איך מבודדים את הלא מודע במוח
70 שנה אחרי מותו של אבי הפסיכואנליזה, טוענים חוקרים מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב שהצליחו לשים את האצבע על התפישה הלא מודעת, ואף לאפיין את הפעילות המוחית שעומדת מאחוריה. "אתה מסתובב בעולם וקולט הרבה מאוד גירויים מסביב, אבל רק לחלקם הקטן אתה מודע"
כאשר פרסם זיגמונד פרויד את ספרו "פשר החלומות", הוא הכריז על גילוי מרעיש בדבר מבנה הנפש האנושית: לטענתו, בבסיסם של חיי הנפש, מתחת לרובד הדק של המודעות, יש עולם מלא של מחשבות, משאלות ודחפים לא מודעים.
פרויד טען שהליכי מחשבה מסובכים מתרחשים באדם מבלי לעורר את תודעתו. אך מכיוון שהם לא מודעים, לא ניתן לזהות אותם באופן ישיר, אלא רק להסיק את קיומם על סמך ההשפעה שלהם על מחשבות מודעות – כמו בדוגמה הפרוידיאנית המוכרת: החלום.
ynet מדע: כל הכתבות על ציר הזמן
מושג הלא מודע של פרויד חולל מהפכה תרבותית ושינה את האופן שבו אנו תופשים את נפש האדם. אך 70 שנה אחרי מותו של אבי הפסיכואנליזה, קיומו ומהותו של הלא מודע הם נושאים שנויים במחלוקת בין הפסיכולוגים. כעת, טוענים חוקרים מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב שהצליחו לשים את האצבע על התפישה הלא מודעת, ואף לאפיין את הפעילות המוחית שעומדת מאחוריה.
המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי Journal of Cognitive Neuroscience, מבוסס על עבודת הדוקטורט של מוטי סלטי, יחד עם ד"ר דומיניק לאמי ופרופ' יאיר בר חיים מאוניברסיטת תל אביב. כמו פסיכולוגים קוגניטיביים אחרים, סלטי מדגיש שהלא-מודע שבו עוסק מחקרו אינו זהה למושג שמזוהה עם תורתו של פרויד. "אנחנו לא מדברים על לא מודע עם טראומות ודחפים, אלא על תפישה לא מודעת. אתה מסתובב בעולם וקולט הרבה מאוד גירויים מסביב, אבל רק לחלקם הקטן אתה מודע".
האפשרות להציג מסרים תת-ספיים המשפיעים על הקולט מבלי שהוא מודע לקיומם התגלתה כבר לפני כמאה שנה, ובמשך השנים אף עוררה תיאוריות קונספירציה מגוונות. בשנים האחרונות, התרחבו המחקרים בנושא קליטה לא מודעת – כמו קליטת דימויים ויזואליים המוצגים לפרק זמן קצר מדי כדי להיקלט בתודעה. כך למשל, מחקר שפורסם לא מזמן על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית טען שחשיפה סמויה לדגל הלאום מעודדת באופן לא מודע הצבעה למפלגות מרכז.
עוד ב"הידען": מכרז בינלאומי להקמת קרנות השקעה בתחום מדעי החיים
במחקרם החדש, סלטי ושותפיו ביקשו לבודד את הפעילות המוחית המתרחשת בזמן תפישה מודעת, ולהבדיל אותה מהפעילות המתרחשת בזמן תפישה לא מודעת. לשם כך, הם חשפו את משתתפי הניסוי לדימוי ויזואלי של ריבוע המופיע באזור על מסך המחשב, וזיהו את המקרים שבהם הם ראו את הריבוע מבלי להיות מודעים לכך.
במצבים כאלה, הנבדקים אמרו שלא ראו שום צורה, אך כשביקשו מהם לנסות לנחש איפה הצורה הופיעה, הם הצליחו לעשות כן בחלק משמעותי מהמקרים. "מתוך המקרים שהנבדק אמר שהוא לא ראה, ב-50% מהמקרים הוא מצליח בכל זאת לנחש", אומר סלטי. "זה מראה שהתבצע עיבוד, אבל הוא לא מודע".
בעודם משיבים על השאלות, הנבדקים היו מחוברים למכשיר EEG (אלקטרואנצפלוגרף) המודד את הפעילות החשמלית במוח. באופן זה, הם ניסו לבדוק באיזה שלב מתרחשת המודעות. "מה שהתוצאות מראות הוא שמודעות קורית יחסית מאוחר בתפישה, כמעט חצי שנייה אחרי שנחשפים לגירוי נהיים מודעים לו", אומר סלטי.
עוד ב"הידען": מתכוננים לשיגור המעבורת אטלנטיס למשימה STS-129
לדבריו, הממצאים רומזים שכאשר יש לנו תחושה שרצינו לבצע פעולה מסוימת, תחושת הרצון באה לעתים אחרי שהפעולה כבר בוצעה. "ברמה הפילוסופית, זה מעלה שאלות לגבי הרצון. אם אתה מודע לגירוי בשלב כל כך מאוחר, כבר אחרי שאתה נותן תגובה, זה מעלה שאלות לגבי מה זה בעצם רצון. ברמה האישית, זה מטריד".
לפנייה לכתב/ת 
