שתף קטע נבחר

צולל הביצות עומד להיעלם מנופי ארצנו

רובנו רואים בהם עוד מין של ברווזים, אבל מדובר בעוד מין של עוף שהולך ונכחד. צולל הביצות, מהברווזים שהיו נפוצים ביותר בעולם, הפך בעשרות השנים האחרונות לאחד הנדירים בעולם, והוכרז כמין כמעט מאוים. בישראל הוכרז כמין בסכנת הכחדה חמורה ביותר. האם יצליח לשרוד למרות הסכנות?

צולל הביצות, אשר רק מעט מאוד ידוע עליו בעולם, מבקר בחורף בישראל במספרים ההולכים וקטנים, והוא מקנן נדיר ביותר באזורים ספורים בלבד, עד כי נרשם בטעות בספר האדום של ישראל כ"מין שנכחד כמקנן בארץ". הרס מסיבי של בית גידולו, ציד פרוע והרס בתי גידול לחים, ביצות וצמחיית גדות בכל האזורים – הם הגורמים העיקריים להתמעטותו הקריטית, ונראה שאם העולם בכלל, ואנחנו בפרט, לא נגן על מין זה, הוא ייעלם כהרף עין מנופי המים של ישראל.

 

קטן, חששן וצולל כדי ללכוד את מזונו

צולל ביצות (Aythya nyroca) הוא מהקטנים בברווזים הצוללים (40 ס"מ), מין מונוטיפי, חששן ושקט למדיי. גופו קצר, ומצחו גבוה יחסית לצוללים האחרים. הוא מאופיין בפסי כנף לבנים הבולטים בתעופה. לבוגר יש בעונת הקינון ניצוי ערמוני כהה, עיניים לבנות ובולטות ומשולש לבן בקצה גופו. הצווארון הדק והשחור שלו נראה רק מקרוב מאוד. החלק התחתון של בטנו לבן, וזה נחשב לסימן הזיהוי החשוב ביותר בשדה. צבע הנקבה חום כהה ועיניה כהות.

 

>> מִנוי שנתי ל"טבע הדברים" בהנחה מיוחדת לקוראי ynet

- לחצו כאן

 

הצולל נוהג לצלול כדי ללכוד את מזונו, ומכאן שמו. הוא מקורב לסוג ברווז, אך מותאם טוב יותר לצלילה, ולכן רגליו קבועות באחורי הגוף וגופו כבד יותר ומותאם לצלילה לעומק (עד עשרה מ'). משום כך, בניגוד לברווז עליו לרוץ על פני המים כדי להתרומם לתעופה. הבדל נוסף חשוב לזיהוי הוא שבניגוד לברווזים אין לצולל "דגל" בכנף, וכן כמעט שאינו מסנן במקורו. הצולל מרבה להסתתר בסבכי ביצה, ושם הוא אף מעדיף לקנן, ומסיבה זו למשל בגרמניה הוא נקרא "ברווז הביצות". עיניו הלבנות של הזכר בעונת הקינון הקנו לו את שמו האנגלי "צולל לבן-עין".

 


צילום: דניאל אוצ'יאטו

(צילום: דניאל אוצ'יאטו)

 

ציד פרוע והרס בתי גידול מאיימים על קיומו בעולם

הצולל מקנן במערב הפליארקטי, בעיקר באירופה (למעט האזור הצפוני) - עד מרכז אסיה. יש אוכלוסיות קטנות גם במזרח התיכון ובצפון אפריקה. האוכלוסייה העולמית מוערכת לכדי 163,000-257,000 פרטים, אך יש המעריכים את האוכלוסייה בחצי.

 

הצולל חורף בעיקר בדרום אירופה, במזרח התיכון, בצפון-מזרח אפריקה ובמערבה, וכן בדרום-מזרח אסיה. הערכת האוכלוסייה החורפת העולמית: 100,000-150,000 פרטים (רובם מרוכזים בבנגלדש). האוכלוסייה האירופית מוערכת ב- 12,000-18,000 זוגות, כאשר 67 אחוז מאוכלוסייה זו מרוכזת במדינות כרומניה, קרואטיה, בולגריה, סרביה והונגריה.

בארצות המזה"ת האוכלוסייה קטנה ומוערכת 16,000-21,000 זוגות מקננים.

 

הרס מסיבי של בית גידולו, ציד פרוע והרס בתי גידול לחים, ביצות וצמחיית גדות בכל האזורים, הם מהגורמים העיקריים להתמעטותו הקריטית. כך למשל, 60 אחוז מהאזורים הלחים ביוון ו-90 אחוז בבולגריה יובשו החל מ-1900 וכן נבנו תעלות רבות המנקזות את גופי המים והביצות (קנליזציה), מה שגרם לייבוש ההצפות והאזורים הלחים החשובים למין זה.
 

