כוכב נולד או באזז נולד?
איך היתה נראית תעשיית המוזיקה בישראל ללא "כוכב נולד" והאם נינט היתה מצליחה גם ללא החשיפה הטלוויזיונית, בעידן שבו רשת חברתית מחליפה את מדורת השבט? תימורה לסינגר משחקת ב"מה היה קורה אילו"
במקום לקטר, הבחורה השאפתנית החלה לנסות. בסביבתה הקרובה נינט כבר היתה ידועה ובלטה במקהלה המקומית, בטקסים ובתחרויות האזוריות, אבל היא שאפה לתהילה המונית, והדרך היתה הטלוויזיה. ואכן, באסרטיביות שלה, היא הגיעה לשם: מקום ראשון ב"קולות וצלילים" – התחרות לגילוי כשרונות צעירים של הטלוויזיה החינוכית. זה לא עזר. נינט עדיין לא היתה מפורסמת, גם כאשר זכתה במקום השלישי ב"המלך הבא" – תחרות מוזיקלית של "יס".
עד כאן, מדובר בעובדות אמיתיות. מכאן המציאות מתפצלת לשניים: הראשון אכן התרחש. בשנת 2003 נינט הגיעה לתוכנית טלוויזיה חדשה שנקראה בהתחלה "לא נפסיק לשיר", ואחר כך, תוך אימוץ פורמט של תוכניות דומות בחו"ל, כמו "פופ איידול" ו"אמריקן איידול", התחלף השם שלה ל"כוכב נולד". נינט זכתה במקום הראשון, ומיד הגשימה את חלומה ופרצה לתודעה הקולקטיבית בעוצמות חזקות, שממשיכות לפעול עד היום.
אבל אנחנו בתסריט הראשון, שמנסה לנחש מה היה קורה אלמלא נוצרה "כוכב נולד". האם גם אז נינט היתה נודעת בציבור באופן שבו היא מוכרת גם היום?
השאלה מתחדדת לנוכח העובדה שמאז קיומו הוטחו ב"כוכב נולד", התוכנית והפורמט, טענות שהאשימו אותו, באופן בוטה וחמור, בהרס התרבות הישראלית, או לפחות בניוון שלה. אמרו – ואומרים - עליו שהוא ממחזר יצירה ישנה במקום לעודד יצירה חדשה ומקדש חפיפניקיות ושטחיות, באמצעות קיצורי הדרך שהוא מציע, במקום חריצות ויסודיות, במסלול הארוך, המלא.
נכון, התוכנית מגישה חידושים מקוצרים לשירים מפעם. אבל הצד השני של התופעה הזו הוא גילוי חלק מהאוצרות התרבותיים של המדינה, שלא ידועים לאוזניו של הדור הצעיר, והתייחסות בפריים טיים למוזיקה, דבר שלא נעשה מאז דעיכת "המעגל" של דן שילון ותוכניות אירוח דומות.
יוצר נולד
הטענה על דיכוי היצירה החדשה הופרכה כאשר בעונות האחרונות הבליטו בתוכנית משתתפים שהם בעצמם יוצרים ודרבנו אותם להשמיע את יצירתם המקורית: ג'קו אייזנברג וישראל בר-און, שזכו במקומות הראשונים בשירים מקוריים שלהם, הם דוגמה מובהקת לכך.
יוצרים נוספים שהתגלו בתוכנית הם מאיה רוטמן, מארינה מקסימיליאן בלומין ועוד. כל שם נוסף שהטוקבקים יוסיפו כאן (בצדק) רק יחזק את הטיעון: האשמת התוכנית בזלזול ביצירה החדשה, היא טענה אווילית.
מגוחך לא פחות הטיעון ש"כוכב נולד" השתלט על הפתחים שדרכם אמורים לזרום כוחות חדשים למוזיקה הישראלית. הרי קרן פלס ואריק ברמן, למשל – שניהם יוצרים מיינסטרימיים מובהקים - התפרסמו והצליחו בשנים האחרונות גם בלי שעברו דרך התוכנית.
האמת, הם כבר שייכים לפלטפורמה אחרת (שגם היא מואשמת ברידוד התרבות), בית הספר למוזיקה רימון. אבל גם ההאשמות, כאילו בית הספר הוא פס יצור למוזיקה שאינה הרפתקנית, לא מדויקות. בל נשכח, למשל, את להקת טאטו, שחבריה נפגשו שם, ואחר כך המשיכו לקריירת סולו: ערן צור, אלונה דניאל ויובל מסנר. בנוסף, למדו שם לאורך השנים גם אחינועם ניני, רונית שחר, אתי אנקרי, ואפילו אביב גפן עשה שם סיבוב.
לא הכרחי, לא מיותר
לפני שמפצחים את הדילמה, האם "כוכב נולד" טובה או רעה למוזיקה הישראלית, ראוי לזכור שמדובר בתוכנית בידור, והיא מצוינת בתחומה מבחינת ההשקעה והתוצאה, וגם נעימה לצפייה. נושא התוכנית הוא המוזיקה, אבל מה שמניע אותה הוא התחרות, ובכך היא אינה שונה מתחרויות שבהן מתמודדים פרחי שפים או מעצבי אופנה צעירים.
בחזרה לנינט. האם הייתה הופכת להיות "נינט" אלמלא כוכב נולד? סביר להניח שכן. האמביציה המוכחת שלה לא הייתה מניחה לה לוותר על התנסויות שיקדמו אותה אל המטרה – פרסומה כזמרת וגם כיוצרת. כחובבת זרקורים וכפרפורמרית מצטיינת, היא ודאי הייתה מתנסה בהופעות.
בהתחלה הכריזמה שלה הייתה אולי מתבזבזת על קהל מצומצם, רק כמה חברים ובני משפחה שהיו צופים בה שוב ושוב במקומות קטנים. ייתכן שהייתה נדרשת תקופה ממושכת, בטרם חובב מוזיקה קשוב היה צד אותה באוזניו וכותב עליה בפורום מוזיקה ברשת או בבלוג. כך, דרכו ודרך חבריו, ועם זמינות הרשתות החברתיות, גם דרך החברים של חבריו, היא הייתה פורצת את המעגל המצומצם ונחשפת לקהל חדש. כלומר, כמו במקרים רבים אחרים, היה "כוכב נולד" מוחלף ב"באזז נולד".
אם כך, בשביל מה בעצם צריך את כוכב נולד, כאשר ככל הנראה נינט, וגם שי גבסו, בלומין ורוטמן היו מצליחים כנראה בלעדיה?
התשובה: נינט לא הייתה מרשה לעצמה להוציא את אלבומה החדש, המתרחק כל כך מהמיינסטרים, בשם האמת האמנותית שלה, אלמלא כבר הייתה דמות ידועה. ומהיכן? מ"כוכב נולד", כמובן. ואפשר לומר זאת גם על גבסו והאחרים.
אז מה המסקנה? שעולם עם "כוכב נולד" ועולם בלעדיו הם עולמות שהקצוות שלהם – ההתחלה האלמונית והסוף ההמוני – יכולים להיות זהים. התוכנית הזו אינה מעלה ואינה מורידה, לא הכרחית וגם לא מיותרת, ובוודאי שאין צורך לקלל אותה בהתלהמות, וגם לא לסגוד לה בהתפעמות.
