שתף קטע נבחר

מעורבות

עיתונות ללא גבולות

הם הפתיעו את פרס, שאלו את לונדון וקירשנבאום למה הם רבים והתעניינו בחלומות של יובל המבולבל. אפרת דותן ומתנאל ביטון, שני צעירים בעלי צרכים מיוחדים, עורכים ראיונות עבור ynet ומוכיחים שאפשר לנצח את המגבלות. "בהתחלה לא הייתי בטוחה שנצליח, אבל אז אמרתי לעצמי שאם אני באמת רוצה, אני אצליח‭,"‬ אומרת אפרת

אפרת דותן ומתנאל ביטון עומדים בפינות שונות של החדר, מתכוננים לראיון. בעוד כמה דקות ייכנס שי גולדשטיין לחדר. שלוש המצלמות כבר מוכנות, אבל נדמה שהמראיינים עדיין לא. נגיעות איפור אחרונות, חזרה על השאלות. הלחץ גדול. מצד אחד אפרת מחבקת את אחת מאנשי ההפקה בניסיון להירגע, ומהצד השני מתנאל נשען על הקיר ומנסה להירגע. סוף סוף נכנס גולדשטיין לחדר ומתיישב על כיסא המרואיין.

 

גולדשטיין: "כמה מצלמות הבאתם? אתם רציניים. זה מרגש להיות פה‭."‬

 

אפרת: "אני שמחה להכיר אותך, אתה נחמד‭."‬

 

גולדשטיין: "את רואה אותי בטלוויזיה? שומעת ברדיו‭"?‬

 

אפרת: "עוד לא ראיתי, אבל מעכשיו אני אסתכל. באתי לראות אותך ולדעת מי הבנאדם הזה מאחורי השם ולראיין אותו‭."‬

 

כל מרואיין אחר כבר היה קם בזעם ועוזב את החדר. האם ייתכן שמרואיינים לא יעשו תחקיר יסודי ויכירו לעומק את האיש שאותו הם עומדים לשאול שאלות בחצי השעה הקרובה? אבל אפרת ומתנאל הם מראיינים אחרים, כאלה שאי אפשר לא לסלוח להם.

 

בדרך לכוכבות

כבר חודש ששני הצעירים בעלי הצרכים המיוחדים עוברים מראיון לראיון במיזם מיוחד של אתר ynet וארגון שלווה, המסייע לבעלי צרכים מיוחדים ומשפחותיהם. עמוד מיוחד כבר עלה באתר ובו מבחר ראיונות מהתקופה האחרונה, ומדי שבוע מבטיחים שם להעלות ראיון נוסף, עד שהשניים יהפכו לכוכבי רשת.

 

והראיון הוא ללא ספק אחר. עוד לפני השאלה הראשונה השניים כבר מחליפים ביניהם מרפקים מתחת לטווח המצלמה באשר לזכות לשאול את השאלה הראשונה. בסוף אפרת היא זו שזוכה.

 

אפרת‭":‬איזה אירוע השפיע עליך מאוד בחיים‭"?‬

 

גולדשטיין: "זו שאלה נורא קשה. את יכולה למקד קצת‭"?‬

 

אפרת‭":‬איך אני אסביר‭...‬ משהו שמשפיע עליך‭."‬

 

גולדשטיין: "אני אגיד לך משהו שהשפיע עליי לאחרונה, וזו רעידת האדמה בהאיטי. זה משהו שמאוד כואב לי‭."‬

 

מתנאל: "איך אתה מצחיק אנשים‭"?‬

 

גולדשטיין: "הלוואי והיה ספר הדרכה לאיך להצחיק אנשים. זה סוג של כישרון והמון ניסיון. אני נהנה אישית מלהצחיק, וזה נעים לכולם. זו תחושה נעימה‭."‬

 

אפרת: "נכון. רגע, מה מצחיק אותך‭"?‬

 

גולדשטיין‭":‬בדיחה טובה, תכנית מצחיקה בטלוויזיה‭."‬


רוצים לגרום טוב לאחרים. אפרת ומתנאל עם שי גולדשטיין. צילום: תומריקו

 

וכאן נתקעת השיחה למספר רגעי שתיקה מביכים. גולדשטיין מחכה לשאלה הבאה, ואילו המראיינים שכחו את השאלות, כנראה מהלחץ, ומתקשים למצוא את הניסוח הנכון. "כמה זמן אתה‭"...‬ מנסה מתנאל ללא הצלחה, וגולדשטיין עונה לו: "הרבה זמן, המון‭,"‬ ספק בהומור, ספק בניסיון להבין מה בדיוק קורה כאן.

 

מתנאל: "מה הבדיחה הכי שמצחיקה אותך‭"?‬

 

גולדשטיין: "אני לא כל כך זוכר בדיחות‭."‬

 

אפרת: "תמציא משהו‭"! ‬גולדשטיין: "אני לא זוכר‭"...‬ אפרת: "אומרים שאתה מצחיקן, תצחיק אותי בבקשה‭,"‬ היא אומרת, תוך כדי שילוב ידיים והבעה שלא משתמעת לשתי פנים. גולדשטיין: "מה, את שניכם יחד? איך אני יכול להצחיק אתכם‭"?‬ מתנאל: "שמענו שאתה עושה סרט משלך‭."‬ גולדשטיין: "סרט משלי? לא ממש‭."‬ אפרת: "סרט עליך‭."‬ גולדשטיין: "אני לא עושה סרט עליי. לא‭."‬ אפרת: "למה לא‭"?‬ גולדשטיין: "כי אני לא מעניין את עצמי‭."‬ מתנאל: "אמרו לנו שאתה עושה משהו‭."‬ גולדשטיין: "אולי הם טועים‭."‬ מתנאל: "הם לא טועים אף פעם‭"!‬ גולדשטיין: "אבל אני לא עושה‭."‬ מתנאל: "אבל הם לא טועים‭"!‬ גולדשטיין: "איזה כיף להם‭."‬

 

שלב ההפתעה מגיע. אפרת ומתנאל מוציאים מכשיר סלולרי ומכריזים שהם רוצים לעשות שיחת טלפון מפתיעה, ממש כמו אלה שגולדשטיין עושה מדי בוקר בתכנית הרדיו שלו, ושהם עומדים להתקשר לדרור רפאל, שותפו המיתולוגי. אפרת מסתבכת, לא מצליחה לחייג את המספר. גולדשטיין ניגש לעזור לה, גוהר מעליה ולבסוף מציע את הטלפון שלו. טוב, הפתעה כבר לא תהיה פה. אחרי שרפאל עונה, הוא לא ממש מבין מה רוצים ממנו בצד השני של הקו, וגולדשטיין מתנדב להסביר לו ומבקש ממנו לשתף פעולה. אחרי שהוא מבין אפשר להמשיך. אפרת: "מה סוד ההצלחה שלכם כצמד‭"?‬ רפאל: "אם אני אגלה לכם, אז ההצלחה לא תהיה הצלחה". ‬

 

מתנאל: "נו, מה סוד ההצלחה‭"?‬

 

רפאל: "אני לא רוצה להגיד‭."‬

 

מתנאל: "אבל אתה חייב להגיד‭."‬

 

גולדשטיין: "סוד ההצלחה שלי הוא דרור. זה סוד ההצלחה. יאללה דרור, ביי‭."‬

 

הראיון מסתיים. קרוב לעשרים דקות שיהפכו לבסוף לשלוש דקות קצביות וערוכות, שיועלו לעמוד המיוחד של השניים באינטרנט ויזכו לעשרות טוקבקים.

 

"הראיון עם שי היה הכי קשה עד היום‭,"‬ מסכם מתנאל. "הוא לא הבין את השאלות שלנו, לא ידע איך להשיב לנו והיה קשה. כל מה שניסינו לעשות איתו הוא לא רצה לזרום, אבל בסוף הסתדרנו‭."‬

 

לא מפחדים

כבר קרוב לחודש שאפרת ומתנאל עוברים מראיון לראיון, החל בשמעון פרס ועד ליובל המבולבל. שואלים את כל השאלות הקשות. "למה אתם רבים כל הזמן וכמה אתם מרוויחים‭"?‬ הם תהו בראיון עם לונדון וקירשנבאום, "מה תעשה כדי להחזיר את גלעד שליט‭"?‬ הם התריסו בפני שמעון פרס, ויובל המבולבל גילה להם שהחלום הגדול שלו הוא להופיע בסרט של דיסני. נדמה ששמעון פרס סיכם את זה בצורה הטובה ביותר כשאמר בסוף הראיון עם השניים: "הייתם מראיינים מאוד נחמדים, הרבה יותר טובים ממראיינים רגילים שבאים‭."‬

 

יש משהו מאוד תמים, על גבול הנאיבי, בשאלות שהשניים שואלים. כשמתנאל שואל את נשיא המדינה - "איך הסכמת לקבל את תפקיד הנשיא‭,"‬ הוא מתעלם מהעובדה שהוא ניסה לא פעם להיבחר לתפקיד עד שהצליח. אבל אל תטעו, כשהם רוצים, אפרת ומתנאל יודעים גם לשאול שאלות קשות. "אני עובדת כסייעת בגן בפסגת זאב‭,"‬ סיפרה אפרת לפרס. "אני מקבלת שישה שקלים ותשעים אגורות לשעה. האם זה הוגן‭"?‬ פרס השתתק לרגע, נדמה שהתקשה לעכל את המידע, ובסוף אמר: "אני חושב שמגיע לך יותר, אין לי ספק בזה‭."‬

 

מי שמלווה את השניים בכל הראיונות הוא הפזמונאי מאיר גולדברג ‭")‬זן נדיר‭,"‬ "באושר ובעוני‭,"‬ "כל הזמן שבעולם‭,("‬ שנמצא עם חניכי ארגון שלווה שנים רבות והחליט להצטרף גם לפרויקט הזה. "ישבתי באודישנים עם עשרה צעירים, שכל אחד חמוד בדרכו‭,"‬ מספר גולדברג. "חיפשתי מישהו שמעורר אמפתיה, הזדהות, ושבא לך לענות על השאלות שלו. יש בהם איזושהי סקרנות בסיסית שעשתה עניין, והיתרון שלהם על ילדים מקסימים אחרים הוא יכולת הביטוי הגבוהה שלהם. הם מצליחים לשאול את כל השאלות הקשות‭."‬

 

לא פחדתם שיהיו כאלה שיראו בזה בדיחה?

"החשש היה קיים, אבל היום אנחנו כבר בטוחים בעצמנו. אנחנו רואים את הראיון והוא נראה אחר. ראינו שהראיונות מכבדים גם אותם, ושהם שואלים שאלות מעניינות ומאתגרות. בשלבים מסוימים חשבנו שנצטרך לתת להם שאלות וללמד אותם לדקלם אותן, אבל עוד לפני הראיון עם פרס הבנו שזה לא ילך ככה, וטוב שכך. הם אלה שמביאים את השאלות בעצמם. לאפרת כל המשפחה יושבת ועוזרת לנסח את השאלה ולהציג אותה, ומתנאל מתעסק בזה המון ועושה בדיקות על רקע ותחקיר‭."‬

 

לא חששתם מהטוקבקים שעלולים להיות אכזריים?

"יש חשש מובנה מפני כל הדבר שנקרא אינטרנט. יש את אותו החשש גם כשכותבים עליי, וגם כשכותבים על אחד החברים הזמרים שלי, שהם חפים מפשע אבל נתונים לחסדי הטוקבקיסטים. לשמחתי לא ראיתי עדיין תגובות רעות. הילדים כן קוראים את התגובות ומתפעלים שיש כל כך הרבה אנשים שמתעניינים בהם‭."‬

 

חולם להיות עיתונאי

הזמן קצר והמלאכה מרובה. הראיון עם גולדשטיין רק הסתיים, וכבר הם ממהרים לביתה של קורין אלאל, איתה הם עומדים לערוך שיחה תרבותית. בעמוד המיוחד שהוקם להם באתר יש כבר כמה מאות טוקבקים, רובם ככולם מפרגנים. "לפעמים זה טוב לראות שיש גם תוכנית שהיא עם הרבה יותר תוכן מאשר כל התוכניות הנבובות בערוצים אחרים, שאלהים יודע מדוע יש להן כזה רייטינג‭...‬ המשיכו כך. נהנית מכל רגע‭,"‬ כותבת אסנת מראש העין.

 

"הפכתי למעריצה של אפרת ומתנאל‭,"‬ כותבת סקרנית. "ראיונות נהדרים מלאים בנשמה והומור. בחירה מגוונת של מרואיינים. מקווה שנראה עוד הרבה ראיונות כאלה‭."‬ וורדה מירושלים סיכמה: "איזה כיף לראות את השניים האלה פותחים את הלב למרואיינים‭."‬

 

קצת מוזר להם לשבת בצד השני של הכורסה, לענות לאחרים ולא להיות אלה שמציגים את השאלות. מהר מאוד הם מנסים להפוך את היוצרות, לשאול אותי על עבודתי וחיי, להציע לי לבוא ולהתראיין באחת הכתבות שלהם. הרבה יותר קל מאשר לענות לשאלות שלי.

 

מה יש בכם שבחרו דווקא בכם לראיין?

