ראש הממשלה לא מבין. תסבירו לו

אתמול דווח ב"ידיעות אחרונות" שהממשלה היא זו שתגבש עמדה בשאלה האם להקים תחנת כוח פחמית נוספת באשקלון, אך ראשית יקיים ראש הממשלה בנימין נתניהו דיון שבו "יציגו לו השר להגנת הסביבה גלעד ארדן וכלכלנים בכירים את ההשלכות הכלכליות והאקלימיות שיכולות להיות לפליטת גזי חממה על המשק בישראל".

קראתי והתעצבתי. כי אותו ראש ממשלה עמד לפני פחות מחודש על בימת עצרת האו"ם ונשא נאום מכונן, בו דיבר על השואה, והאיום האיראני, הטרור והשאיפה לשלום. הוא דיבר על עתיד האנושות, על פיצוח הקוד הגנטי, ריפוי מחלות חשוכות מרפא ואפילו על חלופה זולה לנפט וגז ועל ניקיון כדור הארץ.

על אותה במה באו"ם נשא יומיים קודם לכן נשיא ארצות הברית ברק אובמה נאום בכינוס פסגה מיוחד בנושא האקלים; גם נשיא סין הו ג'ינטאו נשא נאום משלו בנושא באותו מעמד; לאחרונה השיק שר החוץ הבריטי דייויד מיליבנד קמפיין להפחתת פליטות גזי חממה, וראש ממשלתו גורדון בראון אמר שיסע להשתתף בכינוס האקלים בקופנהאגן בדצמבר אם ישתכנע שהדבר יסייע להגיע להסכם; נשיא צרפת ניקולא סרקוזי חשף לפני שבועות אחדים כוונה להטיל מס על פליטות פחמן בארצו, וסוגיות סביבה עלו לכותרות לא פעם במסגרת מסע הבחירות בגרמניה.

הייתכן שראש ממשלת ישראל, כלכלה חזקה ומודרנית, שעומדת לפני הצטרפות ל-OECD, אינו יודע מה שכל מנהיגי העולם האחרים כבר למדו? האם בשנת 2009 עוד צריך להסביר לו את ההשלכות האקלימיות של פליטת גזי חממה? כנראה שכן. אני משוכנע שיימצא מי שיסביר לו. הוא הרי התגאה בנאומו שמדינת ישראל נמצאת בחזית החדשנות בתחומי החקלאות, המים ואיכות הסביבה.

בינתיים רק מדברים

את ישראל ייצג בכנס האקלים באו"ם השר ארדן. הוא נשא נאום מלא חזון על שינוי האקלים והרצון של ישראל להיות שותפה פעילה להסכמים הבינלאומיים בתחום. אז נכון, גם בישראל מדברים קופנהגן 2009, והשר אף הקים לראשונה ועדת שרים בנושא, ומינה צוות מנכ"לים ושכר חברת ייעוץ בינלאומית שתכין תוכנית מקיפה עם יעדים להפחתת פליטות. החשיבה הזו לטווח הארוך ראויה לשבח, אבל אם נוריד לרגע את העיניים למטה נראה שאפשר לעשות לא מעט בנושא עכשיו. בעצם, אפשר היה לעשות לא מעט כבר אתמול.

היתרון היחיד והגדול של השיממון הארוך בתחום המאבק בהתחממות הגלובלית בישראל בשנים החולפות הוא שכל דבר שנעשה יראה מיד, ויוכל להוביל לשינוי. לא צריך סקר ואפילו לא החלטת ממשלה חדשה כדי להוציא לפועל ברצינות את התוכנית הממשלתית לספק עשירית מהאנרגיה בישראל עד שנת 2020 ממקורות אנרגיה מתחדשים.

לא צריך לתכנן כלום מחדש - רק להוציא לפועל את התוכניות הגרנדיוזיות לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית וההשקעה בתשתיות תחבורתיות שאישרה הממשלה כשאימצה את המלצות ועדת מיסוי ירוק.

וכמובן, לא צריך שורה של מומחים וכלכלנים כדי לעצור את הכוונה להקים עוד תחנת כוח פחמית באשקלון, שאולי לא תזהם את האוויר כמו התחנות הישנות אך תפלוט כמויות רבות של גזי חממה שעליהם נצטרך לשלם לא מעט קנסות אם התוכניות של אובמה, בראון, סרקוזי ומרקל יתגבשו לכדי הסכם כלל-עולמי מחייב בקופנהאגן.

אבל עוד הרבה לפני כל אלה. צריך להתחיל בדבר אחד: צריך להבין שהעולם משתנה ושלקופנהאגן חייבים לבוא עם מעשים ולא רק דיבורים, וצריך לקבל החלטות אמיצות. ראש הממשלה וכל שריו חייבים להבין שהפעולות שהם ינקטו עכשיו יכתיבו את העתיד של כולנו. הם צריכים להוציא אל הפועל את החיבור בין החדשנות והיכולת הטכנולוגית הישראלית עליה דיבר נתניהו בניו יורק, ולהצעיד את ישראל קדימה ולא אחורה. אם שר החוץ הבריטי מבין זאת, אין סיבה שבנימין נתניהו לא יבין.