שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    מיהו שיכור בכביש? תלוי את מי שואלים

    מדינת ישראל קבעה רף תחתון לשכרות, אותו היא אוכפת בעזרת מכשיר הינשוף. אלא שגישות שונות של החוק, המשטרה ובתי המשפט, הביאו למצב אבסורדי, לפיו יש לא פחות מארבע גרסאות לשאלה - מי שיכור כחוק?

    מה ריכוז האלכוהול הנחשב חוקי בישראל? מתברר כי לחוק, למשטרה, וגם לבתי המשפט, יש לא פחות מארבע תשובות. לכאורה, הגדרת "נהג שיכור" פשוטה וברורה: החוק קובע כי ריכוז של 240 מיקרו-גרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף - ריכוז הנמדד באמצעות מכשיר ייעודי הנקרא "ינשוף" - הוא רף השכרות בישראל. כל מי שתוצאות בדיקתו מצביעה על ריכוז גבוה יותר, נחשב לשיכור, ומוגש נגדו כתב אישום בגין נהיגה תחת השפעת אלכוהול.

     

    אולם, כמו לא מעט חוקים העומדים במבחן יומיומי בבתי המשפט, גם כאן מתברר כי המציאות מסובכת משמעותית מהחוק. למרות קביעת הרף החד-משמעית, התביעה המשטרתית מגישה כתבי אישום נגד מי שתוצאת המדידה מצביעה על ריכוז גבוה מ-255 מק"ג. בתי משפט לתעבורה לעומת זאת, מקלים עוד יותר וקובעים כי יש להעלות את רף השכרות ל-290 מק"ג, ובמקרים מחסויימים עד 305 מק"ג - גבוה ב-20% מהרף שקובעת המשטרה. מבולבלים? אתם לא לבד.


    שופט: המשטרה אינה יכולה לדבוק ברף השכרות הקיים (צילום: שאול גולן) 

     

    סטיית תקן וטווח ביטחון

    סטיית המשטרה מהרף הקבוע בחוק, קלה להבנה: הריכוז שנקבע על-ידה כרף השכרות מבוסס על החוק היבש - 240 מק"ג בליטר - עם תוספת "סטיית תקן" של 15 מק"ג. הסיבה לכך היא ההבנה כי בדיקה באמצעות "הינשוף" המתבצעת בתנאים שאינם אופטימליים, אינה מדויקת באופן מוחלט, ולכן יש להנהיג טווח ביטחון מינימלי. התוצאה: המשטרה מגישה כתבי אישום נגד מי שבבדיקת הנשיפה "משיג" תוצאה של 255 מק"ג, או יותר מכך.

     

    אלא שמתברר כי זו רק גרסה אחת של רף השכרות. בסוף השבוע האחרון המליץ בית המשפט לתעבורה בתל-אביב, כי המשטרה תגיש כתבי אישום נגד נהגים שיכורים, רק כאשר תוצאת המדידה היא מעל 290 מק"ג. בנימוקיו, מתבסס השופט שלמה איזקסון על חוות דעת שהגיש מנהל המעבדה לטוקסיקולוגיה בתל-השומר, לבית המשפט לתעבורה בירושלים. "עמדת ד"ר אלמוג מזיזה בעצם את שיעור הסף של השכרות מ-240 מק"ג ל-290 מק"ג", כותב השופט, ומוסיף כי לחוות הדעת יש חשיבות יתרה - מאחר שהיא הוגשה על-ידי התביעה עצמה.

     

    למעשה מסביר השופט כי הגיע הזמן להעלות את רף השכרות. "המחוקק לא שינה את שיעור הסף", מסביר השופט איזקסון, "ברם, המחוקק אינו מעמיד אנשים לדין. התביעה היא שמעמידה אנשים לדין, על-פי שיקול דעתה ועל-פי רוחב הבנתה. ומשסבורה התביעה עצמה שנקודת סף השכרות עברה ל-290 מק"ג, על-פי חוות דעת מומחה שהובא מטעמה, אין היא יכולה עוד לדבוק בשיעור הסף הקודם".

     

    לאור דברים אלה, ביטל השופט עונשי פסילת רישיון מנהלית ואיסור שימוש ברכב, שהוטלו על נהג אשר בבדיקת נשיפה שנערכה לו התקבל ריכוז של 285 מק"ג - גבוה בכ-20% מרף השכרות הקבוע בחוק. אלא שזו אינה התפתחות יחידה וסופית. כי מול בית המשפט לתעבורה בתל-אביב, עומדות החלטות בית המשפט בירושלים. קבלו את הגרסה הרביעית במספר לשאלה מי הוא שיכור כחוק.

     

    מקצצים את כנפי הינשוף

    בחודש מרץ האחרון, קבע שופט התעבורה אברהם טננבוים - המרבה למתוח ביקורת נגד המשטרה ומשרד התחבורה - כי יש להעלות את רף השכרות ל-305 מק"ג אלכוהול בליטר אוויר נשוף. ברקע החלטתו עמדו טענות רבות נגד מכשיר המדידה של המשטרה: לא אחת נטען כי המכשיר אינו מדויק ואמין מספיק. עוד נטען כי האחזקה השוטפת של המכשיר בידי המשטרה אינה טובה מספיק, ולכן משפיעה על תוצאות המדידה.

     

    טננבוים קיבל חלק ניכר מהטענות שהעלו הסנגורים, ולכן קבע כי להגדיל את מרווח הביטחון - אותה "סטיית תקן" של המשטרה - הנהוג כיום. השופט, שפסיקותיו מעוררות מחלוקת לעתים קרובות, בחר בסטיית המדידה המרבית עליה המליצו מומחים: 20%. וכך נקבע למעשה רף שכרות נוסף: 305 מק"ג אלכוהול בליטר אוויר נשוף. "לא ברצון הגעתי לכך", כתב השופט בהחלטה שפרסם. "אך אין מנוס מכך".

     

    ראוי לציין כי טננבוים, כמו גם שופטי תעבורה נוספים, סבור כי יש להנהיג "מדרג שכרות": התאמה בין רמת השכרות וחומרת הענישה. לדבריו, המצב כיום, לפיו עונשם של נהגים ששתו כמות אלכוהול קטנה, זהה לעונשם של מי ששתו לשוכרה - יוצר הכללה בלתי-מידתית. כך הסביר את גישתו בפסק דין שפורסם לאחרונה: "הבעיה בחוק היא שהוא מכליל נהגים שמידת סיכונם קלה יחסית - נהגים ששתו מעט, ולא היו מודעים לכמות - יחד עם נהגים המסכנים את חיי הציבור ממש - ששתו עד לרמה שאינם כשירים להליכה, וקל וחומר לנהיגה".

     

    קריאה למחוקק ולרשויות

    אם כן, מיהו שיכור - מי שבדיקת הנשיפה שלו מצביעה על ריכוז של 240, או אולי 255, ואולי 290 או אפילו 305 מק"ג אלכוהול בליטר אוויר נשוף? את התשובה אמור לספק בעתיד הקרוב הרכב של שלושה שופטים מבית המשפט לתעבורה בירושלים, המנהל זה חודשים ארוכים בדיקה מעמיקה של אכיפת עבירת השכרות באמצעות מכשיר הינשוף.

     

    אלא שכדאי לזכור כי הרכב השופטים יכול רק להמליץ על שינוי האכיפה, ובכלל זאת העלאת רף השכרות - שופטי תעבורה אחרים לא יהיו מחויבים לקבל את המלצות ההרכב. כפי שציין בעבר השופט טננבוים, מי שצריכים להסדיר את עניין עבירות השכרות הם חברי הכנסת והרשויות הרלוונטיות - ובראשם משרד התחבורה והמשטרה. "אין לנו אלא לקרוא שוב למחוקק ולרשויות לתקן מצב זה, ויפה שעה אחת קודם", כתב טננבוים בפסק הדין שבו קבע כי יש להעלות את רף השכרות.

     

    גם בית המשפט העליון התייחס לאחרונה לאכיפת עבירות השכרות - וגם הוא קרא לרשויות לקבוע כללים ונהלים ברורים. "... עולה תמונה שאינה בהירה דיה באשר לאופן השימוש בינשוף - הן מבחינת דיוקו וטווח הביטחון, והן מבחינת שיטת ההפעלה", ציין השופט אליקים רובינשטיין. "השאלות הללו קשורות, בין השאר, למידת הדיוק של תוצאות הבדיקה - ולאלה השלכה ישירה על האפשרות לבסס הרשעה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    השופט אברהם טננבוים: אין מנוס מהעלאת רף השכרות
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים