שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פרס נובל לכלכלה: מכוונים לעולם שאחרי המשבר
    המשותף לשני הזוכים בפרס נובל לכלכלה הוא ששניהם הקדישו את הקריירה שלהם לחקר של חלופות ניהוליות לשווקים ולממשלות, ושניהם מנסים להתמודד בצורה רחבה יותר עם בעיות שנובעות מכשלים בשווקים ובמוסדות הקיימים

    אלינור אוסטרום הפכה אמש (ב') לאישה הראשונה אי פעם שזכתה בפרס נובל בכלכלה. היא חולקת את הפרס עם אוליבר וויליאמסון. המכנה המשותף לשני הזוכים: שניהם הקדישו את הקריירות שלהם לחקר של חלופות ניהוליות לשווקים ולממשלות.

     

    למעשה, ניתן לומר שהזכייה משקפת תחושה הכללית של דחייה מתיאוריות השוק החופשי והמושלם, אך חוסר רצון להעביר את הכלכלה לידי הפוליטיקאים

    והביורוקרטים, ובתוך כך ניסיון למצוא מודלים ורעיונות אחרים, שיחליפו את המודלים והרעיונות שנס ליחם בעקבות המשבר הפיננסי והכלכלי האחרון.

     

    לדברי הכלכלן לנדיס גייבל מבית הספר היוקרתי לעסקים INSEAD, שני הזוכים בפרס השנה פועלים בתחומים שנוצרו מהמושג של "כשל שוק", ובחירתם, לדבריו, היא "בתזמון טוב". "עבודתם של שני הזוכים היא שונה למדי מהעבודה התיאורטית המסורתית יותר, שמניחה שווקים מושלמים והתנהגות רציונלית מושלמת", אמר גייבל.

     

    פרופ' טימותי ון זאנדט, שמלמד גם הוא ב-INSEAD, אמר לסוכנות הידיעות AFP כי רעיונותיו של וויליאמסון "שינו את האופן שבו מנוהלות חברות פיננסיות". לדבריו, הרעיונות שמפתח וויליאמסון הם שונים מרעיונותיהם של תיאורטיקנים מסורתיים יותר של השוק, שחלקם הופרכו על ידי הסערה הפיננסית והכלכלית האחרונה.

     

    "במידה שוועדת פרס הנובל אכן מגיבה לבעיות הנוכחיות בכלכלה העולמית, נראה שהתגובה הזאת פועלת לטובת וויליאמסון, בגלל שעבודתו לא מתחילה בהנחה שהכל מושלם בשווקים, אלא בהיפך מזה", אמר ון זאנדט.

     

    לגבי אוסטרום, אמר ואן זאנדט כי החלטת הוועדה להעניק לה את פרס הנובל "תואמת את הסוגיות שעימן מתמודד העולם היום - איך להתמודד עם משאבים מנוצלים יתר על המידה, עם ההתחממות הגלובלית ועם בעיות סביבתיות נוספות, שבסופו של דבר נובעות מכך שיותר מדי אנשים משתמשים ביותר מדי מהמשאבים".

     

    המחקר - בהשראת "גני הניצחון"

    אוסטרום מגדירה את עצמה כמדענית פוליטית, ולא ככלכלנית. לדבריה, השראתה הגיעה מ"גן ניצחון" שהפעילה אימה במלחמת העולם השניה.

     

    גני הניצחון הללו, שכונו גם "גני  מלחמה" או "גני מזון להגנה", היו גני ירקות, פירות ותבלינים שהוקמו בבתים פרטיים בארה"ב, בריטניה וקנדה במהלך המלחמה, כדי להוריד את הלחצים על אספקת המזון הציבורית להם גרמה המלחמה. במלה"ע השניה ניטעו גנים כאלו על ידי כ-20 מיליון אמריקנים, והם סיפקו כ-40% מסך תוצרת הירקות שנצרכה בארה"ב באותה תקופה.

     

    ועדת פרס הנובל אמרה בהחלטתה כי "אם אנחנו רוצים לעצור את הרס הסביבה הטבעית שלנו ולמנוע קריסה חוזרת של מאגרי משאבים טבעיים, כמו שחווינו בעבר, אנחנו צריכים ללמוד מההצלחות והכישלונות של צורות ניהול של משאבים ציבוריים".  

     

    אוסטרום ביצעה מחקרים רבים של מאגרי משאבים טבעיים כאלו - כמו דגה, עץ, אגמים ומי תהום - על ידי המשתמשים בהם, והסיקה כי התוצאות הן לעיתים קרובות טובות יותר ממה שצופות התיאוריות המסורתיות. במסיבת עיתונאים שהתקיימה באוניברסיטה שבה היא מלמדת באינדיאנה, אמרה אוסטרום: "אני חוקרת את האופן שבו מקומיים ונציגי ממשלות מנסים לפתור בעיות קשות מאוד, כמו השמדת יערות והיעלמות אוכלוסיות דגה".

     

    "כשפרטים מצליחים לעבוד ביחד באופן רשמי, ולבנות אמון וכבוד הדדי, הם מסוגלים לפתור בעיות", אמרה אוסטרום.

     

    חוצים את גבולות הדיסציפלינה

    הכלכלן רוברט שילר מאוניברסיטת ייל אמר ל"ניו יורק טיימס" כי הענקת הפרס לאולסטרום ולוויליאמסון "היא חלק מהמיזוג של מדעי החברה. הכלכלה הפכה ליותר מדי מבוססת, והפרסים שהוענקו היום מסמלים את המגמה הרחבה יותר הקיימת היום. אנחנו נצמדים יותר מדי ליעילות השווקים, והדבר גורם לחשיבה שלנו לסטות מהמסלול". 

     

    ה"אקונומיסט" תיאר את הבחירה במאמר שפרסם היום תחת הכותרת "התמונה הגדולה" כ"פרס לשימוש בכלכלה לצורך מתן מענה על שאלות רחבות יותר". גם מאמר זה טען שהפרס הוא זריקת עידוד למחקרים בתחום מדעי החברה שחוצים את גבולות הדיסציפלינות שלהם.  


    פורסם לראשונה 12/10/2009 20:41

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: AFP
    אוסטרום. מדענית פוליטית
    צילום: AFP
    צילום: AFP
    וויליאמסון. לא מסורתי
    צילום: AFP
    מומלצים