שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    ונציה: גונדולות, פסטיבל מסכות וגם בתי כנסת

    הפסטיבל השנתי הסתיים, אבל גם בכל תקופה אחרת - אל תפספסו ביקור מרגש בגטו היהודי ובבתי הכנסת המיוחדים, כפי שפורסם ב"מסלול" של "ידיעות אחרונות"

    האם ביקרתם אי פעם בגורדי השחקים של ונציה, והאם ידעתם שגטו הוא המצאה ונציאנית?

     

    20 מיליון תיירים פוקדים את ונציה בכל שנה, אבל מרביתם נעים בנתיבים המוכרים של העיר הצפה, בין תעלות, גשרים וגונדולות, ולא כולם מוצאים את הזמן ללכת בה לאיבוד, כפי שמתחייב לעשות בעיר הזאת.

     

    וכך, רק מעטים מגלים את קסמה הנסתר, ונדהמים כשהם מגיעים לגטו היהודי וחוזים בעבר המפואר, וגם בהווה הנמשך, של הקהילה היהודית בעיר. דווקא בחורף, כשגאות התיירים בעיר יורדת - בניגוד למפלס המים - כדאי להגיע לעיר ולהביט בה גם מזווית אחרת.

     

    הגטו היהודי בוונציה זוכה לאחרונה בכל זאת להתעניינות מיוחדת. תיירים רבים שמנווטים עצמם אל המתחם, המורכב מהגטו החדש ‭(Ghetto Nuovo)‬ והגטו הישן ‭,(Ghetto Vecchio)‬ מגלים כי המקום מסתיר היסטוריה יהודית ייחודית במינה, שכמותה לא רואים במקומות אחרים בעולם.


    מסכה אופיינית בקרנבל המסכות (צילום: AFP)

     

    במוזיאון היהודי בגטו, שבשלוש השנים האחרונות עבר שיפוצים וחידושים, צפויים להיפתח החודש חלקים חדשים, שבהם יוצגו אוצרות שעד כה לא ניתן היה להציג בגלל מצוקת מקום. בנוסף מצויים בגטו, במרחב מצומצם ביותר, חמישה בתי כנסת יפהפיים ונדירים, המעידים על חיים עתירי אמנות והדר של הקהילה היהודית המקומית, שהטביעה את חותמה על ההיסטוריה של העם היהודי בעת החדשה.

     

    "יהודים הגיעו לונציה מספרד, מטורקיה, מהבלקן, מגרמניה וגם מאיטליה‭,"‬ מספר נשיא קהילת יהודי ונציה, ויטוריו לויס, "והם הצליחו לפתח אוטונומיה מצד אחד ודרכים לדו-קיום מצד שני. זאת גם הסיבה לכך שיש לנו היום מורשת עשירה ועתיקה, שמשכה יהודים מכל העולם בכל התקופות לבוא דווקא לכאן, חרף החיים בתוך גטו‭."‬

     

    מעטים יודעים שהמילה גטו מקורה בוונציה

    מעטים המבקרים הישראלים בעיר המודעים לכך שעצם המילה גטו מקורה בוונציה. ב‭,1516-‬ לאחר כ‭300-‬ שנים שבהן הורשו היהודים לסחור בעיר ולצאת ולהיכנס אליה ללא אשרת שהייה קבועה, החליטו השלטונות לאפשר את נוכחותם הקבועה רק בתנאי שיהיו סגורים במתחם אחד בסמוך לבית היציקה, מפעל מתכת שבהגייה המקומית נקרא ג'וטו. יהודים שמוצאם מגרמניה התקשו להגות את המילה ג'וטו והחלו לקרוא למקום גטו, ומכאן השם.

     

    דווקא הגטו הקרוי הגטו החדש הוא העתיק יותר, והוא זה שבו התמקמו ונסגרו לראשונה היהודים. בית היציקה העתיק יותר, הג'וטו הישן, החל לאכלס יהודים בשלב מאוחר יותר, ב‭,1541-‬ כשכבר לא נותר מקום בגטו המקורי. לשני הגטאות נוסף ב-‭1633‬ גטו שלישי, כשאוכלוסיית הגטו מנתה כבר ‭5,000‬ יהודים שחיו בצפיפות קשה.

     

    אז גם הוקמו "גורדי השחקים" שבגטו: כדי שיוכלו לבנות עוד ועוד קומות ולאכלס כמה שיותר משפחות במתחם הצפוף, הנמיכו היהודים את התקרות בכל קומה והוסיפו מעליה עוד קומה. וכך, בעוד שבונציה שמחוץ לגטו היה קשה למצוא מבנים בעלי שלוש עד ארבע קומות, בגטו ניתן היה למצוא מבנים בני שמונה קומות, שבהם כל קומה מגיעה לגובה ‭1.80‬ מ‭,'‬ והם מכונים עד היום גורדי השחקים של ונציה.


    מחוץ לגטו היה קשה למצוא מבנים בעלי 4-3 עד קומות (צילומים: AFP)

     

    במשך מאות בשנים חיו היהודים בין שלושה שערי מתכת, שנפתחו עם הזריחה ונסגרו לקראת שקיעת החמה. נפוליאון אמנם פתח את שערי הגטו ב‭1797-‬ לתקופה קצרה, אך עד מהרה, עם מכירת ונציה לאוסטרים, חזר הגטו למתכונתו הקודמת. מדי יום ביומו, בעוד שומרי הממשל משייטים בתעלות המקיפות את הגטו, נסגרו יהודי העיר בתוכו. הגטו נפתח סופית רק בעת איחודה של איטליה ב‭.1876-‬

     

    בית כנסת לכל קהילה

    למוזיאון היהודי שבגטו כדאי להזמין מקום מראש לפני ההגעה לעיר, בגלל המקום הצר ואי היכולת להכיל מספר רב של מבקרים. גם העובדה כי מצויים בו שני בתי כנסת, האחד גרמני והאחר צרפתי, לא מבטיחה לכל יהודי שנקלע למקום אפשרות לבקר בהם, אם לא הזמין מקום די זמן מראש.

     

    כמו בכל מוזיאון, נוהגים כאן לגבות תשלום סמלי, כדי לשמור על העתיקות ולהבטיח את ההפעלה התקינה. מתברר שבין המחאות שאיתן נאלצים להתמודד אנשי המוזיאון ונציגי הקהילה היהודית, בולטות דווקא מחאות הישראלים, שמוחים נגד סידורי האבטחה ונגד הצורך להזדהות ולהיבדק ביטחונית לפני הכניסה. לא אחת ניתן לזהות קבוצות תיירים מישראל שבאים עד לגטו, מביטים בבתי הכנסת מבחוץ ולא נכנסים פנימה. הפסד שלהם.

     

    בצהרי יום שישי, שעות מעטות לפני כניסת השבת בגטו, אנחנו מסיירים במוזיאון עם מדריכה בשם סילביה, שמספרת לנו על חמשת בתי הכנסת שבגטו. "בית הכנסת הגרמני - ה'סקולה גרנדה טדסקה' - הוא העתיק ביותר", ‬היא מסבירה. "הוא נבנה ב‭.1528-‬ בית הכנסת הצרפתי, 'סקולה קנטון‭,'‬ נוסד שלוש שנים אחר כך‭."‬

     

    בית הכנסת הזה הוקם משתי סיבות: ראשית, מספר היהודים בגטו הלך וגדל באופן דרמטי והיה צורך בבית כנסת נוסף, ושנית, היה צורך לאפשר לקהילה של יהודים שהגיעו מאזור שונה להתפלל על פי מנהגיה. למרות שהיה מדובר בשתי קהילות אשכנזיות, האחת הגיעה מדרום צרפת והשנייה מגרמניה.

     

    "בית הכנסת השלישי, האיטלקי, 'סקולה איטליאנה‭,'‬ נבנה ב‭,1575-‬ ובו התפללו על פי נוסח בני רומא‭,"‬ אומרת סילביה. היא מסבירה ששלושת בתי כנסת - הגרמני, הצרפתי והאיטלקי - שלושתם בגטו ה"חדש‭,"‬ נבנו כך שלא יבלטו בסביבה ולא ימשכו תשומת לב.

     

    בתי התפילה הספרדיים נבנו בהדר ובגאון

    שני בתי הכנסת הנוספים, הספרדיים, נבנו בשנים ‭,1585-1570‬ והם כבר מוקמו בגטו הישן (שצורף כאמור מאוחר יותר‭:(‬ ה"סקולה לוונטינה" שימש את יהודי קהילות הבלקן, ואילו ה"סקולה ספניולה" - את מגורשי ספרד ופורטוגל. בניגוד לבתי הכנסת האחרים, בתי התפילה הספרדיים נבנו בהדר ובגאון, וניתן להבחין בהם בבירור כשפוסעים בהליכה ברחובות הגטו.

     

    "כמאה שנה מאוחר יותר נעשה שיפוץ בשני בתי הכנסת הספרדיים, וזאת הסיבה לכך שסגנון הבארוק בולט בהם מאוד, וכמעט קשה להבחין בסגנון המקורי שייחד אותם‭,"‬ מספרת סילביה. "באותה תקופה הבארוק שלט, כולם רצו לקחת חלק בעיצוב החדש העשיר בפיתוחים, לעיתים באופן כבד ובולט, ואף מוגזם‭."‬


    בתי הכנסת נבנו כך שלא יבלטו וימשכו תשומת לב. אזור הגטו החדש

     

    אז אל תיבהלו כשתיכנסו לבית הכנסת ותפגשו וילונות בצבע בורדו מקשטים אותו. וגם שיש. "על יהודים חל איסור להשתמש בשיש‭,"‬ מסבירה סילביה, "אך הקהילה הספרדית העשירה שבמקום יכלה להרשות זאת לעצמה חרף איסור הכנסייה: העובדה שהממשל בונציה קרא תיגר לא אחת על החלטות האפיפיור, איפשרה את הפירצה הזאת עבור היהודים‭."‬

     

    הבמה הוקמה בקצה הנגדי לארון הקודש‭

    פרט מעניין נוסף בנוגע לחמשת בתי הכנסת הוא שבכולם הבמה לא נמצאת במרכז. "קשה לנו לקבוע בוודאות מה הסיבה לכך‭,"‬ אומרת סילביה. "ייתכן מאוד שמפאת המקום הצר הוחלט שלא למקם את הבמה במרכז אלא בקצה הנגדי לארון הקודש‭."‬

     

    ואכן, כבר בכניסה לבתי הכנסת ברור שרק מעטים יכלו להתפלל בהם. בכל אחד משלושת בתי הכנסת הראשונים יכולים להיכנס כמאה מתפללים. בבית הכנסת הספרדי של יוצאי הבלקן נכנסו כ‭250-‬ מתפללים, ובשני - כ‭,450-‬ כמספרם הכולל של יהודי ונציה כיום.

     

    "מאחר ששלושת בתי הכנסת העתיקים אינם בשימוש יומיומי, ומאחר שיש רצון להפעיל אותם בכל זאת, הוחלט לקיים בהם תפילות מיוחדות במשך השנה. את בית הכנסת הגרמני פותחים לתפילה במסגרת חגיגות הושענא רבא, מאחר שעל רצפתו יש סימון המעיד שדווקא בו הבמה כן הייתה במרכז, ובמשך דורות חגגו בו את ההקפות.


    בית כנסת בוונציה (צילום: michelelevis@fastwebnet.it Michele Levis)

     

    בבית הכנסת הצרפתי, הקנטון, משתמשים לתפילת תשליך, משום שחלון בית הכנסת פונה לתעלת מים. לפיכך אין המתפללים נאלצים לצאת ממנו אל נהר או אל ים. די לפתוח את החלון ולבצע את מצוות תשליך. ואילו בבית הכנסת האיטלקי משתמשים בערב פסח, על סמך מסורת שהשתרשה‭."‬

     

    השימוש בבתי הכנסת הספרדיים הוא עונתי: בחורף משתמשים בבית הכנסת של הבלקנים, ואילו בקיץ בבית הכנסת הספרדי. ביקור התיירים במקום נעשה בהתאם. המסיירים במוזיאון נחשפים לשני בתי הכנסת, הגרמני והצרפתי, ולחלופין גם לאחד מאלה שבהם הקהילה לא משתמשת באותו זמן. מי שנכנס כדי להתפלל, זוכה לביקור בבית כנסת רביעי.

     

    • כתובת המוזיאון היהודי:

    ‭Museo Ebraico di Venezia‬

    Venezia‬‭Cannaregio 2902/b, 30121 Venezia‬

    359‬‭Tel: +39 041 715 359‬

    007‬‭Fax: +39 041 723 007‬

     


     

    עושים גם חתונות

    המוזיאון היהודי המחודש הוא הדוגמה האחרונה בשרשרת של השקעות שביצעה הקהילה היהודית של ונציה בשיתוף עם הרשויות. החודש יחנכו בגטו גם את הספרייה והארכיון של הקהילה, שבהם ספרים מהמאה ה‭17-‬ שהודפסו בעיר. סטודנטים וחוקרים יכולים לפנות לקהילה היהודית, או באמצעות האתר האינטרנט,‬ ולעיין בכרכים ההיסטוריים.

     

    גם בית האבות של הקהילה, שנפתח ב‭,1850-‬ ביצע השנה הסבה מעניינת למלון ומסעדה כשרים, שמכונים "גן הגטו" (Giardino del Ghetto) כאן יש 14 חדרים, פתוחים לקהל הרחב, המאפשרים לקיים בהם אירועים מיוחדים באווירה אישית ומצומצמת: חתונות, בר-מצווה, ימי הולדת. מי שירצה להפתיע את האורחים שלו או את אהובתו, יוכל לשוט בתעלות ונציה עד הפתח האחורי של הגן, בו מוגשות הארוחות כשמזג האוויר מאפשר זאת. פרטים נוספים באתר האינטרנט ובטלפון 0076 244 041 39+.

     

    לא הרחק משם תוכלו למצוא את המאפייה של הגטו, "פניפיצ'יו וולפה ג'ובאני‭,"‬ ובה לחמים ועוגות כשרות ומטעמים מקומיים. לפרטים:‭. +39 041 715 178  

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים