נתניהו רוצה לשנות דיני לחימה בעולם. זה אפשרי?

זילברשץ הסבירה כי "דיני המלחמה הינם דינים שהתפתחו במאה ה-19 וקיבלו עיגון באמנות מסוף המאה ה-19 ואילך. הפיתוח גדול שלהם היה לאחר מלחמת העולם השנייה, באמנת ז'נבה הרביעית שנחתמה ב-1949". אמנות ז'נבה מפרטות את ההגנה על לוחמים ואזרחים וכן דינים הקשורים לשטחים מוחזקים.

הפצצה בעזה. מי הפרשן? (צילום: AP) 

"התפתחות נוספת היתה גם ב-1977, אז התקבלו שני פרוטוקולים משלימים לארבע אמנות ז'נבה, כאשר כל אחד מהם השלים את ארבעתן מהיבט אחר.

 הפרוטוקול הראשון השלים את כולן בנושא של סכסוכים בינלאומיים והשני הרחיב את ארבעתן בנושא של סכסוכים פנימיים", הסבירה.

לדברי זילברשץ, האמנות והתיקונים יוצאים מנקודת הנחה שמדובר בעיקר במלחמות בין מדינות ולעתים במלחמות פנימיות בתוך המדינה, בין גורמים הנמצאים בתוכה. "אין בכל המכלול הזה מענה לשימוש בכוח נגד מתקפת טרור והוא לא מטפל בשום צורה במה שניתן לעשות לאחר שפגעו במגדלי התאומים, למשל".

בנוסף, בפרוטוקולים ובאמנות אין מענה למקרה שבו יוצא מחבל מתאבד מרצועת

עזה. "אנחנו לא יודעים מה לעשות עם זה. זה לא מוגדר וכך מנסים לפרשן את האמנות בדרך שתיתן מענה למציאות. ואז נשאלת השאלה מיהו הפרשן הנכון: בג"ץ, בית הדין בהאג או ריצ'רד גולדסטון".

לשאלת ynet האם ניתן לשנות את דיני המלחמה, השיבה זילברשץ: "הדין הבינלאומי הוא האמנות. צריכה להיות הסכמה רחבה של מדינות כדי ליצור דינים חדשים. מדינות העולם המערבי הנאור, שחלקן סובלות מטרור וחלקן טרם חשו את האיום הזה על בשרן, צריכות להיות מספיק הגונות ואחראיות כדי לעזור למדינות מוכות הטרור למגר אותו".