שתף קטע נבחר

רוצים את השפנפנה שלכם בסגול?

למה מכל הנשים החזקות והמצליחות בעולם, נבחרה דווקא מנכ"לית פלייבוי להתארח בכנס על מיתוג? ידוע שסקס מוכר, אבל האם זה שווה את המחיר?

בפעם הראשונה שהתבשרתי כי יו"ר ומנכ"לית פלייבוי לשעבר כריסטי הפנר נבחרה להתארח בכנס של "סלקום", התקוממתי. בהמשך, הפך הכעס למועקה. מבחינת מנכ"ל החברה הכנס מהווה "אבן דרך בביסוס מעמדה כמובילה בתחום האינטרנט הנייד", אך עבורי הייתה זו עוד מכה, עוד מהמורה בדרך למאבק העיקש לקידום מעמד האשה בישראל.

 

הדרך לקידום מעמד האשה קשה ואיטית. במידה מסוימת היא גם סיזיפית, ולא בגלל שאין לה תכלית, אלא שעם כל התקדמות יש גם נסיגה. הבעיה הרצינית ביותר של נשים בישראל טמונה מחד בתפיסות המסורתיות המושרשות כאן ומאידך בהיעדר מהלך חינוכי, כלכלי ופוליטי רדיקלי שיעקור נורמות אלו מן השורש.

 

בתוך מארג עדין זה, מבקשת חברה מכובדת, חזקה ומובילה כמו סלקום, להעניק תואר של אורחת כבוד ובתוך כך גם לגיטימציה ליו"ר ומנכ"לית פלייבוי לשעבר, ומזמינה אותה להרצות על בניית מותג, ועל כך אני יותר מתמהה.

 

אין ספק שיהיה לה מה ללמד אותנו. הרי לא בכדי הפך "פלייבוי" מירחון פורנוגרפי של גברים לתעשייה משגשגת, המגלגלת תחת ידה מיליארדים וחולשת על אתר אינטרנטי מצליח, ערוץ טלוויזיה מסחרי ופעילות חובקת עולם. בראיונות עמה התגלתה הפנר כאינטליגנטית להפליא, רהוטה, מצליחה, ליברלית, אפילו פמיניסטית הדוגלת בקידום נשים לתפקידי ניהול.

 

על אף כל אלה ודווקא בגללם, יש למחות נגד השתתפותה בכנס, כי אי אפשר להתעלם מהארגון שאותו היא ממתגת; באתר החברה כתוב כי "חברת פלייבוי אנטרפרייזס עוסקת בפיתוח והפצת תכנים למבוגרים ברחבי העולם". זהו תאור עמום, שאינו מציג את המציאות בצורה ברורה. אם נעמיד דברים על דיוקם, פלייבוי הוא ארגון שמזמן חורג מגבולות האירוטיקה ומקבע נשים זה עשרות שנים כאובייקט מיני, כשעשוע זול להמונים. המותג החזק הזה נבנה בעמל רב על גבן של אלפי נערות ונשים שהוצגו כבובות בחלון ראווה של גברים שטופי זימה.

 

למרבה הצער, מי שהצילה את הארגון מהתמוטטות כלכלית ועזרה לייצב אותו נגד כל המתחרים שקמו לו במרוצת השנים היא דווקא אשה. לצערי נשים לא תמיד פועלות לטובת נשים. הפנר טוענת שהיא מעוניינת בקידומן של נשים ועובדה שהיא כאשה שימשה 20 שנים כמנכ"ל ורבות מעובדות הארגון הן נשים. היא אפילו עושה דבר או שניים שיש בהם תועלת חברתית, כמו להילחם עבור חופש העיתונות. ניתן להבין איך זה עוזר לפלייבוי, אולם העובדה שהפנר מצאה את הדרך ליישב את ערכיה הליברליים עם עולם גברי שוביניסטי חולה, לא הופכת את העניין לכשר.

 

העירום ואזני השפנפנה אינם יכולים לתרום ליצירת עולם שוויוני שמכבד נשים. והעובדה שהפנר היא אשה מרשימה וכריזמטית רק מעצימה את האבסורד בכך שהיא משמשת מודל ומופת לצעירים וצעירות של היום, ומשדרת את המסר הסמוי שיש סיכוי להצליח בעולמם של הגברים, אם רק נקפיד על כללי המשחק.

 

למה מכל הנשים החזקות והמצליחות בעולם נבחרה דווקא היא? מה עומד מאחורי הגימיק השיווקי הזה ועל חשבון מי הבדיחה? ידוע שסקס מוכר, אבל האם זה שווה את המחיר? האם מישהו בצמרת החברה הקדיש מחשבה, ולו הקטנה ביותר, לתחושת הנשים המשתתפות בכנס, שייאלצו להאזין לנציגת פלייבוי?

 

ואת מנכ"ל סלקום המתגאה במיצובה כחברה מובילה המעצבת דעת קהל, יש לשאול: האם אלו הערכים שאתה מנחיל לצעירים שמחוברים למכשיר הסלולרי כמו אוויר לנשימה? האם עצרת לחשוב כמה כוח יש לחברה, וכמה עולמות אפשר לבנות או לחרב כהרף עין באמצעות שרביט הקסם שלך?

 

נראה כי אף אחד לא חשב לעומק וברגישות המתבקשת. למה להיות כבדים? בואו ניקח הכל בקלות, בבדיחות הדעת. ככלות הכל, מדובר רק בעסקים, ובעסקים כמו בעסקים, המטרה מקדשת את כל האמצעים. סקס מוכר. זו עובדה. הרבה יותר קל לשווק את הכנס עם הפרובוקציה של כריסטי הפנר מלהשקיע מחשבה במרצה מארגון ראוי שאולי גם י/תשאיר את מאזיניו  עם תחושת התעלות, ולא עם תחושת מבוכה.

 

ד"ר יעל יצחקי, מנכ"ל מרכז "נטע" ומרצה בחוג לניהול באוניברסיטת תל אביב בנושא גברים ונשים בעולם העבודה והניהול.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
סקס מוכר
צילום: ג'ודי בן יוד
יעל יצחקי
צילום: ג'ודי בן יוד
מומלצים