"איראן נתנה לאיי שלמה 200 אלף? לא נציע יותר"

האם ישראל תתחרה באיראן על קולות המדינות הקטנות באו"ם? "ידידות לא קונים בכסף", אמר הבוקר (יום א') מיכאל רונן, שגריר ישראל באיי שלמה, בעקבות הפרסום ב"ידיעות אחרונות", לפיו "קנתה" איראן את קולה של המדינה באו"ם תמורת סכום זעום של 200 אלף דולר. רונן הדגיש: "אנחנו מציעים ידידות ארוכה ועזרה הומניטארית, לא טרייד אין".

על פי דיווחים שהגיעו למשרד החוץ, מרחיבה איראן את השפעתה במדינות האוקיאנוס השקט. איי שלמה, מדינה אקזוטית זעירה, נחשבה עד לאחרונה לידידה של ישראל, אולם שינתה את מדיניותה האוהדת לאחר קבלת הסיוע מאיראן. בתגובה נשלחה לאזור סגניתו של רונן, גילי שריר, כדי להביע את מחאת ישראל.  

העצרת הכללית של האו"ם. "ישראל לא תקנה קולות בכסף" (צילום: AFP)

רונן, שגריר שאינו תושב ואחראי על מדינות הפסיפיק, מסביר בשיחה עם ynet כי "ישראל פועלת רבות בטיפוח היחסים בינה לבין מדינות האזור. אנחנו לא מאמינים בהתניות ולא מציעים סיוע וכסף כדי שיתמכו בנו. אנחנו מציעים בעיקר סיוע הומניטרי, כדי להבהיר שאנחנו כוח חיובי באזור".

על הפיתויים המוצעים למדינות הקטנות, כדי לזכות בתמיכתן, אומר רונן: "תמיד יהיו מאמצים של מדינות להשיג את תמיכת המדינות הקטנות, באמצעות חיזורים נקודתיים ופיתויים. איראן זכתה בתמיכתה של איי שלמה לטובת 200 אלף דולר. אני לא אציע 250 אלף דולר, כדי להפוך את ההחלטה. ישראל לא קונה תמיכה בכסף".

"איי שלמה", מסביר רונן, "מעולם לא הייתה חלק מגוש מדינות שתומכות בישראל, היא לא הייתה נגדנו אבל היא נמנעה או נעדרה בהצבעות. לישראל יש גם המון ידידים באיי שלמה, גם בתקשורת, גם במגזר הציבורי, אך אנו לא נאיים עליהם שנסיר את תמיכתנו בהם. הציבור באיי שלמה והתקשורת, שמתנגדים לחיבור עם איראן, יעשו זאת והממשלה המקומית תשלם את המחיר בדעת הקהל".

"קניית השפעה קיימת מזמן"

לדברי דורי גולד, שגריר ישראל לאו"ם לשעבר, מתן טובת הנאה בתמורה להשפעה מדינית היא שיטה נהוגה במקומות רבים בעולם. "הנטייה לקנות השפעה על ידי הזרמת כספים או טובות הנאה אחרות קיימת באו"ם שנים רבות. כשיוון רצתה להיבחר למועצת הביטחון, היא הזמינה את השגרירים באו"ם ונשותיהם לשוט באונייה בים התיכון. אני סירבתי, אולם נציגים רבים ניצלו את ההזמנה".

מקרה נוסף שמזכיר גולד, הוא תכנית "נפט תמורת מזון" בעיראק, שיועדה לאפשר לעיראקים למכור נפט בתמורה למצרכים חיוניים. "חברות רבות ניצלו את התכנית כדי למכור מוצרים נוספים לעיראק, תוך פברוק חשבוניות. פקידים רבים באו"ם קיבלו שוחד בתמורה להקלות".

הפתרון, סבור גולד, הוא פיקוח הדוק על הפעילות של האו"ם. "הארגון יודע היטב כיצד להגן על עצמו מביקורת ולכן נדרש פיקוח חיצוני של גוף חזק, שיבקר, ידווח ויפעל".

באשר ליחסים עם איי שלמה, טוען גולד כי ישראל נדרשת למהלך דיפלומטי שאותו לא עשתה שנים רבות - ביקור אישיות ישראלית בכירה גם במדינות הקטנות הללו. "באופן מסורתי, שרי החוץ של ישראל לא משקיעים אנרגיות רבות מחוץ לאירופה ולארצות הברית. האישיות הבכירה האחרונה שהגיעה לאוקיאנוס השקט היה חיים הרצוג, כשהיה נשיא. כמו כן, יש לשלב ידיים עם מדינות נוספות בעלות השפעה באוקיינוס השקט כמו אוסטרליה וצרפת, המתנגדות גם הן להשפעה האיראנית הגוברת באזור".