שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    ריזלינג ופינו נואר: היין של ריינהסן

    מחפשים אטרקציה באזור פרנקפורט? כדאי לכם להגיע לאזור היין ריינהסן, שנמצא לא רחוק. תמצאו שם כפרים ועיירות גדושים ביקבים שמציעים לא רק מגוון רב, אלא גם מחירים מצויינים

    יש אנשים שמתלוננים על זה שקורה שהם תקועים באיזו עיר גדולה, אין להם מה לעשות והם רק מחכים למטוס, שיקח אותם הביתה. צרות של עשירים כאלה, אתם יודעים. אם אתם חלק מאוכלוסיית ברי המזל הזאת, ונתקעתם, נגיד, בפרנקפורט. אני יכול להציע לכם לנסוע מרחק של 55-60 ק"מ, לאזור היין הגדול ביותר בגרמניה: ריינהסן. פשוט קחו את כביש מספר 60 וסעו לכיוון מיינץ.

     

    כמו בכל אזור יין אירופאי ראוי לשמו, שלטי כפר בגדלים שונים ובסגנונות שונים יכוונו אתכם כבר ליקבים רבים. המילה Weingut (יקב) היא המילה שאתם רוצים למצוא על השלטים האלה, ולאחריה יבוא שם היקב. בחלק מהכפרים והעיירות אפשר למצוא מעיין אנוטקה (חנות יין) מקומית. למי שזמנו לא בידו, או שרוצה למצוא מבחר גדול של יינות, המרכזים האלה אידיאליים. המחירים משתנים מאוד בין יקב ליקב, אבל אפשר לומר בשקט, שמחירי היין בריינהסן הם עדיין בגדר מציאה. תמצאו כאן הרבה דברים טובים במחירים של 6-11 יורו לבקבוק, ודברים קצת יותר יקרים, כמו יינות אייסויין טובים, במחירים של 16-25 יורו, תלוי בזן וביקב.

     

    משולש ריינהסן

    אזור ריינהסן שוכן ממש על הריין, במעיין בליטה או משולש: מיינץ עד וורמס לאורך הריין דרומה, מיינץ לבינגן, מערבה לאורך הריין ובינגן, דרך אלזִי, בירת היין הלא רשמית של החבל, לכיוון וורמס. אם הערים מיינץ וורמס מזכירות לכם משהו מעברנו, כדאי לזכור שכן. ליהודים באזור זה יש בהחלט היסטוריה ארוכה מאוד: ורמייזא, מגנצא ושפייר הן שלוש ערי קהילות שו"ם, עריהם של רש"י וגדולי ישראל אחרים. יהודים חיו כאן לאורך הדורות, לא מעט, כנראה, בגלל הקרבה לכרמים וליין (ראו ספריו של פרופ' סולובייצ'יק בנושא הזה). בכל אופן, האזור הוא צומת לא רק לנהרות, אלא גם לסוגי אדמות שונים. הדברים האלה עושים אותו לאזור אידיאלי לגידול של מגוון זני ענבים, מה שעושה לנו, כמובן, את החיים מעניינים יותר.

     

    גרמניה בכלל, והאזור הזה לא שונה בכך, ידועה יותר בזכות היינות הלבנים שלה, מאשר היינות האדומים. הריזלינג הוא מלך הזנים הלבנים של גרמניה, וזוכה בשנים האחרונות לעדנה רבה. עשר השנים האחרונות חוו עליה בפופולריות של הענב, ובחמש השנים האחרונות הוא בכלל בשיאו. לצידו של הריזלינג, זוכה המקביל האדום שלו בגרמניה – השפַייט בּוּרגוּנְדֶר, גם הוא לעדנה. אנחנו מכירים אותו בשם אחר, פינו נואר, אבל לא כדאי להתייחס לשפייט בורגונדר כאל "פינו נואר", כיון שטווח הטעמים שלו, כמו גם סגנון העשיה, שונים מאוד.


