סיפורי קופים - Tales of Monkey Island
למרות דמיון למשחקים הקודמים בסדרה, ובעיות טכניות קלות, המשחק האחרון בסדרת אי הקופים מספק הנאה כמעט מכל רגע
סדרת אי הקופים מתרחשת בעולם בו הכבוד הגדול ביותר הוא להיות פיראט, המשקה האהוב ביותר הוא גרוג העשוי בין היתר מחומצה, ורוחות רפאים הן לא מחזה כל כך נדיר. גיבור הראשי הוא גיאבראש ת'ריפווד (Guybrush Threepwood), הפיראט טוב הלב שנרדף על ידי לה צ'אק, פיראט אכזרי במיוחד אשר חזר מן המתים כבר כמה וכמה פעמיים ולשם כך משתמש בקסם וודו עתיק.
המשחק האחרון בסדרה, Tales of Monkey Island (או ToMI), נוצר על ידי Telltale Games, חברה חיצונית שחבריה פרשו מהמפתחת המקורית של הסדרה (לוקאס ארטס), בנוי מחמישה פרקים עצמאיים, כאשר כל אחד מהפרקים משוחרר בהפרש של כחודש מקודמו. המשחק קיים ל-Wii ולמחשב.
החרב והמדען המטורף
במפגש הנוכחי, גיאבראש בא מוכן והצליח ליצור חרב מיוחדת אשר תפקידה לשאוב את הוודו ולהרוג את לה' צאק פעם אחת ולתמיד. לרוע המזל, התכנון הנהדר הזה משתבש, הוודו אמנם יוצא מלה צ'אק (שהופך לבן אנוש), אך מתפזר ברחבי האיים הקריבים ומדביק את כל הפיראטים בPox, מגפת וודו הגורמת לסימנים ירוקים והתפרצויות זעם אצל כל פיראט הנדבק בה.
אם זה לא מספיק גרוע, הרי שידו של גיאבראש (שהחזיקה את החרב) סופגת את מנת הוודו הגדולה ביותר ומפתחת אישיות שטנית משלה עצמה עם חיבה עזה לסתימת פה עצמית וסטירות בכיוון הלחי.
לאחר הקרב עם לה צ'אק, גיאבראש מצליח להגיע אל האי הקרוב (פלוטסום), אך מגלה כי הוא נשלט על ידי מדען צרפתי מטורף והאדם היחיד שבידו התרופה נעלם לפי עשרות שנים. מכאן מתחיל מסע מטורף לאורך לא מעט איים בים הקריבי במסורת המפורסמת של הסדרה.
תלת מימד ואין-ספור בדיחות
מכיוון ש- ToMI הוא "תלת ממדי מלא", אפשר להזיז את גיאבראש לכל כיוון אפשרי באמצעות גרירת העכבר בצורה מסורבלת ביותר או באמצעות שימוש בחיצים. למעשה רוב הזמן זזים אך ורק ימינה ושמאלה באזורים מוגדרים, כך שנראה שעם קצת יותר זמן פיתוח, היה אפשר לוותר לחלוטין על המקלדת.
עם זאת, ההצבעה על האובייקטים השונים במסך נעשית עדיין באמצעות העכבר בלבד, כאשר אי אפשר לבחור פעולות שונות. מסך החפצים מתנהג בצורה דומה, אך שם ניתן גם לבצע גם פעולות ספציפית של התבוננות ושילוב בין שני חפצים.
ToMI מנסה להזכיר לנו כל רגע ורקע שהוא נצר לסדרה מפוארת של משחקי עבר, אם באמצעות משחקי מילים (כל העיוותים האפשריים של ת'ריפווד) ואם באמצעות מקומות חדשים אך יותר מדי מוכרים (הבר היחיד במשחק מזכיר בצורה מחשידה את הסקאם בר, המופיע במשחק הראשון). אפילו התלבושת של גיאבראש היא בעצם אותה אחת מאי הקופים 2.
עם זאת, עדיין יש מספיק הברקות רעננות וסיטואציות הזויות כדי למנוע את תחושת הדה ז'ה וו לעיתים קרובות מדי: קרב הפרצופים הוא מהרגעים המצחיקים ביותר במשחק כולו ואחוות הגנב לגנב היא פשוט התעלות קומית חד פעמית.
חודו לי חידה
רוב החידות במשחק הן יחסית קלות, וניתן לייחס זאת לאי היכולת לבחור פעולות שונות. גם מספר המסכים והחפצים בכל פרק הוא מצומצם יחסית (ולפעמיים מסכים חוזרים על עצמם בכמה פרקים עם שינוים קלים), מה שמקל מאוד על השחקן שבדרך כלל לא צריך להתרוצץ ביותר מדי מקומות. למי שבכל זאת מתקשה, ישנה מערכת שגורמת לגיאבראש לזרוק רמזים לחלל האוויר על פי תדירות שנקבעת מראש. לרוע המזל, היא לא תמיד יכולה לספק רמז רלוונטי לסיטואציה או פשוט זורקת רמזים לגבי אירועים שכבר קרו.
חוץ מ"חידות חפצים", הרבה מאוד מן החידות מתבססות על בחירה במשפט הנכון בדיאלוגים השונים, יותר מדי חידות אם לדייק. נראה שמשום מה זו הייתה הדרך של היוצרים להאריך את זמן המשחק, חבל רק שהיא מלאכותית משהוא. בנוסף, חלק מהחידות פשוט חוזרות על עצמן בצורה מונוטונית במטרה להצחיק, רק שזה בדרך כלל יותר מעצבן ממבדר.
טכנולוגיה משופרת, אך עדיין לקוייה
המשחקים של Telltale אף פעם לא היו בחזית הטכנולוגיה, אבל בסך הכול רמת הפירוט הגרפית לא רעה בכלל. (המשחק תומך גם במסך רחב). הקטעים היחידים בהם מורגשת ירידה חדה באיכות היא כאשר יש זום קיצוני במיוחד. גם תנועות השפתיים לא מסונכרנות כלל למה שהדמויות אומרות. לעומת זאת, הדיבוב כמעט מושלם ומשכנע לחלוטין, להוציא אולי את איליין, אשתו של גאיבראש, המדברת במבטא בריטי מסורבל.
על המוזיקה של אי הקופים בוודאי אפשר לכתוב כמה וכמה פסקאות, אך נסתפק בלציין שחלק מהנעימות הקלאסיות מבוצעות מחדש, ואלו הקטעים הנעימים ביותר לאוזן. שאר המנגינות לא רעות, אבל עדיין קשה למצוא מנגינה שתוכל להתעלות על אלו מאי הקופים 2.
הנאה צרופה למרות הכל
למרות שהביקורת מלאה בלא מעט טענות והשגות, בסופו של דבר המשחק מספק הנאה כמעט מכל רגע. Telltale צעדה כאן על קו דק מאוד שבין הרצון לחדש לרצון לא ללכת רחוק מדי ולהרוס את היסודות הקיימים.
אפשר להגיד שבאתגר הזה היא עמדה בהצלחה. גם אם אתם סולדים ממשחקים תלת ממדים והניסיון הקודם להחיות את הסדרה (Escape from Monkey Island), חבל לוותר על החוויה המהנה הזו.
איתי ברנר כותב בבלוג המשחקים נובלוג.
לפנייה לכתב/ת 
