2000-2010: עשור של מהפכה טכנולוגית
מהפיכת הפס הרחב, הקבצים הדיגיטליים שהרגו את הפילם והווקמן, ,Gmail רשתות חברתיות, חיישני תנועה ועוד; ידיעות אחרונות מסכם עשור טכנולוגי
פס רחב מאוד
הפס הרחב הוא, לדעתנו, השינוי המרכזי שבלעדיו רבים מהחידושים האחרים לא היו מתאפשרים. אנחנו נהנים לקטר גם היום על החיבור האיטי-יחסית לרשת, אבל בשנת 2000 המצב הנוכחי היה חלום רחוק.
בתחילת אותה שנה פירסמו בזק וחברות הכבלים מודעות שמבטיחות חיבור מהיר לרשת, אם משרד התקשורת רק יאשר להן. באותה שנה עדיין גלשנו בעזרת מודם חיוג, במהירות של עד 56 קילוביט לשנייה, ולמהדרין היה קו .ISDN הוותיקים שביניכם מוזמנים לעצום עיניים ולהעלות בזכרונם את צפצופי המודם האנלוגי כשהוא מתחבר לרשת.
עכשיו, תלחצו Play על סרטון וידיאו באיכות HD ביו-טיוב, אחד האתרים הפופולריים ביותר בעולם (שהושק, אגב, ב.(2005- היום בזק והוט ממשיכות להתקוטט, אבל על מהירויות של 50 ,30 ו100- מגה-ביט לשנייה.
אלה כמובן המהירויות המקסימליות, אבל החיבור הממוצע עומד על 2.5-1.5 מגה, והמדרגה הבאה היא כבר חיבור במהירות 10 מגה-ביט לשנייה במחיר הקרוב מאוד לחבילות של .2.5
חיבור הADSL– פרץ לחיינו רק במהלך .2001 בזק הציעה אז מהירות הורדה מקסימלית של שני מגה-ביט לשנייה תמורת 149 שקל לחודש, וחבילה אצל אחת מספקיות האינטרנט עלתה עוד כ50- דולר (כן, דולר) מדי חודש.
בלי החיבור המהיר לאינטרנט, כמובן, לא היינו יכולים לצפות בסרטים או אפילו בסרטונים קצרים ברשת, להפעיל משחקים של כמה מגה-בייט, שנמצאים בכלל על שרת מרוחק, לשתף תמונות עם חברים או כל העולם, ועוד ועוד.
כוח מחשוב זול
נדבך נוסף בתשתית כל החידושים הוא כוח מחשוב זול. אפשר לראות מגמה מתמשכת של ירידת מחירים ועלייה בביצועים: כמעט בכל רגע נתון נהיה פראיירים אם נקנה מחשב, כי כעבור זמן קצר ייצא מעבד חזק יותר, כרטיס מסך טוב יותר וכונן קשיח גדול יותר, והכל במחיר המחשב שרכשנו כרגע.
בעשור שיסתיים השבוע יצא, למשל, המעבד הראשון שעשה שימוש בשתי ליבות עיבוד - מעבד שנמצא כיום כמעט בכל מחשב בסיסי.
המחשבים הניידים הפכו רק בשנים האחרונות ממוצר יקר המיועד בעיקר למשתמשים עסקיים למוצר ביתי במחירים סבירים ואפילו נמוכים. המחשבים הפכו גם לקלים יותר, מעוצבים יותר, והסוללה יכולה להספיק ליום עבודה שלם.
הנטבוק, מחשב נייד קטן ו"חלש" (עוצמת העיבוד שלו עדיין גדולה יותר מהמחשבים שהיו בתחילת העשור), הוצג רק ב2007- וכיום הוא המוצר הצומח ביותר במכירות של שוק המחשבים.
בזכות הירידה במחירים, הוגשם החזון של ביל גייטס לגבי "מחשב בכל בית." בבתים רבים אפשר למצוא היום כמה מחשבים, נייחים וניידים. המחשב הפך מכלי עסקי למרכז החיים שלנו - אלבום התמונות, מחסן הסרטים, מאגר השירים, כלי לתקשורת עם משפחה וחברים ועוד.
שירותים? רק ברשת
בעזרת תשתית האינטרנט בפס הרחב והמחשבים החזקים העולם הפך באמת לכפר גלובלי מחובר. מישהו זוכר שווקלטק הישראלית הציעה כבר ב1995- תוכנה לשיחות קוליות על גבי האינטרנט? כיום השם הגנרי לתחום הזה הוא סקייפ (שיצאה לדרך רק ב,(2003- אף שחברות רבות מציעות שירותים דומים.
רוב האתרים והשירותים הפופולריים ביותר כיום נמצאים בשטח רק מספר שנים - ויקיפדיה, לדוגמה, החלה לפעול ב,2001- פליקר, Gmail ופייסבוק ב.2004- כל אחד מהם חולל מהפכה בתחומו.
למרות הביקורת, ויקיפדיה מהווה היום אחד ממקורות המידע המרכזיים של מיליונים ברחבי העולם. בדיקות שנערכו הוכיחו, כי במקרים רבים היא מדויקת לא פחות מאנציקלופדיות מקצועיות.
ההצלחה שלה הכריחה חברות שפועלות בתחום לשנות גישה - אנציקלופדיות נוספות מציעות כבר גישה מקוונת ללא תשלום, מאפשרות לגולשים לערוך או להציע תיקונים, וכמה אנציקלופדיות פשוט נעלמו מן המפה. ויקיפדיה הפכה את היידע למוצר נגיש וזמין למיליוני גולשים בעולם.
הדואר האלקטרוני היה תיבה קטנה בת כמה מגה-בייטים שקיבלנו בחינם מספקית האינטרנט או כשירות רשת כמו הוטמייל. שדרוג לתיבה גדולה יותר הוצע תמורת תשלום. עד שהגיעה גוגל עם .Gmail
ההתחלה המדהימה הייתה תיבת דואר בנפח של גיגה-בייט אחד. כיום Gmail מציעה קצת יותר משבעה. כל המתחרות נאלצו בבת-אחת ליישר קו, כלומר להגדיל את התיבה ולוותר על דרישת תשלום. הגישה לתיבת דואר גדולה מכל מחשב איפשרה לגולשים לוותר כליל על שירותי הדואר של ספקית האינטרנט, וכמובן להעביר מצגות וסרטונים בלי חשבון.
הכל עובר לסלולר
בתחילת ינואר 2000 פורסם "בידיעות אחרונות" טור על גדג'טים חדשים, והציג אז שלושה חידושים: דור העתיד של הווקמן מבית סוני, שעושה שימוש בכרטיסי זיכרון נשלפים של 64 מגה-בייט; מכשיר Visor שהתחרה בפאלם-פיילוט והפך, בעזרת כרטיסי הרחבה, למכשיר ,GPS טלפון ועוד; וטלפון סלולרי חדש, שהושק בארה"ב ומאפשר - כמה מדהים - גם גלישה באינטרנט.
שלוש התכונות הללו נכללות כיום בתוך כל טלפון סלולרי ממוצע. כיום, השם "טלפון סלולרי" הוא מטעה ואולי כבר לא רלוונטי: המכשירים החדשים כוללים חיבור לאינטרנט, מצלמה דיגיטלית, חיבור WiFi לרשתות אלחוטיות, נגן מדיה, בלוטות' ו.GPS–
חלק מהתכונות האלו רק נכנסו לשימוש מסחרי במהלך העשור, ונבלעו מיד בתוך הטלפון, שמאיים על המכשירים הייעודיים: אפל השיקה את האייפוד ב,2001- והטלפון הסלולרי, כולל האייפון כמובן, הופך אותו למיותר; המסך של הטלפונים הולך וגדל, כך שאחד היתרונות הייחודיים של מכשיר הניווט נעלם בבת אחת; וכיוון שהגלישה באינטרנט מהירה ומוצגת על מסך גדול, הטלפון כבר מתחיל להתחרות במחשב הנייד.
אייפון בא לעולם
האייפון חולל מהפכה פנימית בטלפונים הסלולריים. נכון, רוב התכונות שנכללו בדור הראשון שלו היו קיימות במכשירים אחרים שקדמו לו - אבל מדובר במכשיר שחולל מהפך בתחום, והכריח את המתחרות להשתנות. האייפון הביא לסלולרי את צג המגע הרגיש ואת האינטרנט האמיתי, לא בגרסה ייחודית מותאמת לטלפון.
כל המתחרות מיהרו להוציא מכשירים דומים, בהצלחה בינונית, והמפעילות הסלולריות לומדות בהדרגה להתמודד עם מכשיר שהן לא יכולות לשלוט עליו: המשתמשים גולשים לאן שבא להם ולא נשארים רק בפורטל שלהן, ומתקינים יישומים בעצמם ולא דרך האתרים שלהן.
ועדיין לא הזכרנו...
את הספר הדיגיטלי, שפרץ לחיינו מחדש ב2007- עם הקינדל של אמזון; את קונסולות המשחק, שהעבירו את המשחקים מהמחשב אל הסלון ולמעשה מגשימות את חזון ה"מדיה סנטר" הסלוני של מייקרוסופט; את השלט הרחוק עם חיישני התנועה שהביאה נינטנדו לעולם עם הצגת ה;Wii– את "מזרימי המדיה" השונים, שמחברים את הטלוויזיה אל הרשת הביתית ולאינטרנט; את הטלוויזיות עצמן, שהפכו לדקות, גדולות יותר ועם איכות תמונה טובה יותר; את הרשתות האלחוטיות הביתיות; את מותן הסופי של מצלמות הפילם ופריחת המצלמות הדיגיטליות; ובכלל - את המעבר לפורמט דיגיטלי בכל תחום בחיינו וזניחת המדיה הפיזית.
לפנייה לכתב/ת 
