כבר לא יכולתי לזוז: כך רזיתי 50 קילו בשנה
חגית בר און, פרויקטורית בת 33 מת"א, הגיעה למשקל של 141 קילו עד שהחליטה שדי - ובנתה לה דיאטה נוחה, שהיא אפילו נהנית ממנה. מה בתפריט של חגית, וכמה היא שוקלת היום?
למה שמנתי
זה התחיל בילדות, באכילה רגשית. בכל משבר או מצב רוח רע פניתי למתוקים ולפחמימות. תמיד אהבתי בצקים, וברגע שאני מתחילה – אני לא יכולה להפסיק. פחמימות זה "חבר מביא חבר": כל ביס גורר אחריו עוד ביס. הייתי אוכלת בעיקר בשעות הערב ובסופי שבוע, בבית, כשאף אחד לא רואה.
איך הגעתי להחלטה לרזות
במשקל של 141 ק"ג כבר אי אפשר לזוז, אי אפשר לנשום. הגעתי למצב של סוכרת גבולית מסוג 2, ונבהלתי. אי אפשר היה לשבת לידי באוטובוס. לא נכנסתי לכיסא בקולנוע או בתיאטרון. סבלתי מכאבי ברכיים. עם כל נפילת סוכר התנהגתי בתוקפנות כלפי הסובבים אותי. חשתי שהאוכל שולט בי.
"הגעתי למצב של סוכרת גבולית מסוג 2". חגית לפני הדיאטה (צילום: דן לב)
הדיאטה שלי
ביקרתי במשך השנים אצל לא מעט דיאטניות, אבל מירי בלקין שינתה לי את החיים. התחברתי אליה מאוד והרגשתי שהיא מבינה אותי (היא עצמה רזתה 30 ק"ג). על פי שיטתה, לא אוכלים פחמימות אחרי 17:00. יש לכך שתי סיבות: אחר הצהריים כמות האינסולין בגוף פוחתת והגוף מתקשה לעכל את המאכלים שמכילים הרבה סוכר (פחמימות). בנוסף, כשלא אוכלים פחמימות בערב, אין בולמוסים.
התפריט בנוי כך: ארבע פרוסות לחם קל. בצהריים כוס פחמימות (תפוחי אדמה, פסטה, אורז), מנה בשרית וירקות. בערב גבינות, ביצה קשה וסלט גדול. וגם שני תפוחים ליום. בחורף אני מכינה לעצמי מרק עוף עם ירקות שאינם פחמימתיים. ממש לא מרגישים מסכנים.
הספורט היחיד שאני עושה הוא הליכה ברגל ממקום למקום. כל הסידורים שלי בעיר נעשים ברגל, וכמובן, אני הולכת לעבודה וחוזרת ממנה ברגל - מרחק של ארבעה ק"מ לכל כיוון.
להפתעתי, לא חוויתי משברים. ברגע שהפסקתי לצרוך סוכר ופחמימות, הגוף שלי לא רעב כל הזמן ולא דורש את זה. אני המומה מזה שאין לי בולמוסים. אני מודה שבחודשיים הראשונים היה לי קצת קשה, אבל אחר כך זה זרם.
מחמאות מכל עבר. חגית עכשיו (צילום: דן לב)
התוצאות
זו הפעם הראשונה בחיים שאני מרגישה טוב ואפילו נהנית מתהליך ההרזיה. אני לא חושבת כל הזמן על אוכל. כל הגישה שלי לאכול השתנתה. בתוך 13 חודשים רזיתי 50 ק"ג. קל לי לנשום, אני הולכת ולא מדדה, כאבי הברכיים נעלמו, בדיקות הדם תקינות, ואני לא מתנשפת מכל תזוזה, מסוגלת לשרוך נעליים. עכשיו אפשר לשבת לידי באוטובוס, ואני יושבת בכיף בקולנוע ובתיאטרון. אני חשה ערנית, חופשייה ושולטת באוכל, אני נחמדה כלפי הסובבים אותי - ואני מקבלת מחמאות מכל עבר!
כללי הברזל שלי
1. לא אוכלת פחמימות אחרי 17:00.
2. נמנעת מסוכר.
3. נמצאת במסגרת תזונתית ששומרת עלי.
4. צועדת לכל מקום ברגל.
5. מבשלת בבית ומקפידה על כמות השמן ולא צורכת מזון מעובד.
6. מתמודדת עם הרגשות שלי באמצעות דיבור עם חברים וקרובים,
או כתיבה בפורום, ולא באמצעות זלילה.
7. לא מכניסה אויבים הביתה, לא מבשלת אותם ולא אופה אותם.
8. באירועים בוחרת רק מאכלים לא שמנים, וליד המזנון ממלאת צלחת רק פעם אחת.
לפנייה לכתב/ת 
