ביקור-רטרו: Dune 2
היה זה המשחק שהתחיל את ז'אנר האסטרטגיה בזמן אמת וריתק דור גיימרים שלם. שי זלדיס עושה כבוד לחולית 2
בשנת 1992 הרחוקה, משחקי אסטרטגיה היו במקרה הטוב משחקים בתורות בשליטה איטית עם המקלדת, ובמקרה האחר, פשוט משחקים כמו שח-מט שלא הציעו תוכן אמיתי.
חברה קטנה ולא מוכרת בשם Westwood Studios, החלה בו שינוי שהקיף את כל תעשיית המשחקים, ובעצם ביסס בעצמה סוגה חדשה לחלוטין: אסטרטגיה בזמן אמת. למפתחת הצעירה עם רקע במשחקי הרפתקה, תפקידים ואסטרטגיה בתורות (סדרת Battle Tech: The Crescent Hawk זה שלהם, למי שיצא לו לתת לו כמה שעות) היו רעיונות חדשים לגמרי לגבי הדרך שבה אמורים לשחק, ו-Dune 2 היה צעד ראשון נועז.
המשחק מבוסס על סדרת ספרי המד"ב המצוינת של פרנק הרברט, ובבקשה אל תבלבלו את מה שהוא כתב, עם מה שהבן שלו סחט ממנה בשנים אחרי המוות של אביו ובשם הסדרה שלו. בעולם העתידני שהוא תיאר, האנושות התפשטה ברחבי הגלקסיה, ונסגה למבנה חברתי מונארכי ימי-ביניימי, בו על כל פלנטה שולט בית אצילים, ובתי האצילים השונים מתחרים זה בזה על משאבים בכל מני דרכים עקלקלות.
- עוד ב-games: מידע חדש נחשף על Splinter Cell Conviction
במרכז הפוליטיקה עומד אראקיס, חולית, כוכב לכת שמהווה את המקור היחיד ל-Spice, סם טבעי שהוא לא רק מאריך תוחלת חיים ומעכב הזדקנות, הוא גם המטבע העיקרי של האימפריה הבין-גלקטית והדרך היחידה לשיוט ספינות חלל במהירות מעל מהירות האור.
כשלכוכב החשוב מושלכים שלושה בתי אצולה מתחרים (וזה כבר לפי המשחק, כי בספרים זה לא בדיוק עבד ככה): ההארקונן האכזריים והיעילים, האטראידס האציליים והאורדוס התככנים, הפלנטה הופכת לשדה קרב בעצימות הולכת וגדלה בין הכוחות השונים.
המציא את הגלגלת
בין התכונות החדשות שהציג הממשק של Dune 2 היה השימוש בעכבר. אז צעצוע לא נחוץ ושימושי רק למשתמשי חלונות 3.11 המעטים, היום מצחיק לחשוב על מחשב ביתי בלעדיו. עם השימוש בעכבר הגיעה המשחקיות שהיום נראית מוכרת ונדושה: בניית בסיסים, יצירת יחידות, התקדמות בעצי טכנולוגיה (יחודיים לכל אחת משלוש הקבוצות הנלחמות בחולית) ואיסוף משאבים טקטי. אפילו מפת העולם במשחק המדהים הזה היתה אינטראקטיבית, ושחקנים יכלו לבחור את השלב הבא מתוך כמה אפשרויות- בחירה שמשפיעה על תוואי ההתפשטות של הבית שהם משרתים.
את המשחק מלווה פס קול פורץ דרך בפני עצמו, ו-Dune 2 היה אחד המשחקים הראשונים שהשתמש ב-MIDI כדי להעביר פס קול רציף, מתמשך ומולחן היטב שנותן רקע למשחקיות החדשנית בזמנה. כמו האספקטים האחרים של המשחק, לנו פס קול נראה מובן מאליו, אך בתקופה, זה נחשב להשקעה רצינית.
- עוד ב-games: חברת Infinity Ward מחרימה צ'יטרים
עם ההתקדמות במשימות נפתחים בפני כל אחד מהצבאות כלי נשק חדשים ועוצמתיים במיוחד כמו לוחמי ה-Fremen וה-Sonic Tank בצד האטראידס, ה-Devestator המפחיד של ההארקונן ומשגר טילים שהופך יחידות אויב לידידותיות לזמן קצר בצד האורדוס. הגיוון הטקטי מרשים, ולמרות שהיום המשחק מרגיש איטי ומפוקסל, בימים ההם הוא היה סנונית ראשונה ומגניבה לזרם המשחקים שהגיע אחריו.
לא חוזרים לאראקיס
לקסם המקורי של Dune ככל הנראה לא יחזרו בסוגת האסטרטגיה מהרבה סיבות, אך במהלך השנים לא מעט השתדלו לתת למשחק עטיפה רעננה: בשנת 1998 שחררה Westwood גרסה מחודשת לחלונות, אז כבר מערכת ההפעלה השלטת, וקראה לה Dune 2000. אם אתם צעירים מדי בשביל לזכור את Dune 2, מומלץ ליהנות לפחות מהמשחק הזה שעובד לא רע גם במערכות הפעלה נוכחיות. הוא גם מהיר יותר ונוח יותר לשימוש מהגרסה המקורית והארכאית.באופן אישי, אני אשאר עם הזכרונות של שלושים ג'יפים מסכנים חוצים את המפה, כדי לשטוף בסיס אויב (בשישים קליקים של העכבר הישן), ושל התבונה המלאכותית הפרימיטיבי ת שהכניסה יחידות לתוך דרכים ללא מוצא, צוקים או מסלול של תולעת חול. אך Dune 2 מבחינתי עשה את שלו: הוא הצית את הדמיון והראה לתעשייה שלמה את הפוטנציאל של אסטרטגיה בזמן אמיתי, ושל העכבר ככלי שליטה ראשי. שחקני ה-PC (וגם הקונסולות) ירצו או לא, חייבים לו את קיומו של הז'אנר.
לפנייה לכתב/ת 
