עובד בחברה קורסת? הקדם תרופה למכה
התעוררתם בוקר אחד וגיליתם שמקום העבודה נקלע לקשיים כלכליים. לא פוטרתם, אבל המשכורת הפסיקה להגיע, ההפרשות לפנסיה לא מועברות והחשש מפשיטת רגל שתותיר אתכם חסרי כל הולך וגובר. חשוב לדעת: גם בשעת משבר, לעובד יש זכויות. מדריך לעובד שרוצה לפרק את החברה
כמעט מדי יום מדווחת התקשורת על עסק נוסף שקרס, נכנס להליכי פשיטת רגל, הקפאת הליכים או כינוס נכסים. במציאות הנוכחית במשק, גם כאשר סימני יציאה מן המשבר מתחילים לבצבץ, מוצאים עצמם לא מעט עובדים בסיטואציה קשה וחמורה: שכרם מולן או לא משולם כלל בחודשים מסוימים, ההפרשות האמורות לעבור לקופות ולקרנות השונות לא מועברות, והם חשופים להפרות מהותיות של חוזה העבודה שלהם. כל זאת, כיוון שהחברה שבה הם עובדים נקלעה לקשיים כלכליים ועומדת בפני קריסה. לעובדים אלה, מסתבר, ישנן זכויות, שלא תמיד הם מודעים להן.
"בפני עובד המצוי בסיטואציה זו עומדות שתי דרכי פעולה עיקריות", מסביר עו"ד שאול ברגרזון, בעל משרד המתמחה בפירוק וכינוס נכסים, אשר נחשב לאחד המפרקים המובילים בישראל. " האחת - הגשת תביעה לשכר ולפיצויי הלנה לביה"ד לעבודה. פרק הזמן שבו תביעה כזו עלולה להימשך הוא עד שלוש שנים. בסופו של תהליך עלול העובד למצוא עצמו עם פסק דין של זכייה, אולם ללא יכולת לממשו באופן מלא, כיוון שהחברה כבר חדלה בינתיים להתקיים או שאין לה יכולת לפרוע את החוב על פי הפס"ד".
"האפשרות השנייה, היא בקשה לפירוק החברה. ככל שהעובד יאסוף יותר מידע על מצבה של החברה ויהיה מתואם עם עובדים נוספים, הוא יוכל לפעול ביתר הצלחה. אם העובד ליקט מספיק חומר ויודע שמצבה של החברה קשה מאוד וקיימת אפשרות ממשית שלא תוכל לפרוע את חובותיה כלפיו, מומלץ כי ייזום, יחד עם העובדים הנוספים (לצורך נשיאה משותפת בנטל ההוצאות) הליך לפירוק החברה".
מהם ההבדלים בין הליך פירוק, הליך פשיטת רגל, כינוס נכסים והקפאת הליכים?
"מטרת הפירוק היא כינוס נכסי החברה, שחרורם מחובות והתחייבויות קודמות, מימושם, וחלוקת תמורתם בין נושי החברה בהתאם לסדרי הקדימויות הקבועים בדין. לצורך ביצוע הליך הפירוק, ממנה בית המשפט לחברה מפרק, הנוטל לידיו את סמכויות הדירקטוריון, ומפעילן לשם פירוקה היעיל והמהיר".
"פשיטת רגל היא הליך משפטי החל על אדם כאשר אין ביכולתו לשלם את חובותיו. מטרת הליך פשיטת רגל הוא להביא לכינוס כל נכסי החייב, לממשם, ולחלק את התמורה בין כל הנושים".
"מטרת כינוס הנכסים הינה לתפוס את הנכס המשועבד ולמכרו לשם פירעון חובות החברה לנושה בעל השעבוד. במקביל להליך הכינוס, ממשיכה החברה לפעול כרגיל, והיא יכולה להמשיך בניהול עסקיה כבעבר".
"לגבי הקפאת הליכים, בית המשפט המחוזי רשאי לתת צו, לפיו במשך תקופה שלא תעלה על 9 חודשים, לא ניתן יהיה להמשיך או לפתוח בשום הליך נגד החברה, אלא ברשות בית המשפט. זאת, במידה דהוגשה לבית המשפט בקשה לפשרה או להסדר, ומתן הצו יסייע לגיבושה או לאישורה של תוכנית שמטרתה להבריא את החברה".
עו"ד נעמי לנדאו, בעלת משרד המתמחה בדיני עבודה, מוסיפה: "'הקפאת הליכים' הנו הליך משפטי המאפשר לחברה לקבל הגנה מפני נושים, מכוח צו שיפוטי. ככל שבית המשפט משתכנע כי קיים סיכוי לשיקומה של החברה, הוא ייתן צו כזה, לפרק זמן מוגבל. משמעות הצו הנה, כי כל ההליכים נגד החברה המתנהלים בערכאות שונות מוקפאים ולא ניתן לפתוח כנגד החברה בהליך אזרחי (לרבות אי יכולת להגיש תביעה לבית הדין לעבודה), כל עוד הצו בתוקף".
"החברה מצדה אינה רשאית לשלם כל חוב ללא אישור בית המשפט. באופן טבעי, ככל שהעובדים סבורים כי אין לחברה סיכויי הצלה כלשהם, הם יתנגדו לצו הקפאת ההליכים על מנת שהחברה תפורק והם יקבלו לפחות חלק מחובם מהביטוח הלאומי. לעומת זאת, אם העובדים סבורים כי בדרך של הקפאת הליכים ניתן להציל את החברה ולהביא לכך שתוכל לשלם להם את מלוא הסכום המגיע להם, או סכומים גבוהים יותר מאלה שניתן לקבל מהמוסד לביטוח לאומי, האינטרס הברור במקרה זה הוא כי יסכימו למהלך. ברור גם כי אם העובדים צופים שניתן להציל את החברה ולשמר את מקום עבודתם גם לעתיד, יהיה זה שיקול מרכזי מצדם, להסכים למתן צו זה".
איך מגישים בקשה לפירוק החברה?
"בקשה לפירוק החברה מוגשת לבית המשפט המחוזי", מסבירה עו"ד לנדאו. "קודם להגשת הבקשה יש לשלוח לחברה דרישת חוב, ואם זו לא נענית תוך 21 יום, ניתן להגיש את הבקשה. העלויות של הגשת בקשה כזו הנן כ-5,000 שקל (כולל אגרות לבית המשפט ולכונס הנכסים הרשמי ופרסום מודעות בשני עיתונים)".
"אם יגיע בית המשפט הדן בבקשה למסקנה כי החברה אינה יכולה לעמוד בחובותיה, ייתן צו פירוק לחברה וימנה מפרק. תוך 6 חודשים מיום מתן צו הפירוק על העובדים להגיש דרישות חוב, ולאחר בדיקתן מועברות הדרישות שאושרו למוסד לביטוח הלאומי".
לכמה כסף זכאי כל עובד?
"כל עובד שתביעתו אושרה זכאי לקבל מן המוסד לביטוח לאומי סך מקסימלי שגובהו ברוטו 13 פעמים השכר הממוצע במשק (כיום – 105,664 שקל). זאת, בגין שכר עבודה, פדיון חופשה, הודעה מוקדמת, ביגוד, משכורת י"ג, דמי חגים, נסיעות, דמי הבראה ופיצויי פיטורים. החזרי הוצאות, כגון אחזקת טלפון או רכב - לא מוכרים. בנוסף לסכום זה, המוסד לביטוח לאומי יעביר לקופת גמל או לביטוח מנהלים סכומים שהמעביד לא הפריש כמתחייב מהסכם העבודה או על פי חוק. זאת, עד פעמיים השכר הממוצע במשק (כיום - 16,256 שקל). לצורך העברה זו יש לגרום לכך שקופת הגמל הרלבנטית תגיש בעצמה דרישת חוב למפרק".
"מעבר לסכומים האמורים, ניצב העובד בשורה אחת עם כלל הנושים של החברה (למעט סך של 21,000 שקל המגיעים לו בדין קדימה לפני הנושים האחרים). כלומר: אם קופת החברה ריקה, הסכומים שיקבל העובד הנם מן הביטוח הלאומי בלבד, בנוסף למכתבי שחרור לקופות האישיות בהן נצברו לו הפרשות במהלך עבודתו. אם קיימים בקופת החברה סכומים כלשהם, הרי שמעבר לסכום בדין קדימה, מצבו של העובד זהה לזה של הנושים האחרים".
מה ההליכים שצפויים לעובד מיום שהוגשה בקשת פירוק כנגד החברה בה הועסק?
עו"ד שאול ברגרזון: "לאחר שניתן צו לפירוק או לפשיטת רגל ומונה מפרק או מנהל מיוחד, על העובד הזכאי לגמלה להגיש תביעתו לנאמן בפשיטת רגל או למפרק התאגיד (לא למוסד לביטוח לאומי)". תביעת החוב נערכת על גבי טופס ייעודי של המוסד לביטוח לאומי ואליו יש לצרף מסמכים המאמתים את תביעת החוב:
א. שלושה תלושי משכורת אחרונים ממקום העבודה.
ב. מסמך המעיד על גובה סכומי פיצויי הפיטורים העומדים לזכות העובד בקופת גמל נכון למועד הפסקת עבודתו.
ג. אסמכתאות לרצף בעבודה.
ד. אישור מהבנק של העובד או המחאה מבוטלת (מקור) לאימות פרטי בעלי החשבון.
"כמו כן מומלץ לצרף כל מסמך אחר היכול לתמוך בתביעת החוב של העובד, למשל: תצהיר במסגרתו מפורטים עובדות ונתונים שלא פורטו בטופס תביעת החוב, אליו יצורפו מסמכים נוספים רלבנטיים להוכחת תביעת החוב. למשל: מכתב פיטורין".
"את הטפסים יש להגיש לבעל תפקיד או לכונס הנכסים הרשמי בתוך שישה חודשים מיום מתן צו הפירוק. לאחר מועד זה, לא ניתן להגיש תביעת חוב כנגד החברה. המשמעות היא אובדן כל אפשרות לדרוש את הכספים המגיעים לעובד!"
עו"ד שאול ברגרזון: "לאחר שהמפרק או הנאמן אישרו את התביעה של העובד, עליהם להעבירה למוסד לביטוח לאומי, לתחום ביטוח זכויות עובדים בפירוק או בפשיטת רגל, יחד עם כל המסמכים שהגיש העובד. החלטת הנאמן או המפרק אינה סופית. למוסד לביטוח לאומי יש את הסמכות לאשר, לדחות או לחלוק על ההחלטה".
"שעה שהמפרק אישר את תביעת החוב של העובד, הזכות לגמלה הינה מוחלטת (בכפוף לסכומים שהחוק לא מאשר), ואין המוסד לביטוח לאומי רשאי שלא להכיר בה או לערער עליה, לרבות לא בטענה שהלכה למעשה התובעים היו קבלנים עצמאיים ולא "עובדים". רק שעה שהחלטת המפרק ניתנה שלא בתום לב או במרמה, קמה למוסד לביטוח לאומי הזכות שלא להכיר בתביעה".
מהמועד בו התקבלו בביטוח הלאומי תביעות חוב מאושרות על ידי בעל תפקיד ועד לתשלום בפועל, עשויות לעבור מספר שבועות או חודשים. הגמלה נשלחת אל העובד בהמחאה בנקאית אך ורק לחשבון הבנק שלו. ניתן לבקש מהמוסד לביטוח לאומי שהתשלום יגיע באמצעות המחאה לכתובת ביתו של העובד. הגמלה אינה ניתנת להעברה או לעיקול.
מהסכום שמאושר לעובד מנוכה מס הכנסה, תשלומים לביטוח לאומי ומס בריאות. הגמלה בגין חוב פיצויים פטורה מתשלום ביטוח לאומי, מס בריאות ומתשלום מס הכנסה עד התקרה הקבועה בתקנות מס הכנסה. לאחר תום השנה בה שולמה הגמלה רשאי העובד לפנות למס הכנסה, לבצע תיאום מס ולבקש החזרים בגין תשלומי מס שנוכו ביתר מן הגמלה על ידי המוסד לביטוח לאומי.
