שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    מבעבעים כשרים: המלצות יין לשנה החדשה

    גם שומרי הכשרות יכולים ליהנות מיין מבעבע נחמד לקראת השנה האזרחית החדשה. שגיא קופר ממליץ על קווה ויינות מבעבעים במחירים סבירים. בפרק הבא: שמפניות

    לצד חידושים בתחום השמפניות, כמו מותגים שמגיעים מחדש או לראשונה לארץ, גם בתחום היינות המבעבעים ויינות הנתזים הכשרים הייתה השנה התעוררות. דווקא השוק דורש יותר ויותר "קווה", ולא כל כך משנה לו אם מדובר בקווה, למברוסקו או ב"קווה למברוסקו", שזאת בכלל הקווה הכי טובה, מסתבר. מן הסתם אין סיבה שגם שומרי הכשרות לא יוכלו ליהנות מיין מבעבע נחמד במחיר סביר, לחגיגת סוף השנה האזרחית. לכבודם אביא פה את רשימת המבעבעים והנתזים הכשרים שיש על המדף, שאינם שמפניה (על כך בטור הבא).

     

    תוצרת הארץ

    תשבי ברוט 2008

    יחד עם חידושים אחרים, כמו ריבות פרי ויין, וחנות קונספט בלונדון, תשבי מחדש גם בגזרת היין ומחזיר את הברוט שלו למדפים. היין המבעבע של היקב, השוכן בין בנימינה לזכרון, הוא אכן יין מבעבע -כלומר כזה שעשוי בשיטה המסורתית, המשמשת גם בשמפן.  תשבי ברוט עשוי מ-100% ענבי פרנץ' קולומבר, והוא נמכר ב-85 שקלים. הוא צעיר, יבש למדי, חד, אבל לא מאוד ארומטי. בפה הבועות עדינות, נחמדות והיין כולו מעביר תחושה קלילה ונעימה. יין לאוכל קל, מתאים ללביבות של חנוכה, אם אתם עדיין בעניין, ואפשר כמובן כשלעצמו, כאפריטיף.

     

    כרמל סלקטד ספרקלינג

    Selected sparkling הוא התוספת האחרונה של יקבי כרמל למשפחת היינות שלהם. זהו יין נתזים קליל ונחמד, קצת מתקתק. המחיר שלו הוא 39 שקלים. מומלץ לשתות אותו קר מאוד. תנו לו לעמוד דקה או שתיים, כי הבעבוע קצת אגרסיבי.

     

    ברוט פרייבט קולקשן בציר 2008

    במחיר של 59 שקלים מקבלים פה יין נתזים מצוין, כזה שעשוי בשיטת שרמט. הבציר האחרון היה עשוי טוב יותר מהראשון, שהיה טיפה מתוק מדי לטעמי האישי. זה יותר מאוזן ונותן פייט יפה לגמלא ברוט של יקבי רמת הגולן.

     

    יקבי רמת הגולן גמלא ברוט

    המחליף של הירדן ברוט הוותיק, הוא המבעבע מסדרת גמלא - סדרת הביניים של היקב. כאן, במחיר של 70 שקלים, תקבלו יין מבעבע NV (ללא סימון שנת בציר), צעיר, שעשוי חציו מענבי שרדונה, וחציו מפינו נואר; ממש כמו בשמפן.

     

    יקבי רמת הגולן בלאן דה בלאן

    המבעבע הישראלי הטוב ביותר, ללא ספק. ויקטור שונפלד, היינן של רמת הגולן, למד את מלאכת עשיית היינות המבעבים בשמפן ממש, בבית ז'קסון, והיין הזה של היקב מוכיח את עצמו שנה אחר שנה. חמש שנים שוהה היין על השמרים, פרק זמן ארוך ביותר (הירדן היה מושהה שלוש שנים "בלבד"), ועכשיו עדיין מסתובב כאן בציר 2001. 110 שקלים לבקבוק, עדיין הקנייה הכשרה הטובה ביותר, כולל היבוא.


    (צילום: abelsock)

     

    תוצרת חוץ

    גם בחזית הזאת יש חידושים, הפעם ביבוא חברת "אקרמן": קווה דה לואיג'י. הקווה בעלת שם איטלקי אמנם, אבל היא מיוצרת לפי כל כללי הקווה, שהיא כמובן יין ספרדי. היא מגיעה אלינו בשתי גרסאות, שתיהן כשרות "בד"צ ליאון צרפת" - אחת יבשה ואחת חצי יבשה, שתיהן עשויות בשיטה המסורתית, ועוברות התיישנות של שנה, בערך. היצרן, לואיס דה ורניר, הוא אחד היצרנים הגדולים בפנדס – מחוז היין הספרדי הגדול – עסק משפחתי שנוסד ב-1930 והיום מנוהל על ידי בני הדור השלישי. שתי הקוות הן ממסך של שלושת הזנים הקלאסיים של האזור – מקבאו, שרל-לו ופרלדה.

     

    שתי הגרסאות חביבות מאוד: החצי יבשה אינה מתוקה מדי, אלא להפך, בעלת מתיקות מעודנת. היינות מאוזנים, מרעננים וטעימים. אין כאן שום דבר מסובך, אבל גם לא צריך להיות: מחיר בקבוק הוא 40 שקלים, שווה לכל נפש ואפילו כדאי מאוד. קררו היטב והגישו את החצי יבשה עם אוכל קצת מתובל, סלטים ומתאבנים אחרים. הקווה היבשה תלגם בקלות גם כאפרטיף.

     

    קאווה קסטל ד'אולרדולה מבית קסטיליו פרלדה

    זאת הקווה הכשרה המוכרת בארץ כבר כמה שנים, ביבוא "הסקוטית". קסטיליו פרלדה נוסד בשנת 1923 והוא בבעלות משפחתית עד היום. הקווה מיוצרת גם היא מענבי מקבאו, שרל-לו ופרלדה, וגם היין הזה מתיישן במרתפים למשך 12 חודשים. רשמית, היא טיפה יותר יקרה מהלואיג'י, אבל נותנת את אותה תמורה טובה לכסף: לצד החצי יבשה, הגרסא היבשה עדיין קצת מתקתקה, עם קצת מינרליות וטיפה'לה אגסים, וגם היא תתאים לאוכל מתובל ומנות פתיחה. באופן כזה לא תצטרכו להתלבט, ותוכלו להגיש ממנה גם למי שאוהבים את המבעבעים שלהם על הצד המתוק, וגם למי שאוהבים "יותר יבש". מחיר לצרכן: 45 שקלים.

     

    לסיום, בכל זאת, תזכורת שאינן כשרות:

    פרשנט קורדון נגרו, קודורניו קלאסיקו ברוט, קריסטלינו וקסניוס - אמרו לי פעם שהקורדון נגרו היא הקווה הנמכרת ביותר בעולם וחייבים לומר שהפרשנט בהחלט מצדיקה את מחירה – 55 שקלים ופחות. מבחינת הקווה היא כבר קפיצת מדרגה ומורגש שהיא יותר "יין", עם קצת יותר מורכבות וגוף. הקודורניו קלאסיקו, זולה יותר מהקורדון נגרו. גם היא לא מאכזבת ונותנת תמורה טובה לכסף (סביבות 40 שקלים), רק שמיצרן זה שווה לעשות את הקפיצה ולהשקיע בסלקסיון רוונטוס המשובחת. לצד אלה, אל תשכחו את הקווה קריסטלינו על שתי גרסאותיה, היבשה והמתוקה, ואת הקסניוס ברוט נאטור של קובידס-  שתיהן חביבות ביותר.

     

    שגיא קופר עורך את אתר היין והאלכוהול "בקבוק "

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים