שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ברהמס בפיתה, ומה עוד אפשר למצוא באבו גוש?
    רהיטים אמנותיים ועתיקים; חדרי אירוח עם נוף מרהיב; מנזר עם סיפור על נס מופלא ופרסקאות מרהיבות; שמן זית משובח וכן, שפע של אוכל מגוון (גם על טהרת החלבי!) מעבר לחומוס-שיפודים-צ'יפס. לצד הצלילים הווקאליים בפסטיבל שייפתח מחר, יש ליישוב המיוחד שבמבואות ירושלים הרבה מה להציע

    אז מה היה שם קודם? חומוס או מוסיקה ווקאלית? זה לא שאנחנו מנסים לעורר פה מלחמה עולם שלישית. אחרי שהמלחמה האמיתית הגיעה לסופה הטוב רק באחרונה - כששני האבו שוקרי האורגינלים התחבקו והתנשקו ביציאה מבית המשפט, בתום קרבות עקובים מכוסברה וגרגירים - אנחנו בהחלט בעד השלום.

     

    ולכן נצהיר מיד, שזה לא ממש משנה אם הנזירות זימזמו קודם אריות של באך, או שהתושבים המוסלמים הקדימו אותן וטחנו גרגרי חומוס ראשונים. בשורה התחתונה, מדובר בשילוב מנצח, כי הרי אין דבר קל יותר לעיכול מאשר קונצרט בפיתה. הנה לכם תפריט צלילים בעיבוד עדכני בתפאורה מקורית, ומעבר לפינה יש מה לנגב. קבלו את הקולטורה הישראלית המיטבית, שבה החומוס והכינור, החצוצרה והשיפודים, גרים אלו לצד אלו, בדו-קיום מעורר קינאה.

     

    לקראת פסטיבל המוסיקה הווקלית ה-36 שיחל מחר (יום ג') ויסתיים בשמחת תורה יצאנו לסיור מקדים בכפר הקסום, השוכן בפאתי עיר הקודש השסועה. נוסף על אותו דו-קיום פסטורלי גילינו כמה אטרקציות שוות (מבלי לפגוע בזכויות של החומוס והפסטיבל).


    צופים ומאזינים בני כל הגילים בפסטיבל אבו גוש (צילום ארכיון: רפי דלויה)

     

    אז כשאתם מגיעים לפסטיבל (או לאכול חומוס, או שניהם ביחד, לא חשוב באיזה סדר) תביאו בחשבון שיש עוד כמה מקומות שווים במקום הציורי הזה שנקרא אבו גוש.


    חומוס מזין, וכל המרבה הרי זה משובח. אבל זה לא הכל (צילומים: רוית נאור)

     

    אצל סובחי בחצר

    אחרי שהצהרנו שאנחנו בעד חומוס, ואין לנו שום עמדה נחרצת איזה אבו שוקרי הוא המקורי, גילינו שיש עוד כמה אפשרויות מעבר לסמטת החומוס הידועה בלבו של הכפר.

     

    אם אתם מגיעים בשישי-שבת (או בעת הפסטיבל) - ותודו שרוב הסיכויים שזה הזמן היחיד שבו אתם פוקדים את אבו גוש - כדאי שתשקלו את האפשרות לקפוץ ולבקר את משפחתו של סובחי מוסא איברהים. כיאה לפולנים, קודם תצלצלו ותזמינו מקום (ואין צורך להביא פרחים או יין, מזומן זה בסדר גמור).

     

    מהחצר של המשפחה הזו מבינים כמה אבו גוש באמת יפה ומיוחדת. זה נראה שכאילו בנו את הכפר הזה למרגלות הרמפה המשפחתית שלהם, כדי שיהיה להם הכי יפה בעיניים. ושם, מתחת לתאנה ולזית (וזה לא מליצי, אלא על באמת) יפתחו לכם שולחן רחב מידות וטעים-טעים.


