שתף קטע נבחר

מה גורם לנו לסכן את הכסף שלנו?

מהו הגורם המשפיע על לקיחת סיכונים פיננסיים? מה הקשר בין עישון או השמנה לבין הנטיה שלנו לחסוך? האם יש קשר בין היחס שלנו לסיכונים פיננסיים לבין הנכונות לקבל חיסון כנגד שפעת? ולמה חשוב לדעת מהו הגורם לנטיות שלנו להסתכן? על פסיכולגיה, בריאות והנטיה שלנו לסכן השקעות

מה גורם לאנשים לקחת סיכונים? האם החלטות ההשקעה שלנו או של מנהל התיקים שלנו רציונאליות? האם תכונות חיצוניות או הרגלים מסוימים עשויים להעיד על רמות הסיכון שניטול או על הנטייה שלנו חסוך לעתיד?

 

ניתוח היבטים ותהליכים פסיכולוגים בעולם ההשקעות, היא תופעה ההולכת ומתפתחת בשנים האחרונות. "באקדמיה התחום הזה של פסיכולוגיה נכנס מאד חזק לתחום הכלכלי והפיננסי, רואים את זה בהרבה מחקרים" אומר ד"ר טל שביט, ראש המחלקה למימון בבית הספר למנהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם התקיים השבוע כנס בתחום זה.

 

לדברי שביט הדבר נובע מהצורך לתת מענה ברמה הפרקטית: "יש לקוחות ויש סוחרים ויש אנליסטים וברור שהפסיכולוגיה חשובה, הם נחשפים לדברים שקורים. לאותם אנשים מהפרקטיקה, אין את הכלים להסביר את התופעות השונות. יש הרבה מאד אנשים שמשתמשים במושגים מהפסיכולוגיה - כתבים, אנליסטים ועוד, אך הם לא תמיד מבינים מה המשמעות של זה. חשוב שהם יבינו את המשמעות האמיתית. זה עוזר להבין גם את ההתנהגות של המשקיע וגם את ההתנהגות של השווקים בכלל".

  

מהו הגורם המשפיע על נטיות של אנשים לקחת סיכונים?

מסתבר שישנם לא מעט גורמים המשפיעים על הנטיות שלנו לקחת סיכון. פרופ' דן זכאי מאוניברסיטת ת"א ערך כמה מחקרים בעזרתם הצליח להגדיר כמה גורמים כאלו. גורם אחד כזה הוא המודעות לרמת הסיכון.

 

על פי תוצאות מחקר שביצע פרופ' זכאי מסתבר שקשישים החוצים כביש במעבר חציה מרומזר מסתכנים יותר מאשר אלו שעוברים שלא במעבר חציה. הסיבה לכך היא שאותם זקנים מרגישים בטוחים כשהם עוברים במעבר חציה ולכן הם נוטים להיות פחות זהירים וזאת למרות שישנם סיכונים גם שם.

 

תוצאות המחקר הראו שלעיתים אנשים נוטלים סיכונים למרות שהם כלל לא חשים שהם נוטלים סיכון. "תפיסת הסיכון שלהם אומרת להם שהם נמצאים במצב בטוח", אומר זכאי, "והשאלה היא עד כמה האדם באמת לוקח סיכון אם הוא לא מודע לזה שהוא לוקח סיכון בכלל".

 

גורם נוסף ללקיחת סיכונים הוא ההשפעה של מוקד הקשב הפסיכולוגי. "אדם יכול להיות ממוקד ברמת השאיפות שלו, לדוגמא, אדם שרוצה להשיג 100 אלף שקל כדי לעשות טיול מסביב לעולם. לחילופין, אדם ממוקד ברמת הישרדות, כגון אדם שאומר לעצמו 'אני לא מוכן בשום אופן להגיע למינוס בבנק' וזה מה שמנחה אותו".

 

לדברי זכאי, ניסוי שערך מראה כי אנשים עם אותו סכום כסף ועם אותו מצב כלכלי ייטלו רמות שונות של סיכון בהתאם למה שהם ממוקדים בו: כאשר אדם ממוקד ברמת השאיפות שלו במה שהוא רוצה להשיג (כגון טיול מסביב לעולם), הוא יטה לקחת יותר סיכונים בכסף שיש לו. אחרי שהוא יגיע לסכום שהציב לעצמו הוא יפחית את הסיכון, כי הוא כבר לא רוצה לאבד את מה שהשיג. לעומת זאת, אדם שמוקד הקשב שלו זה הישרדות - פחד מהמינוס, הוא יטה לקחת הרבה פחות סיכונים. "אנו רואים כאן גורם נוסף המשפיע על לקיחת סיכון: במה הקשב של האדם ממוקד - בשאיפה למשהו או בהימנעות מנקודת סיכון".

