איימי וויינהאוס, מאחורייך
עד שתוציא איימי וויינהאוס את אלבומה הבא, מגיעה עוד טוענת לכתר: פאלומה פיית', בעבר שוליית קוסמים, צובעת את המוזיקה השחורה של וויינהאוס בגוונים והשפעות חדשות. חפשו אותה בסרטו החדש של טרי גיליאם
לפני שלושה שבועות סיפר נשיא חברת התקליטים שלה, "איילנד", דרקוס ביז, ששמע שתי הקלטות דוגמה משירי האלבום שלה ש"הפילו אותו", ואמר שסביר כי אלבומה הבא, השלישי, ייצא במהלך 2010. ווינהאוס בילתה את מרבית השנה המסתיימת באי הקריבי סנטה לוצ'יה, שם נחה, נגמלה, והחלה בכתיבת שירים חדשים. אביה, בינתיים, הפך למעורב בקידום הקצאת תרומות ומשאבים ממשלתיים באנגליה לטובת גמילה מקראק למשתמשים מחוסרי אמצעים.
פיית'. השפעות של שירלי באסי (צילומים: Gettyimages)
ווינהאוס עצמה, זמרת הפופ הבולטת של העשור מצדו המזרחי של האוקיינוס האטלנטי, התעמקה מאז שיבתה לאנגליה בעניינים עסקיים: היא הקימה לייבל משלה , "Lioness Records", בעיקר מתוך רצון לקדם את הקריירה של קרובת משפחתה בת ה-13, דיון ברומפילד, שהוציאה בו אלבום בכורה לפני שלושה שבועות.
בינתיים, עד שנזכה לשירים חדשים ממנה, הצל הענק שהטיל אלבומה הקודם, "Back To Black" משלהי 2006, ממשיך להאפיל על זמרות בריטיות חדשות. חלקן מובילות עצמן, או מובלות על ידי הצוותים סביבן, לפסוע בנתיבים שהוכחו כמאוד מתגמלים עבור וויינהאוס. אחרי דאפי ואדל הנהדרות מגיעה זמרת "פוסט ווינהאוס" נוספת, ולמרבה השמחה גם לה יש מה להציע בזכות עצמה.
וויינהאוס. זמרת הפופ הבולטת מצדו המזרחי של האוקיינוס האטלנטי
אלבום הבכורה של פאלומה פיית' סוגר את שלישיית הצמרת של אלבומי הפופ האנגלים המוצלחים של השנה, לצד אלו של ליטל בוטס ודיזי רסקאל. הוא נקרא "Do You Want The Truth Or Something Beautiful" ושיר הנושא המצוין אכן בוחן יפה את החתירה לאמת וליופי: האם שווה להיאבק ולהשיג את השתיים, או להסתפק רק באחת. זו בלדה גרנדיוזית שכמו שירים אחרים באלבום מהדהדת הן לזמרות הפופ הגדולות משנות השישים, במקרה של פיית' בעיקר לשירלי באסי, והן לאופן המודרני בו המפיק העילוי מארק רונסון תירגם את עולמן הישן עבור ווינהאוס.
להבדיל מווינהאוס, הגברת פיית' לא גדלה בעיקר על השראות שחורות, מגוספל וסול עד להיפ-הופ. היא מביאה גם צבעוניות, דרמה ופאתוס מאזורים אחרים. בחלק מהמקומות נכתב שאביה ספרדי ואמה אנגליה, והפלא ופלא, במקומות אחרים טוענים ההפך. בעיתונים מסוימים היא מוזכרת כבת 25, ובאתרים אחרים כבת 29. קצת משונה להיתקל במידע כה בסיסי וכה שונה בעידן הזה של הצפת מידע אינסופית, אבל מה שחשוב יותר מהאמת, היא הדרך בה פיית' מטפלת ביופי.
דאפי. עוד זמרת "פוסט וויינהאוס"
אחרי שהשיגה תואר במחול מודרני ואחד נוסף באמנות, הופיעה בלהקת קברט, בלהקות קאברים וכשולייה של קוסמים. פיית' מפתחת עתה במקביל גם קריירת משחק. היא משתתפת , בין השאר, בסרטו החדש של טרי גיליאם, "The Imaginarium of Dr. Parnassus".
כזמרת, היא משתמשת ברקע הלטיני שלה כדי ליצור תדמית ועולם ויזואלי עשירים בצבע ובהשפעת תרבויות מגוונות. יש לה יכולת לכתיבת טקסטים מרתקים, ויש לה קול מצוין. בעתיד אולי תוכל לוותר על האימוץ המובהק מדי של כמה מניירות וויינהאוסיות: לפעמים פיית' מאנפפת מדי, מתיילדת מדי, ומאמצת חזק מדי את סגנון ההגשה של קודמתה. אבל גם כך פיית' העמידה אסופת לחנים מצוינת, גם אם הלהיט הגדול עד כה מהאלבום, "Stone Cold Sober", הוא אחד החלשים שבה.
קצת לא הוגן להתייחס לכישרון ברור כמו פאלומה פיית' אך ורק לפי הסרגל של וויינהאוס, אבל זה לא בהכרח מעיד על בעייתיות אצל פיית', כמו על עוצמת הכישרון, הנוכחות והכריזמה של וויינהאוס, שמשפיעה גם כשהיא אילמת. וכמו דאפי ואדל, גם פאלומה פיית' תהפוך, עם עוד שירים מעולים ועם הזמן, לשם שיעמוד עצמאית בשנים הבאות. ועד כמה טובים שירי הפופ שלה? יהיה לגמרי מספק אם האלבום הבא של וויינהאוס יכלול שירים ברמה של "Smoke And Mirrors", "ניו יורק", "Stargazer" ו-"Play On".
