משחק הפעולה WET: אחת נגד מאה - או יותר

סיפורי האנדרדוג מאז מעולם זוכים להצלחה. הרצון להזדהות עם דמות חלשה שיוצאת לקרב כנגד כוחות עדיפים, פונה אל הרגש. למרות שכל אחד בחייו מרגיש במידה מסוימת לבד, הרצון לנצח ולהוכיח עליונות, הוא מה שמביא לרגעים מיוחדים במינם, בין אם מדובר בקבוצת ספורט שבאה משום מקום וזוכה בגביע המדינה, בין אם מדובר בנשיא השחור הראשון ובין אם מדובר בשכירת חרב, בשם רובי מאלון.

דמותה של רובי מאלון, עומדת במרכז משחק הפעולה החדש, WET, היא למעשה שילוב של ביאטריקס קידו (דמותה של אומה ת'ורמן בסדרת הסרטים "להרוג את ביל") והאתלטית הרומנייה, נאדיה קומונצ'י. למרות השילוב הדיי בעייתי, ניתן לכתוב שדמותה של מאלון היא גולת הכותרת של המשחק, שמשלב פעולות לחימה עם יכולת אקרובטית יוצאת דופן.

עוד באתר games: טריילר חדש ל Chinatown Wars

זמן קליע להמונים

מנוע המשחק, עם ממשק פשוט למדי, מאפשר לשחקן להשתמש ביתרונותיה האקרובטיים של מאלון, באופן שעוזר לה להתמודד מול כמויות רבות של אויבים. בסיסו של הממשק הוא שלוש תנועות שאותן ניתן לשלב: החלקה, קפיצה וריצה על הקיר.

למרות שזמן הלימוד של התרגילים השונים, הוא מהיר למדי (בתחילת המשחק, מופיעים מספר שלבי הדרכה שמאפשרים לשחקן להיכנס בקלות אל המשחק), אני התמקדתי בעיקר בשילוב של יכולות הקפיצה וההחלקה על הרצפה ופחות ביכולות הריצה על הקיר.

הדבר שמייחד את התנועות הספציפיות הללו הוא שביצוען משלב אלמנט "זמן קליע", שהופך את התמונה לאיטית, ומאפשר לשחקן לכוון בצורה יותר טובה ובכך להעלות באופן משמעותי את אחוזי הפגיעה באויבים.

מה שפוגע במידה מסוימת באטרקטיביות של הממשק, היא העובדה שבשלבים רבים ישנם קטעי קפיצה רבים (בדומה למשחקי פלטפורמות), וכאן הרגישות של השלט פוגעת בחוויה. הכוונה שלי היא שכאשר צריך לקפוץ מנקודה לנקודה, לעיתים לחיצה כפולה על השלט, תוביל את השחקן למותו, וזה דיי פוגע בחוויה הכללית.

סגרו את היציאות!

מבנה המשימות במשחק שמחולק לשניים עשר פרקים, מבוסס על עקרון זהה ברובו הגדול.

המשימות אשר מורכבות ממרדף מתמשך אחר אדם או חפץ מסוים, לוקחות את השחקן אל אזורים שונים ברחבי הגלובוס (לונדון, הונג קונג), למרות זאת עיקר הלחימה נעשית בסביבות סגורות, ולכן אין ערך ממשי למסע הבין יבשתי.

כל פרק במשחק מורכב ממשימה מתגלגלת, שמציבה את השחקן בפני אתגרים שונים (ישנם שלבים ששמים דגש על תמרון וקפיצות, בעוד שלבים אחרים שמים דגש על קרבות).

למרות זאת, ישנו אלמנט זהה ברוב מוחלט של המשימות במשחק, והוא צורך להתמודד בחלל סגור מול אויבים רבים, כאשר מטרתו של השחקן היא לנטרל את פתחי הכניסה של האויבים לזירה.

אומנם העדפתי את חווית הקרבות על פני תמרוני הקפיצות (לאור העובדה שכישלון בקפיצה, היווה ברובו כישלון במשימה) אבל למרות זאת, אני חושב שהחזרה על אותן משימות בדיוק לאורך המשחק כולו היא מאכזבת.

צניחה ממטוס בוער

המשימה הכי מקורית במשחק, ולפי דעתי, גם אחת ההזויות שראיתי במשחק כלשהו, התרחשה בפרק השישי, כאשר מאלון נלחמת תוך כדי צניחה חופשית ממטוס בוער. משימה זאת שמה דגש על אחד הדברים הבעייתיים במשחק, והוא מנגנון עזרה לוקה בחסר.

הכוונה שלי היא שמיד לאחר פיצוץ המטוס צונח השחקן באוויר, בעוד אין שום הסבר על מטרת המשימה והדרכים להשלימה (המשימה חולקה לשני חלקים, הראשון דרש להרוג כמות אויבים מסוימת, בעוד השני דרש להתחמק משברי המטוס).

עלילת המשחק שמציגה את דמותה של מאלון, מציגה סצנות מעבר רבות שתורמות להבנת המצב הנוכחי,  אבל פחות את העלילה כולה. הסיפור מציג כמות רבה של אויבים, ואין כמעט זמן לתת נופך לכל דמות ודמות, וזה פוגע בהבנה הכללית של הסיפור.

למרות הניסיון של יוצרי המשחק לחפות על כך בדמות קלפי מידע שמופיעים בתפריטי המשחק, הרקע של מאלון מצד אחד, והרוע של האויבים מצד שני, הופכים כולם לעיסה עלילתית לא ברורה.

גרפיקה - להרוג את ביל

ניכר שאנשי הגרפיקה של המשחק ראו את "להרוג את ביל", לא פעם ולא פעמיים. הגרפיקה במשחק עושה שימוש באלמנטים מהסרט, הן באופן הלבוש של מאלון, הן בעיצוב החדרים השונים במשחק והן באפקט התזת הדם המוגזם, בעוד פס הקול של המשחק מציג מוזיקה קצבית למדי במהלך הקרבות השונים.

סצינה אחת מהסרט, שגלגולים שלה מופיעים לכל אורך המשחק (כולל הסירנה והלהקה שמנגנת ברקע), היא הסצינה שבה נלחמת "הכלה" נגד כנופיית "ה-88 המשוגעים" של או-רן אישיי.

חיים קצרים

בסופו של יום, למשחק ערך מסוים, ושחקנים בהחלט ימצאו בו נקודות חיוביות. המנוע והקרבות עצמם, בהחלט אינטנסיביים ומהנים. אבל הפספוס בעלילת המשחק ובמגוון המשימות, הוא שפוגע במשחק לטווח הארוך.

בנוסף צריך לקחת בחשבון שאורך החיים של המשחק הוא מוגבל למדי (אני סיימתי את המשחק בפחות מ-12 שעות משחק), מה גם שאין לו שום תמיכה במשחק רשת. למרות שקשה לקרוא לדמותה של רובי מאלון אנדרדוג, הסיטואציות בהן היא בוחרת להכניס את עצמה ביודעין או שלא ביודעין, הופכות את הקרבות שלה למלחמה של אחד כנגד רבים.

כל כתבות המשחקים על ציר הזמן