שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הכי מטוקבקות

      איגוד הבנקים: עושים כל מאמץ למנוע חריגות

      לטענת איגוד הבנקים, בדיון שהתקיים היום בוועדת המשנה לענייני בנקאות בכנסת, המשאבים הנדרשים כדי לטפל בחריגה ממסגרת האשראי המוגדרת כחוב בעייתי, גבוהים יותר מהריבית שנגבית מהלקוח בפועל. היקף החריגה ממסגרות האשראי ירד ביותר מ-60% בתוך 4 שנים

      סך האשראי, בחשבונות העו"ש הנמצא בחריגה, בשבעת הבנקים הגדולים, ירד מרמה של כ-12 מיליארד שקלים בדצמבר 2005, לרמה של כ-4 מיליארד שקלים בסוף חודש נובמבר 2009 – ירידה חדה בשיעור של כ-66%, כך עולה מנתונים שפורסמו בדיון בוועדת המשנה של ועדת הכלכלה של הכנסת לענייני בנקאות, על מסגרות האשראי למשקי הבית והעמדת "אוברדרפט" ללא מסגרת, שהתקיים היום (ג').

       

      בדיון שנערך ביוזמת ח"כ דני דנון, יו"ר הוועדה, בעקבות כתבה שפורסמה ב ynet, הועלתה בקשה להגביל את הריבית שגובים הבנקים על חריגות במסגרות האשראי המוגדרות כ"חוב בעייתי". הבנקים הסבירו כי מדובר באחוז קטן מכלל החריגות (ברוב החריגות ממסגרת האשראי, הלקוח מחוייב בגובה הריבית הקיימת על המסגרת), וכי הוא אינו נתון לשליטת הבנק.

       

      באיגוד הבנקים מציינים כי הבנקים עושים כל מאמץ על מנת שהלקוחות לא ימצאו בחריגה. לטענתם מציאות זו אינה מטיבה כלל עם הבנק אלא להיפך. לדבריהם, המשאבים הנדרשים כדי לטפל בחוב המוגדר כחוב בעייתי, גבוהים אף יותר מהריבית שנגבית מהלקוח בפועל. לטענתם, מדובר בתוספת של כ-2% יותר מהנהוג במסגרת של אותו לקוח ובכל מקרה הריבית נעה סביב ה-15% לכל היותר. ואולם יש לציין כי בבנקים מסויימים, הריבית על חריגה בחוב בעייתי עמדה על הרבה יותר. כך לדוגמא, נכון לחודש נובמבר 2009 גבה בנק מרכנתיל כ-24% ריבית, על חוב שהוגדר כ"חוב בפיגור".

       

      באיגוד הבנקים טוענים כי סך החובות החריגים הללו אינו עולה על כ-300 מיליון שקלים, המהווים אחוז נמוך מסך החריגה. באיגוד ממליצים ללקוחות להיות יותר עירניים להוצאות שהם מבצעים בכרטיסי האשראי כדי לא לגרום לכך שתיווצר חריגה מהמסגרת המאושרת.  

       

      הבנקים הגדילו את המסגרת

      על פי מסמך של אגף המחקר של הכנסת, המסכם את ההתנהלות בשנים האחרונות בתחום מסגרות האשראי, בעקבות ההוראת ניהול מסגרות האשראי שנכנסה לתוקפה ביולי 2007 ואוסרת על הבנקים לאפשר ללקוחות לחרוג ממסגרת האשראי שנקבעה להם, חלה קפיצת מדרגה בסך מסגרות האשראי שהעמידו הבנקים ללקוחותיהם (יש לציין כי רק חלק ממסגרות אלו אכן מנוצל). והם הגיעו בחודש נובמבר 2009 לכ-72.9 מיליארד שקלים.

       

      בדיקת הנתונים החודשיים של האשראי הנמצא בחריגה מעלה כי החל מחודש פברואר 2007 ועד כה נשמרת רמה של כ-4 מיליארד שקלים. סכום זה מבטא רמה ממוצעת של חריגות בהסכמה עם הבנק וחריגות שלא בהסכמה, עליהם מוטלת ריבית חריגה ועמלות טיפול.

       

      ההלוואות הבנקאיות החליפו את האוברדרפט

      ניתוח האשראי מלמד כי נמצאו חלופות לירידה החדה בהיקף האשראי החריג בשנים האחרונות בסכום של כ-8 מיליארד שקלים. החלופה העיקרית היא גידול באשראי לזמן קצוב (הלוואות בנקאיות) - הנתונים מלמדים כי בתקופה שבין דצמבר 2005 עד נובמבר 2009 חל גידול ניכר, בהיקף של כ-125 מיליארד שקלים, באשראי לזמן קצוב. רוב הגידול באשראי לזמן קצוב נובע כמובן מהרחבה מוניטארית של בנק ישראל בתקופה זו ומהפעילות הכלכלית במשק, אולם ניתן לייחס חלק מהגידול להמרה של אשראי חריג להלוואות בנקאיות. באגף המחקר של הכנסת טוענים כי הלקוחות (משקי בית ועסקים) המירו את האשראי החריג, הנושא ריבית גבוהה, בהלוואות בנקאיות לטווחי זמן שונים, הנושאות ריבית נמוכה יותר.

       

      חלופה נוספת שבאה לידי ביטוי היא גידול באשראי הניתן על-ידי חברות כרטיסי אשראי: בארבע השנים האחרונות חל גידול חד בהיקפי האשראי אשר שלושת חברות כרטיסי האשראי, המצויות בבעלות הבנקים, מספקות באופן עצמאי (אשראי שלא באחריות או ערבות של הבנקים). לפי ניתוח של יחידת המחקר של המפקח על הבנקים, לקוחות אשר הבנקים הקטינו להם את האשראי בחשבונות העו"ש בעקבות ההוראה, מצאו באשראי של חברות כרטיסי האשראי מוצר תחליפי ל"אוברדרפט".

       

      האשראי בכרטיסים יותר יקר

      מהנתונים עולה כי היקף האשראי של חברות כרטיסי האשראי עלה מכ-2.8 מיליארד שקלים בחודש דצמבר 2005 לכ-7.8 מיליארד שקלים בחודש אוקטובר 2009 – גידול חד בהיקף של כ-5 מיליארד שקלים או בשיעור מצטבר של כ-174%. רוב האשראי של חברות כרטיסי האשראי ניתן למשקי בית.

       

      כמו כן, מניחים, באגף המחקר של הכנסת, כי חלק מהלקוחות (משקי בית ועסקים) אשר האשראי החריג שלהם הוקטן, פנו לקבלת אשראי גם לשוק האפור בריבית גבוהה באופן משמעותי מהריבית באשראי הבנקאי המוסדר, אולם ישנו קושי לאמוד את היקפו של האשראי בשוק האפור.

       

      יש לציין כי מעבר מאשראי בחשבון העו"ש לאשראי בזמן קצוב (הלוואות בנקאיות) הביא להפחתה של 3.6% עד 4.2% בשיעור הריבית. לעומת זאת, מעבר מאשראי במסגרת חשבון העו"ש לאשראי של חברות כרטיסי האשראי הביא לעלייה בשיעור של כ-2.7% עד 2.9% בשיעור הריבית.

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      מומלצים