אפרת: "אני שמחה. אני ילדת תסמונת דאון. באתי עם חיוך טוב והרגשה טובה בלב, שכולם אוהבים אותי, ואני מתחברת לזה וזה עושה לי טוב שאנחנו מיוחדים. אנחנו בעצם פותחים את הלב בצורה רחבה מאוד ומעניקים למרואיינים את השאלות, והם עונים לנו וזה מפתיע מאוד. זה עושה הרגשה מאוד טובה, מרגיע אותי. אני זוכרת את השאלות כמו שחקן על במה‭."‬

 

מתנאל: "כשראיינו את פרס שאלנו אותו על גלעד שליט, והוא אמר לנו לא לדבר על זה כי ככל שאנחנו נדבר על זה יירדו לנו נקודות. אני תמיד סקרן לדעת הכל, ואני הרבה שנים בהיתי באנשים. יום אחד עליתי לאוטובוס ושאלתי אישה שאלה, והיא שאלה אותי בהתרגשות למה אני שואל אותה את כל השאלות האלה. אמרתי לה שאני פשוט סקרן. חברים שלי היו צוחקים עליי בילדות כי אני מקבל תרופות. מאז שהייתי בגן כל הילדים צחקו עליי למה אני ככה ולמה אני עושה תגובות אחרות מהם, ולא הייתי יכול לתקשר עם חברים‭."‬

 

תראה איפה הם ואיפה אתה, מראיין את שמעון פרס.

"נכון, הרבה השתנה. אז לא היו לי את היכולות לשאול שאלות. בשיעורים הייתי נרדם, לא הייתי מרים את היד ושואל שאלות, ועכשיו אני מתעניין ושואל הכל, משלים מאז. תמיד רציתי להיות עיתונאי, לכתוב ספרים ומחברות. התעניינתי באנשים ורציתי לכתוב עליהם, ועכשיו יש לי הזדמנות‭."‬

 

אילו תגובות אתם מקבלים?

מתנאל: "כתבו עלינו הרבה דברים טובים באינטרנט. זה מאוד משמח לקרוא את זה. גם משפחה וחברים אמרו לנו שראו אותנו, וזה תמיד כיף לשמוע. כל יום שאנחנו יושבים על המחשב ורואים את הוויינט, אנחנו פשוט בהלם. ההורים שלנו היו המומים, כי הם לא האמינו בהתחלה שאנחנו נצליח להרים את זה ולהגשים את החלום הזה. חלמתי על זה המון, ומבחינתי זו הגשמת חלום. פשוט ככה‭."‬

 

אפרת: "כתבו לי כל הכבוד, אמרו שגאים בי. בהתחלה לא הייתי בטוחה שנצליח, אבל אז אמרתי לעצמי שאין דבר העומד בפני הרצון, ושאם אני באמת רוצה, אני אצליח - והצלחתי. לראות את עצמי על המסך זה מלמד, כי אני מסתכלת על השאלות ועל התנועות ולומדת מזה לפעם הבאה‭."‬

 

יש שאלות שאתם מפחדים לשאול?

מתנאל: "אנחנו משתדלים לשאול הכל. שאלנו את שמעון פרס לדוגמה איך הוא בתור סבא‭."‬

 

אפרת: "אבל את עידן רייכל לא רצינו לשאול לגבי השיער שלו, או אם הוא יודע אמהרית, כדי לא לבייש אותו. אנחנו לא נשאל מישהו דברים שעלולים להביך אותו או לבייש אותו‭."‬

 

רגע לפני סיום הראיון נזכרת אפרת בשיחה עם גולדשטיין ובילדי האיטי, ומרגישה שהיא חייבת להגיד משהו בנושא. "אני פשוט מרחמת עליהם. כואב לי הלב עליהם. אני אומרת לעצמי תודה לאל שיש לי הכל. תודה לאל שנתן לי לימודים, עבודה, חברים, משפחה, ועושה לי הרגשה בלב שיש לי כל מה שאני צריכה. אני פשוט יודעת שאני יכולה לחייך, לעשות מה שאני רוצה וזה עושה לי טוב. עכשיו אני רוצה לעשות טוב לאחרים ואני מקווה שאני מצליחה‭."‬

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דוד כנף
אפרת דותן ומתנאל ביטון
צילום: דוד כנף
צילום: דנית זיגלר
עם לונדון וקירשנבאום בראיון מרובע
צילום: דנית זיגלר
צילום: חגי דקל
עם סאבלימינל בראיון בקצה הראפ
צילום: חגי דקל
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים