שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    תקיפות מיניות: ל-700 ילדים אין למי לספר על זה

    הפרשות הקשות של אלימות מינית נגד ילדים תופסות את משרד הרווחה עם מאות ילדים המחכים לחוקר. 250 תלונות התקבלו מאז תחילת החודש, רק במחוז תל-אביב. שר הרווחה, יצחק הרצוג, בביקורת נגד נתניהו: "במקום לשים דגש על רכבות ומרפסות, כדאי שנטפל באנשים", אמר ל-ynet

    שרשרת מעשי האלימות המינית נגד ילדים, שהגיעה לשיאה בפרשת האונס הקבוצתי של הילדה בצפון, מוצאת את משרד הרווחה עם מחסור חמור בחוקרי ילדים. 250 תלונות התקבלו בעשרת הימים הראשונים של החודש באזור תל-אביב בלבד. כ-700 ילדים ממתינים לתורם להיחקר על ידי חוקר ילדים, אבל אין מי שיחקור. את העלייה בכמות הפניות מייחסים במשרד לפרופיל התקשורתי הגבוה של רצח הילד לאון קלנטרוב בבני עי"ש, שהעלה את הסוגייה לסדר היום בכל כובד משקלה.

     

    כאשר תלונה על פגיעה מינית מגיעה למשטרה, והפוגעים ו/או הנפגעים הם מתחת לגיל 14, החוק קובע כי הם ייחקרו על ידי חוקרי ילדים של משרד הרווחה, ורק לאחר מכן מעבירים את הממצאים לחוקר משטרה ולבית המשפט. הבקשות לחוקרי ילדים מגיעות למשרד בעיקר מהמשטרה, אך גם בעקבות תלונות ההורים שהוגשו דרך מערכת החינוך. תחת רונית צור, פקידת סעד ראשית במשרד הרווחה, עובדים בסך הכל 57 חוקרי ילדים בכל הארץ. כבר כמה חודשים הם פועלים במתכונת חירום, וחופשותיהם בוטלו. 

     

    גם השופטת בדימוס סביונה רוטלוי, שהתראיינה ל-ynet בהרחבה בנושא, ביקשה להדגיש את המצב הקשה שבו נתונים חוקרי הילדים: "בכל פעם שמתרחש אירוע, אז התקשורת מזדעקת ואחר כך שוכחים. המצב של חוקרי הילדים הוא קטסטרופלי, שנים על גבי שנים של קיצוצים הביאו לכך שילדים אשר אמורים להיחקר באופן מיידי נחקרים אחרי שבועות וחודשים. בכל פעם שנחשף סיפור, קמה זעקה, אבל לא באמת מחפשים פתרונות אמיתיים - ואני מצרה על כך מאוד".

     

    בדיון שנערך אתמול בוועדת השרים המטפלת בבעיית הפדופיליה, הציג שר הרווחה, יצחק הרצוג, את מצוקת כוח האדם ואמר שלא יוכל להתמודד עם התופעה אם לא תוקצה לו תוספת של 35 חוקרים מיוחדים. "במקום לשים דגש על רכבות ומרפסות, כדאי שנטפל באנשים", אמר ל-ynet, בביקורת על האנרגיות הרבות שמשקיע ראש הממשלה בנימין נתניהו בקידום הרפורמות הכלכליות.

     

    השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', אמר בוועדה שנפח התופעה באינטרנט גדל ותופס עוד ועוד מקום וגם משרדו צריך הקצאות כספיות לנושא. ראש הוועדה, שר המשפטים יעקב נאמן, אמר שברור שכדי להילחם בתופעות אלו צריך לגייס עוד תקציב. הצוות סיכם כי לישיבה הבאה יגיש כל משרד את דרישותיו התקציביות הקונקרטיות. 


    אחד החשודים בפרשת אונס הנערה בצפון (צילום: חגי אהרון)

     

    צוות השרים קיבל מספר החלטות:

    • להרחיב את חובת הדיווח של כל אדם בגין חשד לביצוע עבירות מין בקטינים.  
    • לבחון את האפשרות ליידוע ציבור רחב יותר בדבר הימצאות עברייני מין.  
    • לזרז את נושא שיקום עברייני המין והמשך הפיקוח עליהם לאחר שחרורם ולבחון אפשרות לטיפול תרופתי. 
    • לקצר תהליכים וזמנים בהמתנה לחקירה על ידי הגדלת מספר החוקרים.
    • לרכז פעולות הגורמים הקשורים לטיפול בתופעות של פגיעה מינית.

     

    במקום חינוך מיני - לומדים מאתרי פורנו

    פגיעה מינית בילדים היא תופעה רחבה שהחברה הישראלית מתקשה להתמודד עמה. על פי נתוני המועצה לשלום הילד, בשנת 2009 נפלו 2,450 ילדים מתחת לגיל 14 קורבן לפגיעה מינית. כשליש מהם בני פחות מ-9, כשליש גילאי 9-11 ושליש נוסף גילאי 12-14. כמחצית מהילדים נפגעו על ידי חבר או שכן. ב-324 מהמקרים הפוגעים עצמם היו ילדים עד גיל 14, ובכחמישית ממקרים אלה - מתחת לגיל 12. כ-95 אחוז מכלל הפוגעים הם בנים.

     

    הממוצע הארצי של ילדים שנפגעו מינית עומד על כ-4.1 לכל אלף. הערים ה"מובילות", על פי נתוני המועצה לשלום הילד, הן תל-אביב (8.6 לאלף), אור יהודה (8.6), אילת (11.4), בת ים (10.6), נשר (12.1), עפולה (11.8) ופרדס חנה (9).

     

    גורמי הרווחה, שטובעים בים המקרים המזעזעים, מפנים אצבע מאשימה כלפי מערכת החינוך, וטוענים כי אינה משקיעה די בחינוך מיני. יש אף בתי ספר, שבהם לא מועברות סדנאות על תקיפה מינית, ומקור המידע העיקרי שממנו שואבים ילדים מידע בנושא הוא אתרי פורנו באינטרנט. על פי נתוני מערכת הרווחה ומרכזי סיוע לנפגעי תקיפה מינית, בשנים האחרונות חלה ירידה דרמטית בגילאי הפוגעים והנפגעים. כמו כן, בולטים יותר ויותר מקרים שבהם מעורבים ילדים רבים - בין אם מדובר באונס קבוצתי, או בפגיעה בעשרות ילדים על ידי פדופיל.

     

    "קטינים בשלב הזה של חייהם מאוד סקרנים, והאינפורמציה הכמעט יחידה שהם מקבלים מגיעה מאתרי פורנו", אומרת בשיחה עם ynet עו"ד ענבר יחזקאלי-בלילוס, היועצת המשפטית של איגוד מרכזי סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. "בתי הספר חייבים להעביר יותר סדנאות בנושא. הילדים נחשפים לפורנוגרפיה ומנסים לשחזר את אותה התנהגות, שנראית להם נורמטיבית, גם במציאות. לצערי, ישנם בתי ספר שלא רוצים אותנו - מהחשש הברור שפתאום יצוצו התלונות".

     

    "מטילים את האשמה על הקורבן"

    לעתים, קטינות או קטינים שנופלים קורבן לניצול מיני, מוצגים כמי שעשו זאת בהסכמה. אך לטענת כל המומחים, בגיל 10 וגם בגיל 14, אין באמת באפשרותם של הילדים לקבל החלטות עצמאיות. "המשטרה ומערכת המשפט רואים הרבה פעמים בנפגעים את ה'מפתים' ולא מצליחים לראות את הסיפור מעבר לכך", אומרת עו"ד יחזקאלי. "יש שופטים, חוקרים ופרקליטים שיודעים להתנהל, אך עדיין יש כאלה, שמחזיקים בדעות פטריארכאליות, מאשימים את הקורבן ומטילים עליו את האשמה. במשטרה לעתים מאוד אמפתיים לפוגעים".

     

    במקרים רבים, בני נוער וילדים בגילאים הללו תלויים במעמדם החברתי, שלמענו הם מוכנים לעשות הכול. בשירותי רווחה מכירים אינספור מקרים, שבהם קורבנות ניצול מיני נסחטו והסכימו להמשיך לקיים יחסי מין, רק משום שחששו מהפצת שמועות או העלאת סרטון שבו צולמו לאינטרנט.

     

    "זה ניצול ציני לבוא ולומר שילדה בת עשר מקיימת יחסי מין מרצונה", אומרת חנה סלוצקי, פקידת סעד ארצית במשרד הרווחה. "בדרך כלל, במקרים כמו זה, מדובר בילדים מוזנחים ודחויים רגשית. ילדים אחרים לעתים סוחטים אותם ומאיימים עליהם.

    קשה לי לראות עורך דין עומד ואומר למצלמה שילדה בת עשר פיתתה ילד אחר. גם סבא או אבא שפוגעים מינית בילדות אומרים לעתים שהילדה אשמה, כי פיתתה אותם".

     

    גם סלוצקי מאשימה את מערכת החינוך ואת ההורים, בייחוד בהקשר למקרה האחרון: "אי אפשר להעמיד עובד סוציאלי בכל פינה ברחוב. לא ברור איפה היו מערכת החינוך וההורים. החברה כולה לא עושה מספיק". עם זאת, יש לה ביקורת גם על בתי המשפט: "המשטרה ושירותי הרווחה נוהגים בחומרה בפוגעים, אך העונש לפעמים בא מאוחר מדי. בתי משפט לנוער צריכים להחמיר בענישה. המערכת המשפטית לא מחמירה מספיק. יש שינוי לגבי ענישת מבוגרים, אך לא לגבי הקטינים".

     

    בהכנת הכתבה השתתפו ורד לוביץ' ואביעד גליקמן
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: חגי אהרון
    החשודים בפרשת האונס בצפון
    צילום: חגי אהרון
    אנשים במקום מרפסות. השר הרצוג
    צילום: עופר עמרם
    צילום: סבסטיאן שיינר
    לא מחפשים פתרונות. השופטת סביונה רוטלוי
    צילום: סבסטיאן שיינר
    מומלצים