    מהחצר של סובחי מבינים כמה אבו גוש באמת יפה ומיוחדת

     

    כשקפצנו בהפתעה לבקר אותם תפסנו את האמא, הסבתא והכלה יושבות מתחת לסוכת הענבים, קולפות חצילים, בוררות במיה ומגלגלות עלי גפן טריים.

     

    מגשים עמוסי סלטים יונחו לפניכם, בין השאר דלעת עם טחינה; לבנה ושום; גזר פיקנטי; חצילים בכל וריאציה אפשרית; קובה; עלי גפן ממולאים וכן, יש גם חומוס - והוא אפילו טעים. את "על האש" מחליפים תבשילים דוגמת סנייה, כבש בתנור, מקלובה וקידרה.

     

    מקבלים קבוצות של עשרה אנשים ומעלה, אבל אם אתם משפחה פולנית ממוצעת (כלומר 4 אנשים) תנסו לצלצל; אם יש מקום, ישמחו לארח גם אתכם. 90 שקל למבוגר כולל קנקני שתייה, פירות טריים ועוגות בקלאווה. 45 שקל לילד.

     

    טלפון: 02-5701665

     

    שולחנות מצוירים

    הנה עוד הוכחה שדו-קיום אפשרי, ואפילו מניב פירות מוצלחים. בלאל ג'אבר הוא נפח שבונה שולחנות ברזל יפים. ענבל ענבי היא אמנית של ציור על עץ. יחד הם פתחו עסק קטן ומקסים, שבו הם מוכרים את התוצרת המשותפת שלהם: שולחנות קטנים לנוי (מתאים לטלפון, לעציץ או סתם לפינת הסלון), במבחר גדלים וגוונים. אפשר להחליף בין הפלטות המצוירות, ואפשר לבקש גודל וגוון בהזמנה. המחירים: 450-300 שקל, תלוי בגודל.

     

    בזמן הפסטיבל תוכלו למצוא אותם בשדרת האמנים ברחוב הראשי של הכפר, ממש מחוץ לגדר של הכנסייה.

     

    חלומות פז

    כנסיית קריית יערים - או בשמה המלא "כנסיית נוטרה דם, גבירתנו של ארון הברית" - ניצבת בגאון בראש גבעת קריית יערים, מעל לכפר. הכנסייה נבנתה ב-1918 על שרידיה של כנסייה ביזנטית עתיקה, וכמובן שיש מאחוריה גם אגדה הכוללת נסים ונפלאות.

     

    הנזירה הצרפתייה ג'וזפין רומב הגיעה לארץ הקודש ב-1869 וחיפשה מקום כדי להקים בו משכן לשאר אחיותיה ממסדר סנט ז'וזף. היא מיהרה לרכוש כ-70 דונם אדמה מהתושבים הערבים שחיו במקום, ואולם אז גילתה לדאבונה כי 5,000 הפרנקים הצרפתיים שהיו לה לא מספיקים.

     

    זה היה הרגע שבו נס המטבעות קרה, והנזירה גילתה לתדהמתה שבמקום המסתור יש כמות גדולה פי ארבעה מהסכום שהיה לה במקור. סוף טוב הכל טוב, וכיום נוטרה דם מציעה 30 חדרי אירוח, שעל פי רוב בימי הפסטיבל תפוסים לחלוטין.


    איזה מזל שלג'וזפין אירע הנס. הנוף הנשקף מאחד החדרים בכנסייה

     

    אז נכון שלא מעט מתענוגות החיים נגזלו מאותן נזירות; מצד שני, אין ספק שאלוהים פיצה אותן בנדל"ן משובחים על פיסת הקרקע הכי שווה באבו גוש. הנוף מהחדרים הקטנים עוצר נשימה, ולרגע באמת אפשר להתבלבל ולחלום שאנחנו באיזה פנסיון אוסטרי.

