שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ילדים זה שמחה, אבל לאן נעלם הסקס?
    שלושה אנשים הגיעו לטיפול באותו יום: זוג ואישה, כולם בתחילת שנות ה‭40-‬ לחייהם. הזוג נשוי באושר, אבל לא מקיים יחסי מין. האישה דתייה, רווקה, רוצה להרות מתרומת זרע. לסקסולוגית של "זמנים בריאים" מטרה משולשת: שיהיו להם גם מיניות, גם זוגיות וגם הורות

    אחד ממכריי הדתיים סיפר לי על פרשת השבוע שעבר. הפרשה עסקה בשרה, שלעת בלותה הייתה לה עדנה ובגיל מופלג ילדה את יצחק. הפרשה הזו מתקשרת הן לתחום עיסוקי כגינקולוגית בתחום הפוריות והילודה והן להתמחותי בתחום הסקסולוגיה והפסיכותרפיה.

     

    אנו, העוסקים ברפואה, מנסים למתוח את גבולות יכולת הפוריות לגילאים מבוגרים ולאפשר לאנשים החפצים בפרי בטן להגשים את חלומם להיות הורים. הורות לקראת העשור החמישי בחיים כבר אינה מראה נדיר כל כך. הרפואה רוצה לפרוץ גבולות פיזיולוגיים, ותורת הנפש מתווכחת איתה על האופציה הזו.

     

    מה המשמעות של הורות בגיל מבוגר ומה השפעותיה על הילד שגדל עם הורים מבוגרים, שספק אם ילוו אותו בחלקים חשובים של חייו כמו בר-מצווה, צבא וחתונה? אין לי תשובה חד-משמעית לגבי מה נכון ומה לא נכון, אבל אין לי ספק שיש בארץ לחץ רב להורות, אולי יותר מאשר במקומות אחרים בעולם.

     

    משולש עם צלע אחת 

    בשני המקרים הבאים לא מדובר בהורות בגיל המאוחר מאוד, אלא בהורות בתחילת שנות ה‭.40-‬ זוג הגיע אליי למעקב הריון. שניהם דיברו בהתרגשות רבה על ההריון ועל הלידה הצפויה. הם נשואים כבר כמה שנים, סיפרו, וההריון הושג אחרי

     טיפולי הפריה. הסיבה להפריית המבחנה היא בעיות בקיום יחסי המין. שאלתי אותם אם ניסו לפתור את הבעיות בדרך אחרת, והם ענו שיש להם יחסים טובים והם נהנים ומסתפקים במה שיש.

     

    באופן מפתיע, ואולי לא, הגיעה אליי באותו היום אישה כבת ‭,40‬ רווקה דתייה, ששיתפה אותי ברצונה בילד. היא משכילה ונאה ועדיין לא מצאה שידוך הולם. השחלות שלה משדרות לה תחושת מצוקה, וחלון הפוריות שלה הולך ונסגר. היא, כמובן, לא קיימה מעולם יחסי מין, וגם לא היה לה מגע קרוב עם גבר. היו לה מערכות זוגיות קצרות מאוד, שבסופן השידוך נפסל, על ידיה או על ידיו.

     

    האישה הדתייה סיקרנה אותי. היא באה מחברה שדואגת לצאן מרעיתה ומשתדלת למצוא לצאצאיה שידוכים מתאימים בגיל צעיר יחסית. הלחץ לנישואים חזק וצפוף. היא נראתה טוב והייתה מטופחת ומשכילה, אולי משכילה מדי. אולי זה הגורם לכך שלא מצאה שידוך הולם, חשבתי. גם היא חשבה שאולי ההשכלה הגבוהה שלה מרתיעה. אולי גם הגיל.

     

    תהיתי אם חשבה על גברים מבוגרים יותר, גרושים או אלמנים עם ילדים. היא סיפרה שלאחרונה נפגשה עם אחד כזה, אבל הוא לא היה מעוניין. כששאלתי למה, התברר שהיא בדקה בנוקשות את התאמתם הדתית. הם לא הסכימו על דברים קלים, לא מהותיים, אבל היא התעקשה והתווכחה, והוא הרים ידיים.

     

    אמרתי לה שאני מרגישה שהיא נוקשה ולא מתפשרת. שיש לה הרגלים מסוימים, ומבחינתה כל בן זוג פוטנציאלי צריך ליישר איתה קו, ולא להפך. היא לא הייתה משוכנעת שאני צודקת, ואני לא התעקשתי. בסופו של דבר נתתי לה את האינפורמציה הנדרשת כדי להרות מתרומת זרע ושלחתי אותה לבדיקות הפוריות הנדרשות לפני שתתחיל בתהליך הכניסה להריון.

     

    גם הזוג וגם האישה השאירו אותי מהורהרת, ואולי גם מוטרדת. כל אחד מסיבה אחרת. בשני המקרים רציתי בשבילם יותר מאשר הם רצו לעצמם, חיים שלמים יותר. אבל, אמרתי לעצמי, אולי מה שהוא שלם בשבילך אינו שלם בשבילם? ובכל זאת, המשכתי להתפלמס עם עצמי, האם מיניות, זוגיות והורות הן לא השלם שאליו שואפים כולם? אולי לא, עניתי לעצמי בחוסר השלמה.

     

    או נסיך או כלום  

    הזוג הראשון המשיך במעקב הריון. הם היו מאושרים מאוד, תמיד באו מוכנים עם שאלות ושמחו בכל אולטרסאונד שביצעו ובכל תוצאות בדיקה תקינות שקיבלו. הם חיכו להורות מתוך זוגיות טובה ודאגה ואחריות הדדית.

     

    הבתולה היפה חזרה עם בדיקות שהיו תקינות. היא הייתה מאוד תכליתית לגבי התהליכים הטכניים שהיא צריכה לעבור. אני, לעומת זאת, ניסיתי לגרור אותה לתהליכים רגשיים, שחשבתי שהיא מסרבת לגעת בהם. המנדט שקיבלתי אמנם היה לעסוק בהריון שלה, אבל אני ביקשתי ממנה מנדט גם לתהליכים אחרים, שלדעתי היא, כמו כל אחת שמעוניינת בתרומת זרע, צריכה לעבור.

     

    ביקשתי לדעת יותר על עולמה. המשפחה שלה, היא סיפרה, נאורה ותומכת ומוכנה לקבל את הצעד הלא שגרתי בחברה שלה. שאלתי על יחסיה החברתיים. היא אמרה שאינה בקשר עם בנות המחזור שלה, כיוון שאיבדה עניין והיא אולי מתקשה משום שלכולן יש כבר משפחה וילדים. גם הקשרים שלה במקום העבודה מעטים. רוב האנשים שם אינם עונים על הקריטריונים שלה, היא אמרה.

     

    התבוננתי בה בתשומת לב. היא נראתה טוב, אבל משהו הפריע לי. לא הצלחתי להבין מה. אולי זה סגנון הלבוש השמרני שלה? התבוננתי בה היטב שוב וקלטתי שכל שערה אצלה במקומה, צבע החגורה מתאים בדיוק לצבע הנעליים ולצבע התיק, ואפילו לצבע רצועת השעון. גם התנועות שלה היו מדודות ומדויקות. היא שידרה השתדלות – השתדלות רבה מדי.