צילום: עזרא חדד
מאגר יסודות בשפלת יהודה בו התגלו שתי משפחות השנה (צילום: עזרא חדד)

 

בפולין, ירידה משמעותית בצמחייה הצפה, ייבוש גופי מים והפיכתם לשדות חקלאיים, גרמו לחשיפתם של הצוללים ליתר טריפה על ידי שועלים, עורבים וחורפנים. בבולגריה היו עד תחילת המאה ה-20, במיוחד באזור נהר הדנובה, כ- 200,000 פרטים. כיום נותרו כעשרה אחוזים בלבד. בהונגריה הסכנה הגדולה ביותר היא הציד, בעיקר מציידים ממדינות אחרות כמו איטליה. בקרואטיה ואלבניה הציד אינטנסיבי, וצולל אחד נמכר ב-500 אירו. 95 אחוז מהניצודים הם צעירים. הצולל קל לציד בשל מסורבלות התעופה שלו, וכ-1,500-2,000 ניצודים מדי נדידת סתיו מעל דלתת הוולגה. באפריקה הוא נחשב למועדף לציד למאכל, והאכיפה כמעט אפסית.

 

סכנה נוספת וחשובה היא חיסול צמחיית המים על ידי הקרפיונים. גידולם האינטנסיבי בבריכות ומאגרים גרם לחיסול עקבי של צמחי המים החיוניים כאמור לקינון הצוללים, והסכנה הנוספת היא טריפת האפרוחים על ידם ועל ידי השפמנונים. הסכנות האחרות הן לכידה ברשתות דיג, זיהום כימיקלי של גופי מים וזיהום עופרת (צולל הביצות נוהג לאסוף כדוריות עופרת של כדורי ציד ששקעו בקרקעית המים).

 

בעולם ידועה גם סכנת הזיהום הגנטי מהכלאות עם מיני צוללים אחרים, הפרעות על ידי האדם, במיוחד בעונת הקינון (שיט סירות ודיג), והתפשטות האזורים החקלאיים על חשבון בתי הגידול הטבעיים.

 

מעניין לציין כי מכיוון שצולל הביצות נוהג להתרועע עם הצולל החלודי המותר לציד, אף הוא ניצוד על נקלה בשוגג ובשל הקושי בזיהוי, ונראה שלא יהיה מנוס מאיסור ציד גורף של כל הצוללים, לפני איסור הציד בכלל של ציפורים.

 

הגופים הבין-לאומיים, כדוגמת הארגון הבין-לאומי להגנה על ציפורי הבר (Birdlife International), נתבקשו להכין תכנית פעולה עולמית להצלת המין. השלב הראשון היה לאסוף מידע מכל המדינות שבהן מין זה נמצא, ולקבל נתונים על תפוצתו, בתי הגידול, סכנות, שמירת טבע ומגמות שימור.
 
לפי סקרים שערך הארגון בשנת 2008 נספרו בארצות כמו בנגלדש 70,000 פרטים, במונגוליה 30,000 פרטים, בטורקמניסטן 21,000 פרטים, במאלי 14,300 פרטים, בקזחסטן 6,500 פרטים, באוזבקיסטן 7,000 פרטים, באזרביידג'ן 9,000 פרטים, בסודן 5,000 פרטים ובמצרים 7,500 פרטים. בארצות מזרח הים התיכון (סוריה, ירדן, ישראל ערב ותימן) יש אוכלוסיות קטנות יחסית, וההערכה היא כי 16,000-21,000 זוגות בלבד מקננים שם, שהם כעשירית מהאוכלוסייה העולמית.

 

מסוגל לצלול עד לעומק של עשרה מטר

צולל הביצות נחשב כחורף חולף נדיר למדיי וכדוגר נדיר באופן מקוטע בצפון ישראל ובמרכזה (כ-20-40 זוגות). עד לייבוש החולה תועדו מאות זוגות מקננים. כשאר בני משפחתו גם הוא נודד בלילה, בקבוצות קטנות ובתעופה פעילה ומהירה למדיי. הנדידה מתרחשת בסתיו, מסוף אוגוסט עד אמצע דצמבר, ובעיקר באוקטובר-נובמבר, בציר העובר במערב ישראל ובציר העמקים הצפוניים.

 

בנדידת האביב הוא חולף בנדידתו בעיקר בציר של אילת, בממוצע מ-20 עד 300 פרטים בכל שנה. בחורף הוא מצוי באזורים שונים , לרוב בלהקות בנות פרטים אחדים ועד עשרות פרטים בכל אזור . מס' שיא בכל הארץ תועד בשנת 1973-1974 ונמנו אז 800 פרטים.

 


צילום: Erbanor selbst fotograpiert

(צילום: Erbanor selbst fotograpiert)

 

צולל הביצות פעיל בעיקר בלילה. בניגוד לבני סוגו, הוא ניזון בעיקר מצמחי מים שונים, שאותם הוא תולש במקורו בגדות הנחלים, המאגרים והביצות. הוא ניזון מזרעי צמחי מים כדוגמת הנהרונית, עדשת המים ודוחנית, וכן מחסרי חוליות ימיים, לארוות של חרקי מים, שבלולים, דגיגים, ביצי דגים ודוחיים. הוא צולל לרוב לעומק של שניים עד ארבעה מ', ולפעמים עד לעשרה מטר, למשך 10- 15 שניות, בחיפוש אחר מזון. הוא צולל ומגיח אנכית מהמקום שממנו צלל.