     

    הכי נקי שאפשר, יש חיבור לאינטרנט, יש מרפסות קטנות לנוף, המון גינות ואוויר הרים צלול כמו שמפניה. מעבר לזה אל תצפו לפינוקים בנוסח ג'אקוזי או סאונה. אבל הצ'ופר, לפחות בתקופת הפסטיבל, הוא שחלק מהקונצרטים נערכים בחצרות הפנימיות של המנזר, מה שאומר שיש מוסיקה חיה מתחת לחלון. יושבים רגל-על-רגל על כורסא בחדר ונהנים מהופעה בחינם. 200 שקל לאדם עם ארוחת בוקר, בודד בחדר נפרד מ-300 שקל.

     

    רחוב נוטרה דם 1, אבו גוש, טלפון: 02-5342818

     

    שופינג בכנסיית התחייה

    המנזר הבנדיקטיני באבו גוש, השוכן במרכז הכפר, מוּכּר בעיקר תודות לפרסקאות המרהיבות שבו, ששרדו מהמאה ה-12, ונמצאות בכנסיית התחייה הצלבנית. הכנסייה הוקמה מעל מעיין הנובע עד היום בקריפטה שלה, ומאוחר יותר נוסד במקום גם מנזר, אשר פעל עד סוף המאה ה-15.

     

    בתחילת המאה ה-20 חוּדש היישוב הבנדיקטיני במקום, הכנסייה שופצה והוקמו מבני המנזר.

    עד היום, ליד הכניסה לקריפטה, נמצאת בקיר החיצוני אבן ובה כתובת של הלגיון הרומי, המעידה שחיילי הלגיון העשירי פרטנסיס, שהגיעו לארץ בשנת 66 לספירה כדי לדכא את המרד הגדול, עברו במקום.

     

    בלי שום קשר למוסיקה, שווה לבקר במקום וליהנות מהגנים המרהיבים שבו, הפינות המוצלות וכמובן הפרסקאות. אבל אנחנו גם נדאג שלא תשובו הביתה בידיים ריקות (ולא, קניות אצל הירקן ביציאה המכפר לא נחשב קניות, זה רק חיסכון). בחצר הכנסייה פועלת חנות, שעיקר התוצרת שלה היא פרי ידיהם של הנזירים והנזירות שחיים במקום. לא חייבים לקנות צלבים מעץ זית, ואולם מצד שני, אנחנו לא היינו משאירים את הלימונצ'לו המעולה שלהם בחנות.

     

    איזה שולחן עתיק?

    הגלויה המפרסמת את "בית ערבסק - אבו גוש, ריהוט עתיק ושטיחים" מבטיחה שהגיעה מכולה עם ריהוט אנגלי עתיק, ויש גם רהיטים מהשגרירות האמריקנית. אז גם אנחנו חשבנו שמדובר באיזו פרסומת זולה, עד שהתגלגלנו לפתחה של החנות העצומה, ולא הפסקנו לחייך.

     

    גם אם ריהוט עתיק הוא לא בדיוק בתפריט שלכם, שווה לקפוץ לבקר בחנות; ראשית בתור מוזיאון עם אוסף בלתי יאמן וקסום של פריטים מכל התקופות, אבל בעיקר (ויסלחו לי חובבי הענתיק'ס) הנוף והמיקום של החנות. ממש מול החצר של סובחי, כלומר מצדו השני של הוואדי, ניצבות שתי מרפסות ענקיות של החנות, ומשקיפות אל עבר כל הכפר. מקסים ויפה. ואולי על הדרך תמצאו גם איזה סרביס לחג.

     

    טלפון: 050-7782212


    תצפית מבית ערבסק אל עבר הכפר

     

    כרם זיתים

    ונפצח בגילוי הולם: אני מכירה את מייק גנור כבר 20 שנה. במרוצת השנים נהפכנו חברים, ואני עדיין חושבת שהוא מיצר את שמן הזית הטוב בארץ. למרות שהוא לכאורה חבר שלי, אני בוחרת לחלוק איתכם את המידע הזה. כי מי שמכיר את מייק מקרוב, יודע שהשם שלו עובר בסודי-סודות מאחד לשני.

