שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צו הריסה למערה: הקרב על ירושלים עובר לוולג'ה
    על אדמות הכפר מתוכננת לקום בקרוב שכונה יהודית חדשה, "גבעת יעל" שמה, ו-14 אלף יחידות דיור יצמחו על הגבעה הטרשית שבין ירושלים לבית לחם. לאחרונה קיבל עבד אל-פתח עבד רבו תזכורת לצו ההריסה למערה שבה הוא חי מילדות, אבל הוא לא יוותר בקלות: "בעלי האדמות חיים, אסור לבנות כאן"

    על זמן שאול: השבוע סיירו אנשי תכנון ישראלים סביב מערתו של עבד אל-פתח עבד רבו בכפר אל-וולג'ה, כדי להתרשם מהאזור, שבו מיועדת לקום שכונה יהודית חדשה של ירושלים. עבד רבו, בן 48 ואב לעשרה ילדים, התבונן בהם והתחיל להבין שאחרי שנים של איומים, המערה שבה הוא מתגורר, שכבר חמש שנים תלוי מעליה צו הריסה - נמצאת בסכנה ממשית. "גבעת יעל" הוא שמה של השכונה בת 14 אלף יחידות הדיור, שכדי לאפשר את הקמתה דורשות ממנו הרשויות לצאת מביתו.

     

    עבד רבו ומשפחתו במערה: "כאן תקום ההתנחלות הגדולה בירושלים"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    אל-וולג'ה נמצא מדרום-מערב לירושלים, בין העיר לבית לחם. ב-1949 נכבש הכפר על ידי ישראל ותושביו גורשו ממנו. הם הקימו את כפרם מחדש על גבעה סמוכה, תחילה תחת שלטון ירדני ולאחר 1967, תחת שלטון המינהל האזרחי. הכפר סופח לישראל סופית יחד עם שכונות מזרח ירושלים, ב-1980.

     

    בשטח הכפר מיועדת כבר שנים לקום השכונה היהודית גבעת יעל - שהפלסטינים רואים בה התנחלות לכל דבר, כמו הר חומה שממזרח לה, שבנייתה בסוף שנות ה-90 לוותה במחאה פלסטינית חריפה. לטענת התושבים, הבנייה באזור נועדה לשרת את המטרה הישראלית, ליצור רצף טריטוריאלי יהודי מירושלים עד גוש עציון. יש לציין כי כדי שניתן יהיה להתחיל בבניית השכונה, התוכנית עדיין טעונה את אישורה של הוועדה המחוזית לתכנון, והיא טרם הוגשה אליה. מוערך כי היזמים יגישו את התוכנית לאישור בתקופה הקרובה.


    מהווה מטרד עבור ישראל? עבד רבו במערה (צילום: רויטרס)

     

    עבד רבו מספר כי נולד וגדל במערה. הוריו עברו מאז לגור בדירה במחנה פליטים בבית לחם. הוא מתגורר כעת במערה עם משפחתו, בין היתר כדי לבסס את חזקתו על שטח של כ-20 דונם על הגבעה הטרשית, שלדבריו שייך למשפחה.

     

    את צו ההריסה הראשון למערה קיבל כבר לפני חמש שנים, אך מאז לא קרה הרבה. בניית השכונה התעכבה במהלך השנים - אך לאחרונה החלו בעירייה לקדם אותה, ואושרה התוכנית לבנות את יחידות הדיור, המיועדות ל-45 אלף איש, וכן מרכז מסחרי ומרכז ספורט. צו תזכורת נוסף נשלח לעבד רבו בדצמבר האחרון, בו הוא נדרש בתוקף להתפנות.

     

    עוד לפני הצו האחרון, מספר עבד רבו, פירקו הרשויות שלוש פעמים את האוהל שהקים בקרבת המערה. "אני מהווה מטרד עבור ישראל", הוא אומר, וכופר בזכותה לבנות על שטח הכפר: "הבעלים של אדמות הכפר נמצאים כאן וחיים. הם הבעלים החוקיים, ואסור לבנות כאן".

     

    אולם עיריית ירושלים אינה מקבלת את טענת הבעלות הפלסטינית, ומסרבת לדרישת תושבי הכפר להפוך את 95 בתיהם לחוקיים. 

    מאיר מרגלית, חבר מועצת העיר מטעם מרצ, אומר כי הכפר פשוט ייעלם עם הקמת השכונה. הוא מוסיף כי בגלל הקמת השכונה, הפלסטינים החיים בכפר לא מקבלים תעודות זהות ישראליות, על אף טענת העירייה שמדובר בשטח השיפוט של ירושלים.

     

    יועץ עיריית ירושלים לענייני מזרח העיר, יקיר שגב, דחה בתוקף את הטענות שמדובר בהתנחלות על שטח פלסטיני: "זוהי לא התנחלות אלא שכונה בגבולותיה המוניציפאליים של ירושלים. ניתנו להם צווי בית משפט, מאחר והמבנים נבנו כנגד החוק. זה לא עניין פוליטי".

     

    בהכנת הידיעה השתתף רונן מדזיני
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עבד רבו במערתו
    צילום: רויטרס
    מרגלית. הכפר פשוט ייעלם
    מומלצים