 

בזמן החיזור זוקר הזכר את נוצות ראשו תוך כדי נענוע והטחת ראשו לפנים ולאחור, כשהוא משמיע קולות חיזור. צולל הביצות פחות קולני מבני סוגו האחרים. על ביולוגיית הקינון של צולל הביצות ידוע מעט יחסית. הוא מעדיף לקנן בגופי מים רדודים וקטנים, לרבות מאגרי ביוב העשירים בצמחי מים, אזורים הצפופים בצמחי קנה, בסוף מצוי, במיני כריך וגומא מצוי ולעתים גם בעצי אשל וערבה.
 

זהו מין מונוגמי, אך כמו אצל שאר בני משפחתו הקשר הבין-זוגי נמשך רק לעונת קינון אחת. הנקבה בונה קן רפסודה מקנים, עשבים ועלים ומשטחת אותם באמצעות החזה שלה ומקורה. הקן מוסווה היטב בצמחייה הצפופה. הנקבה מטילה 8-10 ביצים, ודוגרת כ-26 יום, והזכר נוהג לספק לנקבה מזון בזמן הדגירה והטיפול באפרוחים. הנקבה מטפלת בעצמה באפרוחים עוד כ-45-50 יום, עד לניצוים הכמעט מושלם. צולל הביצות נחשב לאחד האינדיקטורים החשובים ביותר לתנאי לחות סביבתית. 

 


צילום: אל אנדרסן

האם יצליח לשרוד כנגד כל האיומים? (צילום: אל אנדרסן)

 

איטום מאגרי מים מסכן את הצולל בישראל

גם בישראל הרס ופגיעה מתמשכת בבתי גידול, ולאחרונה גם איטום חלק ממאגרי המים ביריעות פלסטיות – גרמו לירידה דרסטית במספר הדגירות של צולל הביצות, עד להכחדתו של מין זה כמקנן ברוב האתרים בארץ. איטום מאגרי מים ביריעות פלסטיק כדי למנוע חלחול מי קולחין, שיטה שהוחל ביישומה באזורים שונים, הוא ללא ספק הסכנה המוחשית ביותר כיום להצלחת הקינון של צוללי הביצות בישראל.

 

אחד הפתרונות היצירתיים שיאפשר את האיטום, מבלי לסכן את צמחיית הגדות, הוא אטימת חלק מהמאגר תוך השארת חגורה עליונה של גדה חשופה. הדבר יגרום לכך שצמחיית גדות צפופה תוכל לגדול שם היטב, ויביא לרידוד המים לכל תקופת עונת הקינון ולעידוד גדילה טבעית של צמחים צפים. כל אלה חשובים להצלחת הקינון ולהתפשטותו של המין.

 

התייבשות בריכות הדגים, תוך כדי ירידת המפלס בשלב הראשון ופגיעה בקנים, גורמת לכך שהמרחק מהקנים למים גדל והחשיפה לסכנות היא גדולה במיוחד. סכנה נוספת לצולל הביצות ולמינים אחרים מסוגו היא הרס ושרפה של צמחיית גדות, כריתת חישות קנים וייבוש ביצות מקומיות כדי להדביר את היתושים ומזיקים נוספים.
 

חשוב לציין כי הצלחה לא מבוטלת הושגה על ידי רשות הטבע והגנים בהובלת תקנה חדשה בחוק בכנסת על איסור ציד במאגרי שפלת יהודה, וזאת בעקבות מאמצים ומאבקים רבים להצלת הצחראש הלבן וצולל הביצות שנפגעו קשות מציד. ובהקשר זה, צריך לאסור שימוש בכדוריות עופרת שגורמות להרעלות קשות בברווזים שנורו.

 

  • הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון אוקטובר של "טבע הדברים".
  • לכתבות נוספות והנחה מיוחדת על מִנוי שנתי - לחצו כאן

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צולל ביצות (זכר בוגר) מלפנים. הזכר ניכר בניצוי ערמוני מבריק ובעיניים לבנות
צילום: דניאל אוצ'יאטו
הסכנה המוחשית לצוללי הביצות בישראל - מאגר מים אטום עם יריעות פלסטיק
צילום: עזרא חדד
שלט שהוצב ע"י רשות הטבע והגנים על איסור ציד ברווזי במאגרי שפלת יהודה
צילום: עזרא חדד
שני צוללי ביצות (זכר מימין ונקבה משמאל)
צילום: ליאור כסלו
הרס בית גידול מחפר מבצע הרסצומח גדות, סכנה לבית הגידול
צילום: עזרא חדד
בית גידול פעיל של צולל הביצות במחפורת צרעה, המיועד להרס כתוצאה מהקממה מתוכננת של מאגרי שמשון
צילום: עזרא חדד
מומלצים