 

לחץ חברתי - מוכרים בלבד

עוד גורם אותו מציין פרופ' זכאי הוא עד כמה אנחנו עוסקים בנושא שיש לו משמעות של הישרדות לחיים, לקיום של ממש. לדוגמה, מחקר שנעשה על חולים, כאשר נתנו להם אפשרות לבחור אחד משני טיפולים: הראשון יעניק תוחלת חיים ארוכה אך רמת הסיכון בו גבוהה יחסית. השני יעניק תוחלת חיים קצרה אך רמת הסיכון בו קטנה יחסית. התוצאות היו שאנשים העדיפו את הטיפול שמעניק תוחלת חיים קצרה, שכן הם חששו לקחת סיכון הואיל ומדובר בחשש לקיצור חייהם.

 

זכאי מוסיף ומציין גם את הגורם החברתי: "מסתבר שאפילו אדם שמודע לזה שהוא הולך לקחת סיכון והוא לא רוצה לקחת סיכון, יכול למצוא את עצמו בפועל לוקח סיכון בגלל לחץ חברתי.

 

"חייל צעיר שחוזר לסופ"ש הביתה, הוא לא מעוניין לקחת כל סיכון מיותר, אך הלחץ החברתי מעודד אותו לנהוג בשכרות. דוגמה נוספת: יש רמזור אדום במעבר החציה אך פתאום שני אנשים מתחילים לעבור, במקרה זה, גם אנשים אחרים נוטים לעבור.

 

כך, גם בתחום ההשקעות, כשיש פאניקה של מכירות כולם מוכרים בלי לשים לב אם כדאי למכור ואם זה נכון לעשות זאת. וכן בכיוון ההפוך - אם מתחילה אווירה של אופטימיות ושל קניות אתה רואה שכולם נכנסים (לבורסה) למרות שבעצם הם לוקחים סיכונים וזה בדיוק התופעה של לקנות כשזה גבוה מדי ולמכור כשזה נמוך מדי".

 

הדרך לקמפיין מוצלח

למרות שעיקר הגורמים המשפיעים על ההחלטות בנוגע לנטילת סיכונים הם פסיכולוגיים, פרופ' זכאי מציין גם גורם פיזיולוגי-מוחי ולא פסיכולוגי. "יש לנו מנגנונים שמזהירים אותנו לפני סכנות ויכול להיות שכתוצאה מזה שאותם מנגנונים מתכהים, רמת הזהירות יורדת". זכאי מדגים זאת באוכלוסיית הקשישים "הם הרבה פעמים קורבן למעשי נוכלות כספיים. למשל בארה"ב יש סטטיסטיקה שההונאות הכספיות של קשישים זה בהיקפים של מיליארדים".

 

כלומר, כל נטיה של אדם לקחת סיכונים נובעת מאחד הגורמים הללו?

"אם נרצה לסכם, נראה שמאד קשה להבין את המניע של אדם לעשות מעשה מסוכן, זה קרקע למחקר שיצטרך לבחון את כל הגורמים הללו יחד ולהבין את ההשפעה המשותפת שלהם. יש הרבה מאד מצבים שבהם פעולה מסויימת נובעת מכמה גורמים ולא רק מגורם אחד".

 

מה זה בעצם משנה אם הנטיה נובעת מגורם אחד או כמה גורמים?

"יש לזה השלכות, למשל אם מנסים לעשות חינוך או תעמולה נגד לקיחת סיכונים, צריך להבין טוב את כל הגורמים המשפיעים וההשלכות שלהם לפני שמובילים מהלך כזה". לדברי זכאי גופים ממשלתיים ואחרים מנסים להוביל קמפיינים שונים כנגד נטילת סיכונים כגון "רפואה מונעת" או  "הצורך לחסוך לפנסיה" - אם לא תהיה הבנה של אותם גורמים משפיעים בצורה שתינתן להם מענה בקמפיין כזה, סיכויי ההצלחה שלו קטנים.

 

שונאי סיכונים פיננסיים והחיסונים כנגד שפעת

כאמור, קיימים לא מעט מחקרים המנסים לנתח את הסיבות להחלטות השקעה שונות ולנטייה לקחת סיכונים או הנטייה לחסוך. מחקרים נוספים ניסו לבדוק הקבלה בין החלטות אלו בתחום הפיננסי, לבין החלטות בתחומים אחרים בחיים, כגון הבריאות.

 

לדברי ד"ר שוש שהרבני מהמכללה האקדמית עמק יזרעאל, יש קשר הקיים בין הנכונות ליטול סיכונים פיננסיים לבין היבטים בריאותיים. "ישנם גורמים זהים המשפיעים על החלטותינו הן בתחום הפיננסי והן בתחום הבריאותי. מחקר שנערך בארה"ב בשנת 2002 הראה כי חולים אוהבי סיכונים בתחום הפיננסי בחרו בטיפולים הנחשבים מסוכנים יותר, טיפולים שאם יצליחו יחול שיפור משמעותי במצבו של החולה, אך אם ייכשלו - יופיעו אצלם תופעות לוואי קשות ביותר".

 

שהרבני עצמה ביצעה מחקר דומה (ביחד עם פרופ' בן ציון אורי מאונ' בן גוריון, ד"ר גרגורי יום דין מהמכון לחקר הגולן ופרופ' יושירו טוטצואי מאוניברסיטת אוסקה), שבדק את השפעת הגישה לסיכון על המוכנות להתחסן כנגד שפעת. תוצאות המחקר העלו כי אנשים בעלי נטיה גבוהה יותר של שנאת סיכון נטו יותר להתחסן נגד השפעת, בעוד שאוהבי הסיכון נטו שלא להתחסן.

 

ד"ר שהרבני מציינת עוד תופעה ידועה, המכונה "אפקט בטחון היתר",המשפיעה על החלטות הפרטים גם בתחום הפיננסי וגם בתחום הבריאות. לאנשים הסובלים מאפקט יש "אופטימיזם לא מציאותי" המתבטא בנטיה שלהם לחשוב כי ביצועיהם בתחומים שונים, טובים יותר מאשר הביצועים של אחרים מאותה קבוצת יחוס. מחקרים מראים כי הסובלים מהתופעה נוטים לסחור בתדירות גבוהה יותר בבורסה, תוך כדי נטילת סיכונים גדולים יותר. במחקר של ד"ר שהרבני ושותפיה התגלה כי הסובלים מהאפקט, נוטים לא רק לסחור יותר בבורסה, אלא שגם המוכנות שלהם להתחסן נגד שפעת קטנה יותר כיוון שהם מאמינים שהסיכוי שלהם להדבק במחלה קטן מאד ("לי זה לא יקרה").

 

עוד סיבה מדוע לא לעשן

האם ניתן לאפיין אנשים הנוטים להקל ראש בבריאותם, ככאלו האוהבים סיכונים פיננסיים או נוטים שלא לחסוך?בקשר הזה שבין בריאות והחלטות פיננסיות ראוי לציין מחקר נוסף שנערך בארה"ב בשנת 2003 .השערת המחקר הייתה שבקרה או שליטה על משקל הגוף דורשת דחיית סיפוקים וויתורים על תצרוכת מיידית בכדי לזכות בתועלת בריאותית בעתיד. לכן צפוי קשר הפוך בין החיסכון לבין ההשמנה - כלומר, מי שאינו מסוגל לדחות סיפוקים ולכן הוא יטה להשמנה, סביר להניח שהוא גם לא יטה לחסוך לעתיד. תוצאות המחקר הראו, בהתאמה להשערת המחקר, שהחל מאמצע שנות ה-70 שיעורי החיסכון בארה"ב ירדו בשיעור חד בעוד ששיעורי השמנת היתר באוכלוסיה עלו בצורה חדה.

 

עוד מחקר בדק גישה לסיכון בקרב מעשנים וכאלו שאינם מעשנים. במחקר זה נבדקו מעשנים כבדים , מעשנים, מעשנים לשעבר וכאלו שלא עישנו מעולם. התוצאות הראו כי לקבוצת המעשנים יש נטיה גדולה יותר לאהבת סיכון. המעשנים הכבדים הם בעלי הנטיה הגדולה ביותר לקחת סיכונים וזאת לעומת המעשנים לשעבר שהם בעלי רמת שנאת הסיכון הגבוהה ביותר.

 

אז אם מנהל ההשקעות שלי הוא גם שמן וגם מעשן - אני צריך לדאוג?

שהרבני צוחקת. "מובן שלא ניתן לקבוע נחרצות שמי שמעשן בהכרח גם נוטה להסתכנות פיננסית, אולם יחד עם ההסתייגות הזו, מסתבר במחקרים שיש קשר מסוים בין הדברים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איי פי
סוחרים בוול סטריט. מה גורם להם לקחת סיכון?
צילום: איי פי
פרופ' זכאי. תעמולה נגד לקיחת סיכונים
צילום: רונן טופלברג
ד"ר שהרבני. הקשר להתחסנות נגד שפעת
צילום: רונן טופלברג
מומלצים