שורדים מחוץ לבית
"החיים על פי אגו" עם שי וגיא, הגרסה הגברית ל"שורדות בבית", מתאימה בעיקר לזכרים עם זיכרון של שלוש שניות. מתי מישהו יבין שפליטי ריאליטי לא ממש יודעים להנחות תוכניות?
גיא אוסדון, החצי השקול והפחות "כוסית" של שי וגיא, הזוג הזוכה ב"מירוץ למיליון", הפנים משהו חשוב מהסדרה. עם קצוץ הוא נראה הרבה יותר טוב. תודה לאל שלפחות את זה הוא הבין. זה פחות או יותר המידע הכי מעניין ששאבתי מ"החיים על פי אגו", תוכנית הלייף-סטייל החדשה, אותה מנחים מנצחי הריאליטי החד-עונתית של "רשת", מנוחתה עדן.
כן כן. כי אם נעמה קסרי ומירית מה-שמה יכולות, אין סיבה ששי וגיא לא יקבלו תוכנית ויספרו לצופים שלהם על דברים שנוסעים, יורים ועושים אורגזמה. פרט לאינפורמציה המעודדת על הפריזורה של גיא, "החיים" היא מקבץ מרדים של שבלונות, שנראה כאילו מישהו תפר קלישאה לקלישאה וקרא לזה "מדריך גברי".
זה שתוכניות הלייף סטייל לקהל הנשי סובלות מסקלרוזה שגורמת למגישות לשדר את אותם האייטמים שוב שוב כבר שלושה עשורים - לפחות אנחנו כבר יודעים. עכשיו מתברר שגם הגברים-גברים ב"אגו" מתקשים להאמין שקהל היעד שלהם מחזיק בתחומי עניין שחורגים מלשגל, לשתות, לנהוג ולירות.
אבל הבעיה אינה בהכרח בבחירה הבנאלית של הנושאים. אפשר לעשות תוכנית מעולה על מכוניות, סקס וכלי נשק. הבעיה מתחילה בעובדה ששי וגיא, שני אנשים מקסימים, הם לא מגישים, לא מראיינים, וכל חטאם הוא שפעם הם השתתפו בריאליטי בטלוויזיה. לצפות מהם שיחלצו ערך מוסף מאייטם עייף על טרקטורונים עם העמדה משעממת, בלי תחקיר, כשכל הנוכחים מתחרים ביניהם מי יגיד יותר פעמים "הכלי הזה", ומה שמעניין את שי באמת זה איפה המרואיין שלו קנה את החולצה, זה צער בעלי חיים.
סקס, טרקטורונים ולימור בלוקמן
באייטם הטרקטורונים, למשל, למדנו שאנחנו צריכים לבדוק שמן, מים ואוויר, והתחבטנו בתהייה הבלתי נמנעת: מה עדיף? טרקטורון או בחורה? (ברור שטרקטורון, כאילו).
בחנות לכלי נשק למדנו שיש אקדחים עם תופי ויש אקדחים עם מחסנית. בבר שהוא גם חנות סקס פגשנו את לימור בלוקמן, האשה הביונית, שגרמה לשי להתפלץ כשביקשה ממנו לגעת בוויברטור, וכמובן חילצה משני האלה כמה בדיחות סקס עגמומיות.
שי וגיא עם בלוקמן בחנות הסקס. לפחות השיער טוב
המסקנה: אתה חייב להיות דג עם זיכרון של שלוש שניות כדי להתפעל כל פעם מחדש מאותו אקווריום - מטר על מטר -שמספקות תוכניות הלייף סטייל לזכר הצעיר. אם זאת תוכנית שעונה על צרכיו, מצבו של המין הגברי בכי רע.
לזכותם של שי וגיא יאמר שיש בדינמיקה ביניהם חן מסוים, גם אם לא כזה שאפשר לבסס עליו תוכנית שלמה.
ההתנסות של שניהם במושאי הסיקור קורץ אולי לתוכנית האם שלהם, אבל חייבים שיהיה שם מבוגר אחראי שיוכל לחלץ מהם משהו מעבר ל"היה מגניב לאללה".
במטווח הנשק הציל את המצב טיפוס אקזוטי בשם חסמנוביץ', שהחזיק את הסצינה בכוחות עצמו. העריכה המצוינת בהחלט עשתה מאמץ ניכר להציל את העסק, אבל לא על עריכה לבדה תקום תוכנית לייף סטייל. המלצת המדור: אייטמים איזוטריים בתחומים הבלתי נמנעים, מרואיינים שבאמת יכולים להעמיד מודל לחיקוי למין הגברי, או פשוט - איזה רעיון מהפכני - להשקיע בטאלנטים שיש להם מושג בטלוויזיה. ולא, ריאליטי לא נחשב.
