הם אוהבים אחד את השניה, אבל איפה הסקס?

אחד הדברים שיכולים לעורר בי התרגשות עד דמעות הוא מראה של זוג מבוגר באמת שמתנהל בעצלתיים כשהוא מחובק או אוחז ידיים. בדרך כלל אני שמה לב לזוגות כאלה כשאני בחו"ל, משוטטת בשלווה במקומות פסטורליים. תוך כדי התבוננות בהם אני מנסה לבנות להם סיפור מסגרת ולנחש את סודה של הזוגיות הקרובה שלהם, שנמשכת שנים רבות.

מתברר שהדמעות עולות לא רק לי. באחת מנסיעותיי ליעד מרוחק הייתי צריכה להמתין 12 שעות לטיסת ההמשך. יחד איתי טס גם בחור ישראלי צעיר שנאלץ אף הוא להמתין, והחלטנו לצאת ולשוטט ביחד בעיר. עברנו ליד חוף ים וראינו זוג מבוגר בסביבות גיל 70 ואולי יותר פוסע יד ביד לאורך החוף. אותו בחור צעיר אמר בעיניים דומעות שהוא מקווה שיגיע לזוגיות כזו כשיהיה בגילם. אני הינהנתי בהסכמה.

הצניחה שלה  

את האישה שנכנסה לחדרי ראיתי עוד קודם לכן כשהגיעה שלובת זרועות עם בעלה למרפאה הגינקולוגית שלי. הם התיישבו וחיכו בסבלנות שאקרא לה. כשהגיע תורה, היא נכנסה לבד. היא בסך הכל בריאה, קצת לחץ דם, קצת שומנים בדם, מטופלת תרופתית ומרגישה היטב. היא באה לבדיקה שגרתית. היא מקפידה לבצע בדיקה כללית ובדיקה גינקולוגית אחת לשנה.

אמרתי לה שראיתי אותה נכנסת עם בעלה ושיתפתי אותה בהתרגשות שאוחזת אותי בכל פעם שאני רואה זוגות מבוגרים

 שמצליחים ללכת מחובקים למרות השנים הרבות שהם חיים בצוותא. היא סיפרה על אהבה גדולה ועל ויתורים גדולים לא פחות למען הבית ולמען המשפחה. היא סיפרה שהם למדו לשוחח זה עם זה ושהדרך לא תמיד הייתה קלה. היא למדה מה מותר ומה אסור להגיד וממה להימנע, כדי לא ליצור מתחים ומריבות מיותרים.

הוא מצידו גרם לה להרגיש שהיא מלכת הבית, הפוסקת האחרונה, ותמיד ידע לחלוק לה מחמאות ומעת לעת גם להעניק לה מתנות משמחות. הם עדיין מצליחים לנסוע לחו"ל ביחד. הקצב לא מה שהיה פעם, אך ההנאה גדולה. הילדים שלהם גרים בקרבתם, והקשרים המשפחתיים נעימים.

היה נעים לשוחח איתה, ונראה היה שיש לי מה ללמוד ממנה על שימור הזוגיות. עם זאת, היא לא הגיעה כדי ללמד אותי הלכות אישה בגבר אלא כדי להיבדק, ואני נאלצתי להשאיר את השאלות הנוספות שלי להזדמנות אחרת, או כך לפחות חשבתי באותו הרגע.

ביקשתי ממנה להתפשט ולעלות על "כס המלכות‭,"‬ קרי כיסא הבדיקה שלי. עזרתי לה להתמקם בכיסא. בבדיקה גינקולוגית אנחנו בודקים את אזור הפות, את דופנות הנרתיק, את צוואר הרחם, את הרחם ואת השחלות. כשהתבוננתי באזור הפות ראיתי את שלפוחית השתן שלה מבצבצת דרך פתח הנרתיק. מעבר לכך הרחם היה תקין, וגם האולטרסאונד לא הדגים בעיה מיוחדת אחרת. ביקשתי ממנה להתלבש.

צניחת שלפוחית גורמת פעמים רבות להפרעות במתן שתן, לאי-נוחות בהליכה ולקושי בקיום יחסי מין. היא התלבשה והתיישבה מולי. אמרתי שראיתי צניחה של שלפוחית השתן ושאלתי אם אין לה הפרעות במתן שתן. היא סיפרה שכבר כמה שנים היא סובלת מבריחת שתן ומדחיפות במתן שתן. היא התביישה לשוחח על זה עם רופא המשפחה או עם רופא הנשים שלה.

ביקשתי את רשותה לשאול אותה שאלה שאולי תביך אותה מעט. היא הביטה עליי, ממתינה לשאלתי. אמרתי לה שאחרי ששיתפה אותי בזוגיות שלה, רציתי לדעת אם חיי המין שלהם לא נפגעו כתוצאה מצניחת השלפוחית.

יש הבדל בין מטופלים שבאים אליי לטיפול מיני, שבו המנדט הטיפולי שלי הוא חיי המין שלהם, לבין מטופלים שמגיעים לטיפול גינקולוגי, שבו המנדט שלי הוא הבעיות הגינקולוגיות והמיילדותיות שלהם. לטעמי, יש חשיבות לעזור תמיד גם בתחום המיני, מאחר שהוא חלק חשוב בחיים של כולנו. אני מאמינה שיש להתייחס לנושא כאל חלק מהבריאות הבסיסית, אבל צריך כמובן לבקש את רשות המטופל לגעת בו.

הלב שלו  

עכשיו הגיע תורה של הפציינטית שלי להזיל דמעות. היא סיפרה שכבר כמה שנים הם אינם מקיימים יחסי מין. בעלה עבר אירוע לב, ומאז הם לא מעזים לעשות סקס. אמרתי לה שבדרך כלל אין כל בעיה לקיים יחסי מין אחרי אירוע לבבי. מבחינת מאמץ פיזי, יחסי מין הם שווי ערך לטיפוס של קומה או שתיים. אם בעלה מסוגל לעלות במדרגות, אין בעיה לקיים פעילות מינית. היא ענתה שהוא מקבל כמה תרופות, אך מקפיד על ביצוע פעילות גופנית יומיומית.

שאלתי אותה איך היו הקרבה הגופנית ויחסי המין ביניהם לפני התקף הלב שלו. היא אמרה שהם היו מהנים מאוד. היא ויתרה עליהם כי פחדה שיש לו בעיה תפקודית ולא רצתה לפגוע בו. אז הם לא דיברו על זה ולא עשו את זה. חשבתי לעצמי שעצוב שאנשים מוכנים לוותר על הנאה, על קרבה ועל אינטימיות בגלל בושה. הם מקיימים יחסי מין, אבל לא מדברים עליהם. הם מפסיקים לקיים יחסי מין ומתעלמים מכך שאי פעם נהנו מהם.

שיתפתי אותה במחשבות שלי. היא אמרה שאינה מעזה לדבר איתו. אמרתי לה שמאחר שהוא ממתין לה מחוץ לחדרי אפשר לקרוא לו ולשתף גם אותו. צניחת השלפוחית שלה מפריעה ליחסי המין, והלב שלו גורם להם להימנע ממין. ביקשתי את רשותה לקרוא לו ולשתף אותו בהחלטות הרפואיות הקשורות בה ולשוחח גם על יחסי המין שלהם. לאחר היסוס קל היא הסכימה.

יצאתי לקרוא לו. הוא לא לגמרי הבין מדוע עליו להיכנס לחדרי - הרי מעולם לא היה מעורב בתחום הגינקולוגי של אשתו - אבל לא סירב. התחלתי לדבר תחילה על צניחת השלפוחית של אשתו. הסברתי על האפשרות של כריתת רחם נרתיקית ותיקון קירות הנרתיק. הניתוח ישפר את בעיות הטלת השתן, אמרתי. הוספתי שצניחת שלפוחית מפריעה גם ליחסי מין, והבנתי שזה זמן מה שאין להם חיי מין.

שאלתי אם הוא חושש לקיים יחסי מין. הוא שיתף אותי בחרדות שהתעוררו בו אחרי התקף הלב שעבר. הוא לא בטוח שמותר לו לקיים יחסי מין. הסברתי לו, כפי שהסברתי לה דקה לפני כן, שאין כל מניעה לכך, בעיקר אם הוא מבצע פעילות גופנית סדירה. אמרתי לו שלעיתים אחרי התקף לב יש הפרעות בתפקוד המיני. ביקשתי את רשימת התרופות שלו ולאחר

 עיון בה אמרתי שלא תהיה בעיה להשתמש בתרופה לשיפור הזקפה.

קבענו תאריך לניתוח כריתת רחם לאישה, והוא עבר בקלות. היא חזרה לתפקוד מלא אחרי חודש. שלפוחית השתן לא הציקה לה יותר. לאחר חודש היא באה לביקורת. הנרתיק היה תקין, ונתתי לה קרם הורמונלי שישפר את תפקוד הנרתיק ואת ברכת הדרך גם לקיום יחסי מין. ביקשתי שידווחו לי על התקדמותם אחרי חודש. לאחר כשבועיים הם שבו אליי, והוא ביקש במבוכה כלשהי עזרה לזקפה.

הוא קיבל טיפול תרופתי, ואני קיבלתי זר פרחים. עוד פעם הזלתי דמעה.

גם בגיל מבוגר יש רצון ליחסי מין. החינוך והבושה מונעים מאנשים רבים לשוחח על הבעיות המיניות שלהם, אף שהם מקיימים יחסי מין שנים רבות. פעמים רבות הבעיה המינית ניתנת לפתרון רפואי קל יחסית, אך חוסר הידיעה מונע נגישות לפתרון הזה. כמעט לאחר כל מצב רפואי ניתן לחזור לתפקוד מיני. תפקוד מיני משפר את מצב הרוח ואת שמחת החיים. ואילו שמחת חיים משפרת את איכות החיים ומאריכה אותם.

הכותבת היא מומחית לרפואת נשים ומיילדות, סקסולוגית ופסיכותרפיסטית, מנהלת המרפאה לטיפול מיני בי"ח בילינסון