס יין זה כל מה שצריך בשביל להרדים אותי. אני לא מבינה באלכוהול, ובכל הפעמים ששתיתי זה נגמר לא טוב. אני בקושי צולחת את הכוס השנייה של סדר פסח.

"חייבת להתקשר לעירייה, האוטו זבל הזה תמיד מעיר אותי"

1 ריטואל יש לי בכל ערב לפני השינה: אני בודקת שאין נחש מתחת למיטה שלי. מאז שעברתי למושב זה לא סתם פרנויה, אלא הכרח. אני רוכבת מסביב למושב עם זינה, הסוסה שלי, ורואה את הצפעים ושאר הזוחלים שמסתובבים שם.

17 פעמים נפלתי במהלך רכיבה. יש לנו מסורת בחווה שכל מי שנופל צריך להביא עוגה, אז גם הבאתי 17 עוגות. יצאתי בשן ועין מכל הנפילות האלה, אבל זה לא יעצור אותי.

40 קרמבואים אכלתי בגלל התערבות. זה היה המאכל האהוב עלי, והתערבתי עם חברים שאצליח לאכול ארגז שלם. מאז כל קרמבו שאני רואה מפעיל אצלי את רפלקס ההקאה.

"הלו, משיכה בחולצה זה כרטיס צהוב" 

370 חצ'קונים יצאו לי בעקבות ההתערבות ההיא.

4 אימוני כוח בשבוע אני עושה אצל מאמן הכושר שלי. אני מרימה משקלים מאוד מכובדים, והמאמן שלי קורא לי "שמעון" וממליץ לי ללכת לעבוד בהוצאה לפועל. מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי ספורטיבית. אני היפראקטיבית מאובחנת ולא יכולה לשבת יותר משנייה במקום אחד. רגע, אני חייבת לסייג:

1,000,000 פעם צפיתי בקלטת של יובל המבולבל בשלמותה. אני מכירה בעל פה כל שורה, כל שיר, ואיפה בדיוק הציפור מצייצת. כשאני צופה בזה יחד עם הבן שלי אני אומרת לו את המשפטים של הדמויות עוד לפניהן, וזה קורע אותו מצחוק. תגידו מה שתגידו, המבולבל הזה ממגנט. משהו במימיקה שלו, בקול ובחרוזים מצליח להושיב אותי בשקט לשעה מול הטלוויזיה.

"איזה סיוט היה לי, חלמתי שצילמו אותי למגזין גברים והייתי כמעט עירומה!"

42 שבועות סחבתי את בן בבטן. הייתי בטוחה שאלד ברגע שיתחיל החודש התשיעי, אבל הוא גרר אותי עד אחרי הסוף. היה לי ממש הריון של פילה.

2 מקומות שימשו לי בית במהלך ההריון שלי: "אווזי" ו"בית הפנקייק". העליתי 25 קילו בהריון, ונפטרתי מהם רק אחרי שנה.

1 ספרה לא נכונה שחייגתי פעם גרמה למפקד שלי בצבא, תת–אלוף יעקב טרנר, להתחיל שיחה עם מכון "טרופיקנה" בבאר שבע. המשכתי לשרת במוזיאון חיל האוויר בחצרים גם אחרי התקרית, ואני יכולה לומר בוודאות שהנהגים הכי גרועים הם טייסים. כנראה יותר קל להם באוויר.

"תפסתי מאנצ'יז בלילה והתחתונים היו אכילים"

7 שריפות מקומיות של גבות וריסים גרמתי כשניסיתי להדליק סיגריה מהגז. פעם אחת אפילו הגעתי לצילומים עם חצי גבה. מזל שריסים אפשר להדביק.

30 קילומטר במצטבר צעדתי במהלך השנים בתצוגות אופנה. אם הייתי מכונית, כבר היתה לי ירידת ערך.

51 זוגות נעליים יש לי, ואיכשהו הם אף פעם לא מסתכמים ב–102 נעליים. אחת תמיד חסרה לי.

1 הפרעת אלצהיימר–נעורים יש לי. אני מסוגלת להציג את עצמי לאותו אדם שלוש פעמים במהלך זמן קצר מאוד.

82 טיסות ללונדון טסתי בשבע השנים האחרונות, כי בן זוגי בבו גר שם. למרות שזאת עיר מדהימה, אנחנו בדרך כלל לא יוצאים לשום מקום ונשארים לעשות גוד–טיים בבית. תאמינו או לא, יש בינינו אהבה. לאחרונה אפילו מסתובבת שמועה שאני השוגר–מאמא שלו.

קרדיטים:

סטיילינג: יולי סגרדה; שיער: שגיא דהרי; איפור: אסף באבו; ע' צלם: סם יצחקוב; תוספות שיער: רבקה זהבי; חולצה: שיין; נעליים: To Go; הלבשה תחתונה: סיפורי תחרה, בזל 2 תל אביב, ג'ק קובה; גרביים: אמריקן אפארל; צעיף: פאולה ביאנקו; סריג: שרון ברונשר; כרית, שמיכה וסדינים: שרון ברונשר; תכשיטים: רויאלטי; מזרן: עמינח.