     

    לפני שנים ספורות הוא קנה בית באבו גוש, וכיום הוא מממש הלכה למעשה את הכותרת שאנחנו כל כך אוהבים (בעיקר בחגים) של "דו-קיום" ושכנות טובה.


    דו- קיום, שכנות טובה ויופי של מוצרים בכרם זיתים

     

    כבן כפר, מייק סוחב לכאן מהגליל את שמן הזית המשובח שלו, "כרם זיתים". לא מזמן הוא פתח חנות קטנה בכניסה לקריית יערים, ממש בכניסה המזרחית לאבו גוש (בכניסה ליישוב מצד שמאל, מבנה עם גג ירוק). בימי הפסטיבל המקום יהיה פתוח, כמו גם בסופי שבוע, ואולם בדרך כלל צריך לתאם עם מייק.

     

    נוסף על מבחר מרשים של שמני זית, תמצאו במקום גם זיתים וכלים מדהימים. שווה קפיצה.

     

    טלפון: 054-4770011

     

    לואיזה

    אם אתם לא בעניין של פיתות ועל האש, יש לכם גם אופציה חלבית (ואפילו טעימה). קייטרינג לואיזה שהחל לפעול לפני כעשור העתיק את משכנו מבית זית הסמוכה לאבו גוש. המיקום החדש, האווירה, עצי הזית שבחצר והתפאורה הטבעית עשו את שלהם, ושני השפים, ענת לב ארי ועמית כהן, החליטו שהם מפעילים את המקום גם כבית קפה-מסעדה בימי שישי.

     

    השניים שתלו גינה קסומה, התחברו ליצרני גבינות, ירקות אורגניים ויינות מהאזור, ובנו תפריט חלבי איכותי ששווה לבוא במיוחד בשבילו. ואם שישי, אז גם קצת קניות הביתה, וכך תמצאו במקום חנות המוכרת מעט חפצי אמנות של אמנים שגרים באזור, כלים יפים לבית לצד עוגיות, בריושים נפלאים, לחם ועוגות.


    עץ זית בכניסה למסעדת לואיזה

     

    תמורת 120 שקל לסועד תקבלו מיץ טרי סחוט (יש גם מיץ סלק); מגש עמוס מנות ראשונות בהתאם לתוצרת הטרייה באותו שבוע; מאפים; למנה עיקרית ניתן לבחור בין ביצים עלומות, פולנטה, רביולי או פילה דג ים; מנות אחרונות ושתייה חמה.

     

    טלפון: 02-5337120

     

    צלילים לסוכות

    כאמור, בין 6 ל-10 באוקטובר יתקיים הפסטיבל ה-36 למוסיקה ווקאלית. אהבה ים תיכונית תגיש שירים מספרד, נאפולי וישראל (יש גם ויוואלדי) וקולות חמים ישמיעו שירי עם בריטים, חיפושיות, וליאונרד כהן.

     

    ויש גם באך, מקהלה קאמרית משטוטגרט, שוברט, מנדלסון ואפילו שירי תשוקה מבולגריה דרך ניו זילנד, טנזניה, אתיופיה - ועד לשירים באידיש. כרטיסים: 140-75 שקל (30 שקל לילד).

     

    מידע נוסף על הפסטיבל: 054-6407144

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    פסטיבל אבו גוש, סוכות 2007
    צילום: רפי דלויה
    בוררים במיה אצל סובחי
    צילום: רוית נאור
    שולחן מצויר של בלאל וענבל
    צילום: רוית נאור
    כנסיית התחייה
    צילום: רוית נאור
    סרוויס בערבסק
    צילום: רוית נאור
    חדר אירוח בנוטרה דם
    צילום: רוית נאור
    קינוחים בלואיזה
    צילום: רוית נאור
    מומלצים