מותר לקרוא מגילה עם מערכת הגברה?
שאלה:
בפורים בזמן קריאת המגילה יש רעש גדול מאוד בבית הכנסת, וקשה לשמוע את קריאת המגילה. האם אפשר להביא מערכת הגברה, באופן שכולם יוכלו לשמוע את כל הקריאה?
תשובה:
א. לכאורה, שאלה זו היא כללית ונוגעת לכל דיני התפילה והקריאה בתורה, אם הותרו על ידי קריאתם ברמקול. ואולם באמת נראה שאין הדבר כן, ותלוי באיזה נושא מדובר.
בשאלת השימוש ברמקול לצורכי תפילה וקריאה בתורה כבר דנו האחרונים:
הרב עוזיאל (משפטי עוזיאל או"ח ה, כא) דן בעניין שימוש בהקלטה בגרמופון (פטיפון) לצורך תפילה וכדומה. מסקנתו לאסור על פי דברי המשנה (ר"ה כז) הדנה בעניין תקיעת שופר,שמי שתקע לתוך בור, ושמעו רק את ההד של התקיעה, אין יוצאים בזה ידי חובה, משום שאין זה הקול המקורי של השופר.
לכן, גם ברדיו, בטלפון, בפטיפון וכו', מכיוון שאין זה הקול המקורי - אין יוצאים בזה ידי חובת ברכות, קדושה וכדומה.
כך גם מסיק הרב ולדינברג (ציץ אליעזר ח יא; ה, ג; ד, כו), המביא את דברי הרב עוזיאל ומוסיף כי לאמִיתו של דבר, הקול הנשמע אינו כלל קול האדם הקורא, אלא גלי האוויר המשתנים לזרמים חשמליים, ואלה מתחלפים לגלי קול. אם כן, אף על פי שהקול הנשמע נוצר מיד עם יציאת קול האדם, למעשה יש לדמותו כשומע קול התפילה מתוך תקליט, שבזה פשוט הוא לכולם שאין יוצאים ידי חובה.
ב. לעומתם, יש אחרונים הסוברים שאין לדמות השמעת קול ברמקול לקול הברה היוצא מתקיעה לבור (מנחת אלעזר ומנחת אהרון). לדעתם, הרי אם נתעבה ונשתנה קולו של הקורא בגלל ריחוק מקום השומע, לא נפסלה הקריאה. כך גם על ידי הרמקול, נשתנה אמנם במעט קולו של הקורא, אבל עדיין נחשב זה כקולו. הרב ולדינברג מוסיף לטעם זה, שעיקר העניין הוא "שהקול יהא יוצא ובא מכוחו או אפילו מכוח כוחו של אדם בר חיוב" - ודבר זה מתקיים כאשר משמיעים קול דרך מיקרופון (ואין כך בתקליט).
כך גם מסיק רבה של ירושלים, הרב פרנק (הו"ד במנחת יצחק ב קיג), לגבי כבדי שמיעה המשתמשים במכשיר שמיעה, שאמנם בתקיעת שופר אינם יוצאים ידי חובה, משום שאם מעורב בקול השופר קול אחר, הדבר מעכב. אולם לגבי קריאה בתורה או במגילה יוצאים ידי חובה גם השומעים דרך מכשיר שמיעה, משום ש"הכול הוא מכוח הקורא, וכל הקולות כשרים, אלא שיהיה מכוח בר חיוב".
אמנם במציאות אין הדבר כן, שהרי אין שומעים את קולו הטבעי של האדם מעורב בקולות אחרים, אלא קול הנוצר מזרם חשמלי, ואולם יש לדון בדבר להיתר, משום שסוף סוף הכול הוא מכוח הקורא (ציץ אליעזר שם).
ג. הרב עובדיה יוסף (יחו"ד ויבי"א א או"ח,יט) סובר גם כן, שמכיוון שהקולות הנשמעים הם חשמליים אין יוצאים בהם ידי חובה, מכיוון שאינם קולות של בני חיוב. הוא מסתמך בזה גם על דעתו של הרב שלמה זלמן אוירבך והרבי מלובביטש, שהסכימו שאין לסמוך על קולות אלה להחשיבם כקולות אדם.
הרב עובדיה מסכים להקל, שאם קוראים מגילה ברמקול, יוצאים השומעים הנמצאים בקרבת הקורא ידי חובה, אך רק אם הם קרובים כל כך שיכולים לשמוע את קול הקורא גם ללא רמקול.
גם הרב ולדינברג (ציץ אליעזר שם) מסכים להקל - במקום שאי אפשר בדרך אחרת, כגון בבית חולים, והדרך היחידה להשמיע לחולים את קריאת המגילה היא דרך מערכת הגברה לתוך החדרים - שאפשר לסמוך על כך. גם הברכות אינן לבטלה, אם הקורא עצמו או אחרים המצויים לידו יוצאים ידי חובה בקריאה זו, ושומעים אותה ללא מערכת ההגברה.
ד. הרב שלמה זלמן אוירבך (מנחת שלמה א, ט), אחרי שמתאר עובדתית את מכשירי ההגברה למיניהם, טוען בוודאות גדולה (הוא היה בקי מאוד במכשירי חשמל ואלקטרוניקה), שהקולות הנשמעים אינם קולות אדם אלא כאלה הנוצרים מזרם חשמלי ומפעילים ממברנה, ולכן "אי אפשר כלל לצאת בשמיעה זו בשום דבר שחייבים לשמוע מפי אדם. ואף שיודע אני שרבים יתמהו על כך וכמו זר יהיה דבר זה בעיניהם, עם כל זאת האמת הוא כדברינו, וברור הוא בעיניי שזה מוזר רק לאלה שאינם יודעים כלל מה טיבם של המכשירים האלה".
ה. העולה מהדברים הוא שמכיוון שבמציאות ברור שהקול הנשמע דרך הרמקול אינו קול אדם, אלא קול הנוצר מזרמים חשמליים המופעלים על ידי אדם; במקום שיש חובה לשמוע את הקול הטבעי ממש, כמו תקיעת שופר, קריאת מגילה וכדומה - צריך קול אדם דווקא ולא על ידי רמקול. ואולם בתפילה, כיוון שהעיקר הוא שהמתפלל ישמיע בפיו, ולענות על תפילת הש"ץ אין חובה לשמוע ממש, כמו שמפורסם בגמרא (סוכה נא ב), שבבית הכנסת באלכסנדריה הציבור היה גדול, והגבאים היו מניפים בסודרים כדי שהציבור יענו אמן - בזה לא ייגרע הקול הנשמע מהרמקול.
לסיכום: אין לקרוא בפורים במגילה באמצעות מערכת הגברה, מכיוון שצריכים לשמוע קול אדם, ועל ידי הרמקול נשמע קול הנוצר על ידי חשמל. יש המקילים בזה, במצבי דיעבד, כגון בבתי חולים, שאי אפשר לקרוא לפני החולים בדרך אחרת. (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
