הגבול הדק שבין אהבה לקנאה

כשהורמונים משתוללים, הם יכולים להשתולל לכל כיוון. מחקר ישראלי, שראה אור בכתב העת Biological Psychiatry, מצא כי ההורמון אוקסיטוצין, הידוע בכינויו "הורמון האהבה" ומשפיע על התנהגויות כמו אמון, אמפתיה ונדיבות, משפיע גם על התנהגויות מסוג אחר לגמרי כמו קנאה ושמחה לאיד.

"בעקבות הממצאים אנחנו מניחים כי ההורמון קשור להעצמת רגשות חברתיים באופן כללי", אומרת ד"ר סימון שמאי צורי מאוניברסיטת חיפה, עורכת המחקר. "אם הסיטואציה היא חיובית ההורמון יחזק התנהגויות פרו-סוציאליות ואם הסיטואציה היא שלילית, ההורמון יחזק את הרגשות השליליים".

האוקסיטוצין הוא הורמון המשתחרר באופן טבעי בגוף במהלך לידה ובעת קיום יחסי מין. מחקרי עבר כבר הראו כי נבדקים ששאפו את הצורה הסינטטית של ההורמון גילו רמות גבוהות יותר של רגשות אלטרואיסטים וההנחה היא כי להורמון חלק חשוב ביצירת קשר בין בני אדם, המבוסס על אמפתיה וחיבה.

במחקרים קודמים גילתה ד"ר שמאי צורי כי עכברי מעבדה ששואפים את ההורמון מביעים רמות גבוהות יותר של אגרסיביות ולאחרונה ביקשה לבדוק האם ההורמון משפיע גם על רגשות חברתיים שליליים.

משחק השאיפות

במחקר הנוכחי השתתפו 56 נבדקים – חלקם שאפו את ההורמון הסינטטי וחלקם קיבלו פלסיבו (תרופת דמה). הנבדקים התבקשו לשחק במשחק מזל יחד עם מתחרה אחר, מבלי שידעו כי הם בעצם משחקים נגד מחשב.

כל נבדק התבקש לבחור באחת מבין שלוש דלתות וזכה בסכום הכסף שהסתתר מאחורי הדלת שבה בחר. מדי פעם הרוויח הנבדק פחות כסף מהמתחרה ומדי פעם הרוויח יותר ממנו, מה שיצר את התנאים להיווצרות רגשות קנאה או שמחה לאיד.

מהממצאים עולה כי הנבדקים ששאפו את ההורמון הסינטטי גילו רמות גבוהות יותר של קנאה כאשר "המתחרה" שמולם זכה ביותר כסף מהם ודיווחו על רמות גבוהות יותר של שמחה לאיד כאשר הם זכו ביותר כסף.

ממצא מעניין נוסף הוא שברגע שהמשחק הסתיים, לא דיווחו יותר הנבדקים לגבי רגשות כאלה – מה שאומר שהרגשות השליליים הועצמו רק במהלך המשחק. "בעקבות הממצאים הקודמים של ניסויים עם אוקסיטוצין החלו לחקור את השימוש בהורמון כתרופה בהפרעות שונות כמו אוטיזם. ממצאי המחקר הנוכחי מראים כי צריך לבדוק גם את ההשלכות הלא רצויות שלו לפני שממשיכים הלאה", סיכמה ד"ר שמאי צורי.