צחוק צחוק, אבל העבודה ברצינות

אפילו שלום אסייג לא יודע איזו עונה של "צחוק מהעבודה" משודרת עכשיו, אבל בין הוויכוח אם זה הסשן השלישי או הרביעי של החבורה המשעשעת, מבחינתו מדובר ביתד סטנד-אפ אהוב במיוחד שהוא תקע על חמתם של המבקרים - במרכז הבמה הטלוויזיונית. מהביקורות הקוטלות הוא מתעלם, כשהמדד היחיד שמעניין אותו הוא האם האנשים שמולו צחקו או לא.

בתום מפגן הדאחקות של חברי הפאנל יעקב כהן, חנה לסלאו, אורי חזקיה, ארז שלם, קובי מימון, ליטל שוורץ והקומיקאים הצעירים שהם מטפחים, החשבון הנוסף הוא מול טבלאות הרייטינג שאם מסכמים את המצב עד עכשיו - מתחילת העונה של "הישרדות" דווקא נוטות לטובתו.

אז איך זה קורה שתוכנית המצולמת באולם תרבות בפתח תקווה עוקפת תוכניות ממותגות וחזקות? כשועל ותיק שכמעט 17 שנה חי את התחום לטענתו, הוא פיצח את נוסחת ההומור, מציע לתרום ל"מועדון לילה" קצת קולות של צחוק מהקהל שלו, שולח בכיף דרישת שלום למבקרת שהגדירה אותו כ"תופעה חולפת" ומודיע לה ולשאר חבריה האוחזים במקלדת להתכונן מעכשיו לסיטקום שהוא מתכנן.