    (צילום: שגיא קופר)

     

    לצד שני הזנים האלה, מעניינים לא פחות הם הזנים הפחות מיוחצני"ם: הסילבאנר, ההוּקסלרבה והשוֹיְרֵבֶּה ואפילו המולר טוּרְגָאוּ, ענבים לבנים, ומולם הדוֹרְנְפֶלִדֶר והפוֹרְטוּגיזֶר האדומים, עם אחים אדומים נוספים כמו הסיינט לורנט והפריבורגונדר, פינו נואר שמבשיל מוקדם, וממנו טעמתי לאחרונה שניים-שלושה יינות מעניינים מאוד. בריינהסן, הרוב המכריע הם עדיין זנים לבנים, אבל הגרמנים עושים יותר ויותר יינות אדומים בעלי גוף ואופי, וכדאי גם לנו לזכור שגרמניה היא כבר לא רק ריזלינג או יינות לבנים בלבד. בטעימה עיוורת שעשיתי של 14 יינות מגרמניה, איטליה וצרפת, לפחות שני יינות גרמניים תויגו אצלי כיינות צרפתיים, למשל. גם הציונים שניתנו ליינות האדומים הגרמניים באותה טעימה היו לא רעים בכלל. הנה רשמי טעימה של כמה יינות שפייטבורגונדר, פינו נואר, לצורך העניין, של יקב יוהנינגר.

     

    Johanninger

    יוהנינגר יושב על צומת של שלושה אזורי יין: נאהה, ריינהסן וריינגאו. שלושת האזורים שונים מאוד במיקרו אקלים ובאדמות שלהם: בחלק מדובר על לס, חלק מדובר על חלוקי נחל של ממש, וחלק אדמה אדומה, שנקראת פיליט (Phyllit).

    היקב נוסד ב-1995 על ידי שלושה שותפים שצרפו את כל היבולים שלהם ליקב אחד. היינות מיוצרים מהכרמים שלהם, והם מייצרים רק יינות יבשים, מלבד אייסויין. 70% מהענבים שלהם הם ענבי פינו שונים: "בורגונדרים" לסוגיהם, לבנים ואדומים.

    יוהנינגר משקף מקצת מהייננות המודרנית בריינהסן. היקב מאמין מאוד בתסיסות ספונטניות, אבל לא של שמרים פראיים בלבד: לדוגמא, הם עשו מעין "איסוף" של שמרים בכרמים, ומשתמשים בהם כתרבית בסיסית, להתחלת התסיסה, בלי להפריע להשתלבות של השמרים שיש באוויר, בתהליך. להתרשמות, בחרתי להביא כאן רשמי טעימה של כמה יינות אדומים שלהם.

     

    Pinot noir – 'Phyllit', Rheingau 2004

    המקור הוא אותם מדרונות פיליט אדומים מעל לריין. האף מאוד אלכוהולי, עתיר ריחות של עץ מבוגר וחמצון. בכלל, היין מרגיש מאוד מבוגר. הצבע צבע דם מחומצן, קצת חום כבר. האף ממשיך בריחות בוגרים של פטריות ומשהו מעושן, שהוא אופייני לאזור. הפה קצת טאני, חד מאוד וחומצי; לא ממש נעים. גוף קל, קצת קצר. יין מעניין, תערובת של בורגון וגרמניה, רק קצת מבוגר מדי לטעמי האישי, בהתחשב בבציר - 2004.

     

    Pinot noir – 'Presenteberg', Rheingau 2004

    גפנים ותיקות, בנות 25 שנה. מחלקות ותיקות הטובות ביותר שבהן יש תערובת של פיליט עם אבנים - חלחול טוב של האדמה; המפנה דרומי, והשמש רבה. יין עם לא מעט פרי רענן לצד הארומות המבוגרות שמתפתחות. מעט מנטול, פירות מתוקים ומעט gamy. פה מפולפל, אלגנטי מאוד ואפילו מרשים. יין אדום בהחלט טוב.

     

    אותו כרם, פרזנטנברג, מבצירי 1999 ו-1997, בקבוקי מגנום

    1999: היין בוקבק בשנת 2000. קאסיס – לא בלתי אופייני לפינו נואר הגרמני בשנים האחרונות, קצת מנטה וירקרקות. פה עגול, קטיפתי ועדין מאוד, עם טאנינים רכים. סיומת מינרלית טיפה, בינונית-ארוכה. היין טוב, לשתיה עכשיו.

     

    1997: אף מצויין, והיין עדיין חי, גם בפה. מרשים ממש, אם להודות על האמת, במיוחד לאור היינות מהבקבוקים הרגילים שהיו טובים, אבל לא עד כדי כך. הסיומת טאנית, בינונית-ארוכה עם שמץ מינרליות. יין משובח.

     

    שגיא קופר עורך את אתר היין והאלכוהול "בקבוק "

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים