שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    תל-אביב בת 100? נסו 8,000
    על הגדה הצפונית של הירקון, לא רחוק מהחיבור לנחל איילון, חשפו ארכיאולוגים את המבנה הקדום ביותר שנתגלה עד כה באזור תל אביב של ימינו. המבנה בן שלושה חדרים והוא יושב לפני כ-8,000 שנה. הארכיאולוגית שחפרה באתר: "האזור היה יעד מועדף להתיישבות בתקופות קדומות"

    מסתבר שגם בתקופת האבן, תל-אביב הייתה יעד מועדף למגורים: בחפירה ארכיאולוגית שערכה לאחרונה רשות העתיקות לפני הקמת מבני מגורים בפרוייקט "פיכמן בירוקה" שברמת אביב, נחשפו שרידי מבנה פרהיסטורי - הקדום ביותר שנתגלה באזור תל אביב עד כה.

     

    גילו של המבנה מוערך ב-8,400-7,800 שנה. כן נתגלו במקום ממצאים קדומים יותר, שגילם המשוער 13,000 ו-100,000 שנה. "מדובר בתגלית חשובה ומפתיעה לחוקרי התקופה", אמרה הארכיאולוגית איילת דיין, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות "לראשונה, אנו נתקלים בקיומן של עדויות לחיים שהתקיימו באזור תל-אביב לפני כ-8,000 שנה – בתקופת האבן החדשה".


    דירת שלושה חדרים בצפון תל-אביב מלפני 8,000 שנה (צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות)

     

    האתר נמצא קרוב לגדה הצפונית של הירקון, לא רחוק מהחיבור לנחל איילון. "יש להניח שהעובדה הזו השפיעה על המתיישבים הקדומים כשבחרו מקום למגורים.

    אדמת הסחף הפורייה שבשולי הנחלים הייתה יעד מועדף להתיישבות בתקופות קדומות", הסבירה דיין וציינה כי המעבר מנדודים למגורי קבע הוא אחד המאפיינים של תקופת האבן החדשה במזרח התיכון.

     

    באתר נתגלו שרידי מבנה שכלל לפחות שלושה חדרים. החרסים שנמצאו במקום, מצביעים על גילו הקדום של המבנה – מתקופת האבן החדשה. כמו כן, נתגלו כלי צור, ביניהם חוד של כלי צייד מהתקופה הפליאוליתית התיכונה (סביב 100 אלף שנה לפני זמננו) וכן פריטים בני 13 אלף שנה לפני זמננו. החוקרים משערים שכלי הצור העתיקים נאספו על ידי דיירי הבית שחיו כמה אלפי שנים לאחר מכן.

     

    בנוסף, נמצאו נתזים רבים של אבנים, המעידים על תעשייה קדומה להפקת כלים. ממצאים מעניינים נוספים, כוללים שבר בסיס של קערת בזלת ועצמות ושיניים של עיזים, כבשים וככל הנראה גם היפופטם.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    איילת דיין - מנהלת החפירה
    צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות
    עצם של היפופוטם שנתגלתה באתר
    צילום: אסף פרץ , באדיבות רשות העתיקות
    מומלצים