     

    האסימון נפל לי. שאלתי אותה אם היא עונה לקריטריונים של עצמה. היא ענתה לי ברצינות תהומית שהרף שהיא מציבה לעצמה כל פעם עולה, בין אם מדובר בדתיות שלה, בעבודה שלה ואפילו בכמות הספורט שהיא עושה. אמרתי לה שכאשר אתלט מגיע לתחרות, הוא יודע שבסופה יש תוצאה, עם או בלי מדליה. המרוץ נגמר, ואחריו יש מרוץ חדש. אבל היא כל הזמן במרוץ שלא נגמר ושאין בו מדליות, כי אין קו סיום. היא תמיד מרחיקה את קו הסיום, ועל ידי כך גם את האפשרות לקבל מדליה. אני מניחה שגם עם הגברים המצב דומה. אם יש לו תואר ראשון, היא רוצה מישהו עם דוקטורט; אם הוא מתפלל רק בסופי שבוע, היא רוצה שהוא יגיע לבית הכנסת לכל תפילת שחרית; אם הוא רווק, היא רוצה מישהו שכבר הקים משפחה; ועוד כהנה וכהנה מקצים ושיפורים.

     

    היא חייכה כאילו גם לה נפל איזשהו אסימון. ואז אמרה בקול מהורהר: "כלומר, מה שאת אומרת לי הוא שאני מרחיקה אותם ולא שאין לי הזדמנויות אמיתיות‭"?‬ אמרתי לה שלמרבה הצער אין הרבה נסיכים, וסוסים זה לא כל כך מודרני, וכשאני חושבת על כך – אפילו הנסיך שהעיר את היפהפייה הנמה נפצע מהשיחים שהיה צריך לעבור עד שהגיע לנסיכה שלו. מוסר ההשכל הוא שאפילו לנסיכים יש שריטות. ולגבי הנסיכה, אנחנו הרי יודעים שהיא נדקרה על ידי פלך לפני שנרדמה‭...‬

     

    ביקשתי ממנה שתיזום כמה פגישות עם גברים, ונשוחח עליהן לפני שתגזור את דינם ואת דינה לפרישות. חשבתי שהשלם שלה עם ילד לא יהיה שלם באמת ועלול להיות מאוד נוקשה ותובעני. חשבתי שכדאי שתנסה ליצור זוגיות, תוך הדרכה ותוך ויתור על הנוקשות כלפי עצמה וכלפי זולתה. חשבתי שהורות כמו זו שהיא יכולה להציע לא תגדל ילד מאושר ושמח בחלקו.

     

    הזוג שלי ילד בלידה קלה וטובה וחזר אליי לביקורת אחרי הלידה. הם הביאו את התוצרת המקסימה שלהם והיו מלאי אהבה זה כלפי זה וכלפי התינוק. בדקתי את האישה, ובסיום הבדיקה לא התאפקתי ושאלתי אם הם אינם

     

    רוצים בכל זאת שאעזור להם בבעיה המינית שלהם. הם חיבקו זה את זו ואמרו שהם שלמים לגמרי באהבה שלהם ובדרך

     שבה הם מיישמים אותה. הם נראו כל כך שלמים ושמחים בחלקם, שהבנתי שיש הרבה צורות של שלם.

     

    ושרה הקשישה עם אברהם הזקן - האם הם חיו בשלמות? נראה שכן. והייתה גם הגר שהוסיפה טעם, אולי טעם לפגם. והיה גם יצחק. האם הוא מייצג את הילדים העקודים להורים מבוגרים?

     

    יש בעולמנו המודרני צורות שונות של משפחה והורות. לאנשים יש זכות לבחור את התא המשפחתי שלהם, את הגיל שבו יקימו אותו וגם את הצורה שבה יביאו ילדים לתא המשפחתי הזה. אנשים גם מפרקים תאים משפחתיים. למבוגרים יש זכות החלטה ויכולת לקחת אחריות, אבל לתולדה של ההחלטות האלה, כלומר לילדים, אין זכויות אלא חובה להתמודד עם ההחלטות שקיבלו הוריהם. נדמה שלא תמיד בוחנים מספיק את ההשפעות על הילדים ואת ההתמודדויות שמטילים עליהם. 

     

    הכותבת היא מומחית לרפואת נשים ומיילדות, סקסולוגית ופסיכותרפיסטית, מנהלת המרפאה לטיפול מיני בי"ח בילינסון

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הורות לא חייבת להרוס את יחסי המין
    צילום: index open
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים