חיסולים חשאיים: כך זה נעשה, שלב אחר שלב

אז מי עומד מאחורי חיסולו של בכיר החמאס בדובאי? העולם סבור כי המוסד הוא שאחראי, אך סביר להניח שלעולם לא נדע את האמת. בכיר המוסד לשעבר, מישקה בן-דוד, משוכנע ששירות הביון הבריטי הוא שעומד מאחורי חיסולו של מחמוד אל-מבחוח, וכעת משתמש ב"תרגיל ישן" בניסיון להפליל את ישראל. "יש לי השערות שזה הכיוון, וזיוף הדרכונים רק מחזק זאת".

עוד על החיסול שהסתבך בדובאי:

• סרטון נוסף חושף פרטים על המחסלים
• בריטניה: השגריר זומן לבירור בפרשת הדרכונים
• חקירה: האם הפקודות לחיסול הגיעו מאוסטריה?
• בראון: לחקור השימוש בדרכונים בריטיים
  

בשיחה עם ynet הסביר בן-דוד כיצד יוצא לפועל מבצע מסוג זה: "כל חיסול מתחיל בכך ששמו של האובייקט עולה לאישור ראש המוסד. לאחר מכן, במידה שיש אישור של ראש המוסד - השם מועבר לראש הממשלה, כדי שגם הוא יאשר את הצעד".

בן-דוד, ששירת כ-12 שנים באגף המבצעים והשתחרר בדרגה המקבילה לתת-אלוף, סיפר כי לא אחת פוסל ראש הממשלה "מועמדים" לחיסול. הוא ציין, עם זאת, שמלכתחילה מעלים מעט מאוד שמות למטרה שכזו: "התדירות היא אחת לכמה שנים, כאשר מדובר בפיגורה שעושה הרבה נזק. זה דבר נדיר".

לאחר קבלת האישור מראש הממשלה, עובר הטיפול ליחידה המבצעית. היחידה פועלת לאסוף מודיעין: מעקבים קבועים, בחינת מסלולי נסיעה, דפוסי התנהלות וכדומה, ו"בשעת הכושר, היחידה שעליה הוטלה המשימה, גם מבצעת אותה", סיפר.

מבצע ב"הקפצה"

בכיר המוסד לשעבר, המשמש כיום כמרצה ואף חיבר כמה ספרי ביון, טוען שניתן ללמוד הרבה על אופן התנהלות הסוכנים מהפרסומים שנחשפו בפרשה. "היה צורך לאתר את המטרה, לעקוב אחריה ולהמתין להזדמנות מבצעית ולבצע. ייתכן שהאובייקט היה על הכוונת הרבה זמן וחיכו לעת הזו וייתכן שזהו מבצע ב'הקפצה', רגע לפני שקרה משהו הקשור אליו. ייתכן שהגורם חיכה לעת הנכונה, ומבחינתו חיסול בסוריה, טהרן או חרטום מסובך בהרבה".

למרות הטביעות, המצביעות לכאורה על מעורבותה של ישראל, מעריך בן-דוד שהאחראים לחיסול הם דווקא אנשי השירות החשאי בבריטניה (MI6). "הנטייה שלי היא לחשוב שזו לא פעולה שלנו, כל מיני מאפיינים בפעולה לא מוכרים לי מהעבר. להערכתי זו פעולה בריטית". גם תעלומה הדרכונים הצליחה לבלבל אותו, ולחזק את השערתו שבריטניה היא שהתנקשה בבכיר החמאס.

"יש לי השערות שזה הכיוון, והזיוף הזה מחזק זאת. הכיוון הוא שזה לא מבצע של המוסד, אלא

מבצע של הבריטים. בכל מבצע, כל ארגון לוקח בחשבון שייתכן שהמבצע ישתבש, ומנסה להפעיל לוחמה פסיכולוגית: על מי יוטל האשם. לבריטים היה יותר קל לקחת שמות של אנשים שעלו לישראל ולשבץ את תמונותיהם בתמונות של אנשים זרים כדי לשבש את איתור הזהות".

האינטרס הבריטי לחיסול, מסביר בן-דוד, יכול להיות דומה לאינטרס הישראלי. "לא מצד של נקמה, אלא דווקא כי מדובר בסוחר נשק בינלאומי שיכול להיות שפועלו פוגע גם באזרחים בריטיים". בנוגע לגורמי הביטחון בדובאי, לבן-דוד יש השגות: "הם צילמו את כל מי שהיה באזור והגזימו בהערכה שכולם קשורים לזה. לא כל מי שהיה בלובי, במעלית ובסביבתה, קשור בהכרח לחוליית החיסול. אני דווקא מאמין שחלק גדול מהם לא קשור".